בג"ץ הכריע היום (ראשון) בעתירה נגד שר הביטחון יואב גלנט, וקבע כי פלסטינים יוכלו להיכנס לישראל לטקס יום הזיכרון המשותף הישראלי-פלסטיני שייערך מחר בתל אביב. זאת לאחר ששר הביטחון סירב לאשר את כניסתם של כ-150 פלסטינים מיהודה ושומרון לטובת השתתפות בטקס.
גלנט, שהשיב כאמור בשלילה לבקשה לאשר את הכניסה, לא יוצג כלל בדיון שנערך הבוקר בנושא. היועצת למשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, המליצה לאשר את כניסתם של הפלסטינים לישראל לטובת הטקס, ומאחר שעמדתו של שר הביטחון לא יוצגה כלל בדיון, כל הצדדים היו בעד האישור - כך שהדיון התייתר למעשה.
השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ואלכס שטיין קיבלו פה אחד את העתירה נגד החלטת גלנט, והם קבעו כי יש לאפשר מתן היתרי כניסה לישראל בכפוף לבדיקה פרטנית ולהיעדר מניעה ביטחונית לכניסתו של מי מהמבקשים להיכנס.
5 צפייה בגלריה
גלי בהרב מיארה ויואב גלנט. הוא סירב לכניסתם של הפלסטינים, היא התנגדה
(צילום: יואב דודקביץ, דנה קופל)
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט עמית, שהצביע על כך שהחלטתו של גלנט עומדת בניגוד לפסיקה קודמת של בג"ץ בנושא זה, וכי לא ניתנה הנמקה לאי יישום פסיקה קודמת זו גם ביום הזיכרון הקרוב. נאמר כי החלטת שר הביטחון ניתנה בניגוד להמלצת מתאם הפעולות בשטחים שהוא הגורם המקצועי הרלוונטי, למרות החרגת אלפי פלסטינים מהסגר ולמרות עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפיה לא הוצגה תשתית מקצועית-עובדתית שיש בה כדי להצביע על שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהמתווה שנקבע בשתי עתירות קודמות.
"אכן, יש להניח כי הטקס המשותף הוא לצנינים בעיני חלק מהמשפחות השכולות וחלקים מהציבור בישראל", ציין השופט עמית. "אך אל מול הפגיעה ברגשות חלק מהציבור יש להציב את רגשות המשפחות השכולות והחלקים בציבור שמזדהים עם תכניו של הטקס המשותף ומטרותיו. אין לצד זה או אחר בציבור הישראלי מונופול על הדרך שבה משפחה שכולה רשאית לבטא את אבלה ואת כאבה ביום הזיכרון. ביום הזיכרון איש באמונתו ינהג, איש איש עם צערו, כאבו ושברו, כל אחד לפי דרכו".
עוד כתב עמית בפסק הדין: "הפלסטינים שכניסתם מתבקשת אינם כאלה שבני משפחותיהם מצאו את מותם בפעולות טרור או לחימה נגד ישראל. עובדה זו לא הפריעה להפצת שקרים וציוצים למיניהם, לאחר מתן פסק הדין בעתירה השנייה, שכביכול בית משפט זה התיר כניסת משפחות מחבלים ביום הזיכרון. זאת, למרות שגם המדינה אישרה, כאמור בפסק הדין בעתירה השנייה, כי אין ממש בדברים. מצאתי לכתוב דברים אלה בתקווה כי זו הפעם יהא בכך כדי לעכב בעדם של מפיצי חדשות הכזב ('פייק-ניוז')".
השופטת יעל וילנר הדגישה כי למרות עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, וחרף המלצת הגורמים המקצועיים לאשר את בקשת העותרים, שר הביטחון בחר שלא להציג לפני בית המשפט את עמדתו, שיקוליו ונימוקיו, ובנוסף בחר שלא לעמוד על שינוי נסיבות רלוונטי או לנסות לשכנע כי הפעם יש להותיר את החלטת השר על כנה.
"זאת, על אף שכידוע, ובהתאם לפסיקה, עמדו לפני השר מספר אפשרויות בהקשר זה - הצגת עמדתו על ידי היועמ"ש, לבקש קבלת ייצוג עצמאי או להציג את עמדתו בעצמו", אמרה השופטת וילנר. "השר בחר כאמור, וטעמיו עמו, שלא לנקוט באף אחת מדרכים אלו, והדבר אומר דרשני". השופטת ציינה כי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט בעתירות הקודמות אינה מובנת מאליה, אך בהיעדר הנמקה מבוררת מצד שר הביטחון לסטייה מפסקי הדין הרלוונטיים, "אין מנוס אלא ללכת בתלם שנחרש זה לא מכבר בפסיקתו של בית משפט זה בסוגיה הנדונה, ולקבל את העתירה".
השופט שטיין ציין כי לא ראה מנוס מלקבל את העתירה מאחר ששר הביטחון גלנט בחר שלא להציג ולפרט את עמדתו ואת שיקוליו, ואף לא ביקש להופיע בפני בית המשפט באופן עצמאי. בהקשר זה חזר שטיין על עמדתו, כפי שהביע בעבר, בכל הנוגע לסוגיית ייצוגם של משיבי המדינה במקרים של חילוקי דעות עם הייעוץ המשפטי לממשלה.
בנימוקיו, גלנט טען כי אין לאפשר את מעבר הפלסטינים בעקבות המציאות הביטחונית המורכבת ביהודה ושומרון, ובשל העובדה שיוטל סגר כללי על יהודה ושומרון בתאריך זה. זאת על אף שהמשתתפים הפלסטינים בטקס היו אמורים להיכנס בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית.
הבקשה לאישור כניסת הפלסטינים הועברה על ידי פורום המשפחות השכולות "למען שלום, פיוס וסובלנות", שהגיש את העתירה ועורך את הטקס יחד עם ארגון "לוחמים לשלום". מהארגון נמסר בטרם פרסום ההחלטה כי "הממשלה מנסה לדרוס את חופש הביטוי והשלום, אנו מקווים שבג"ץ יתקן". מחוץ לאולם בית המשפט נשמעו חילופי צעקות בין פעילי פורום "בוחרים לחיים" לבין העותרים".
