איתמר אייכנר מדווח מאוקראינה
(צילום: אלי מנדלבאום, נויל האריס)
נטשה, צעירה אוקראינית שפגשנו ברחובות קייב, כלל לא הבינה את השאלה על אודות האפשרות למלחמה. "האם פוטין יפלוש?", תהתה. "הרי רוסיה כבר פלשה לאוקראינה ב-2014 ומחזיקה בשטח אוקראיני של חצי האי קרים ובשני המחוזות במזרח". בזמן שצבא רוסיה כבר הציב יותר מ-120 אלף חיילים, לרבות טנקים, משוריינים ומערכות נ"מ מתקדמות לאורך גבולה המזרחי של אוקראינה עם רוסיה ומצפון בבלרוס, נטשה, כמו אוקראינים רבים, השמיעו מסר עיקש והזהירו את נשיא רוסיה. "אנחנו לא מפחדים מפוטין. אם הוא יפלוש, הוא יגלה שהאוקראינים אוהבים את המדינה שלהם ולא יתנו לו לכבוש אותה".
צבא רוסיה בתרגיל ליד הגבול עם אוקראינה
(צילום: רויטרס)
לא במקרה אולי שידרו בקייב עסקים כרגיל, וברחובות הבירה המושלגים לא מורגשת אווירת מלחמה: בסופרמרקטים אין תורים ואין אגירה של מזון. הציבור ברובו אדיש, ואנשים לא באמת מאמינים שפוטין יפלוש. במקרה הכי גרוע, כך מעריכים, הוא יעשה מהלך מוגבל במזרח המדינה ויכריז על ריבונות במחוזות דונצק ולוגנסק, שכבר פרשו מאוקראינה בברכת רוסיה ב-2014. "אף אחד לא באמת מפחד כאן כי אף אחד לא חושב שזה תסריט סביר שפוטין ייכנס לקייב", אמר ולדימיר, סטודנט מקייב.
נדמה שהדבר היחידי שכן מלחיץ את האוקראינים הם דיווחי התקשורת על ההחלטות של ארה"ב ובריטניה להתחיל לפנות כבר היום את משפחות הדיפלומטים והעובדים הלא חיוניים מהמדינה מחשש ל"מתקפה מיידית".
חלק מהפאזל
על מה כל המתיחות? אם שואלים את האוקראיני הממוצע, אוקראינה היא רק חלק מהפאזל הגדול יותר, ששמו יחסי רוסיה והמערב — ובפרט ברית נאט"ו. במילים פשוטות: רוסיה רואה הזדמנות לשנות את כללי המשחק, שלמעשה הכתיבו את המציאות האסטרטגית כאן מאז סיום המלחמה הקרה, ולהרחיק את כוחות נאט"ו מגבולה.
פוטין הציב למערב סוג של אולטימטום שעשוי לדחות התלקחות אפשרית לכל הפחות בשבוע ימים. בשיחות בז'נבה בין מזכיר המדינה האמריקני בלינקן לעמיתו הרוסי שר החוץ לברוב, הגישו הרוסים רשימה של דרישות — וביקשו תשובה בכתב תוך שבוע.
בראש הדרישות של מוסקבה: התחייבות שאף אחת ממדינות ברית המועצות לשעבר, כולל אוקראינה, לא תצטרף לנאט"ו. בנוסף, הם דורשים שארה"ב ובנות בריתה לא יציבו נשק אסטרטגי סמוך לגבול הרוסי, לרבות באוקראינה ובפולין ובמדינות הבלטיות שהן כולן חברות בנאט"ו. והתמורה? פוטין יתחייב שלא להציב נשק ליד הגבול עם המדינות האלה ורוסיה תסיג את 120 אלף החיילים שהציבה מסביב לאוקראינה.
ארה"ב הבטיחה להמשיך בשיחות, אך השמיעה מסר נחרץ. "אם כוח רוסי נוסף יחדור לאוקראינה באופן אגרסיבי, זה יוביל לתגובה מהירה, חמורה ומאוחדת מאיתנו ומכל אירופה", הזהיר בלינקן.
במערב אין כל חדש
במדינות המערב, בינתיים, נמנעים מלהטיל סנקציות חדשות על רוסיה — למרות דרישות מצד אוקראינה לעשות זאת — ונערכים לתרחיש הרע ביותר: בנוסף לפינוי האזרחים מהמדינה, מחלקת המדינה הוציאה אזהרת מסע לאזרחיה להימנע מנסיעה לאוקראינה. במקביל, בריטניה העבירה לאוקראינה כאלפיים טילי נ"ט, ליטא, לטביה ואסטוניה הודיעו כי יעבירו לאוקראינה מערכות נ"ט ונ"מ, וממשלת הולנד הודיעה כי בנוסף לשני מטוסי F-35 שהעבירה לבולגריה עבור משימות נאט"ו, היא מוכנה לקבל כל פנייה אוקראינית להעברת נשק כדי להתגונן.
אוקראינים רבים חושבים שזה לא מספיק, ומאוכזבים מהיעדר התמיכה של ארה"ב ומדינות אירופה. שגרירת גרמניה במדינה אף זומנה לשיחה במשרד החוץ על רקע התבטאויות פרו-רוסיות בממשלה הגרמנית ובשל העובדה שגרמניה אסרה להטיס אמל"ח מבריטניה לאוקראינה דרך שטחה. החשש: הגרמנים תלויים בגז הרוסי, ולכן חוששים להתעמת עם פוטין.
במזרח אוקראינה תוגברו כוחות הצבא, ויחידות של הגנה מרחבית, המורכבות מאזרחים מתנדבים, עברו אימונים ביערות ובפארקים ברחבי המדינה על מנת לתת מענה לפלישה רוסית. הממשלה האוקראינית בוחנת אפשרות להקמת "משמר לאומי" וכבר חילקה את המדינה ל-150 מחוזות, כשלכל מחוז מפקד משלו, למקרה וייאלצו להילחם ברוסים בכל המדינה.
רוב מוחלט של אוקראינים מתנגד לפלישה הרוסית וניכרת התגברות הפטריוטיות, בצל רוחות המלחמה. "צבא אוקראינה של 2022 זה לא צבא אוקראינה של 2014", אומרים אוקראינים, שטוענים כי בניגוד לפלישה הרוסית הקודמת — הפעם הם יהיו מוכנים. "יש הרבה יותר משמעת והצבא הרבה יותר מאורגן". הם מודים שכנראה לא יוכלו לסכל את הפלישה — אבל כן יוכלו לגבות מהרוסים מחיר כבד. במקרה של כיבוש אוקראינה, הם מבטיחים לפוטין הפתעה: "נתנגד כמו הפרטיזנים ונלחם לוחמת גרילה בערים ובכפרים".
בובה של פוטין
בין שלל הגורמים שמציעים לתווך בסכסוך נמנה גם הרב משה אסמן, רבה הראשי של אוקראינה. כחבר אישי של הרב ברל לזר, הרב הראשי של רוסיה המקורב לפוטין, אסמן הציע שהוא ולזר, שני שליחי חב"ד, יתווכו בין הצדדים. אסמן מעריך כי לבסוף לא תהיה מלחמה וחושב שפוטין רוצה להשיג את תשומת לבו של ביידן. אבל גם אסמן מודה: אף אחד לא באמת מבין את פוטין ויכול לנבא מה יקרה בסוף.
אל מול פוטין מתייצב נשיא אוקראינה היהודי וולודימיר זלנסקי. הקומיקאי ושחקן לשעבר שנבחר לפני שלוש שנים לנשיא, קרא לציבור שלא להיגרר לפאניקה והבטיח: הכול בשליטה. עם זאת, משרד החוץ הבריטי פרסם הודעה חריגה ולפיה מוסקבה מקדמת תוכנית להפיל את שלטונו של זלנסקי ו"להשתיל" במקומו מנהיג פרו-רוסי בקייב, בסיוע פוליטיקאים אוקראינים. הבריטים אף הצביעו על ייבגני מוראייב, חבר פרלמנט אוקראיני לשעבר, העומד בראש המפלגה הפרו-רוסית "נאשי", כמועמד אפשרי. מוראייב הכחיש את הדיווחים כ"טיפשות ושטויות", בעוד משרד החוץ הרוסי כינה זאת "דיסאינפורמציה".
ויש גם זווית ישראלית: לפי הערכות באוקראינה יש כ-20 אלף ישראלים ובמקרה חירום יש לשגרירות תוכנית מגירה לפנותם. בשיחות סגורות אמרו בכירים אוקראינים כי ציפו מישראל לתמיכה יותר חמה. "אבל אתם לא יכולים להסתכסך עם פוטין כי הוא יושב בגבול הצפוני שלכם", הודה דיפלומט אוקראיני.
יאיר נבות השתתף בהכנת הכתבה
