דגל ישראל הונף אתמול (שני) בארמון בלוו, מקום מגוריו הרשמי של נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר, הממוקם בקרבת נהר השפרה ובסמוך לעמוד הניצחון של ברלין. כתב ההאמנה של שגריר ישראל החדש בגרמניה, רון פרושאור, הוגש בטקס. לכאורה, עוד שגריר, אך סיפורו של פרושאור מרגש במיוחד: כנצר למשפחה גרמנית, שירת סבו ברטולד פרוסקאוור כקצין מעוטר בצבא הפרוסי.
כאשר נשאל הסבא כיצד הוא מגדיר עצמו, הוא נהג לענות "אני פרוסי". ברטולד הסב היה פטריוט גרמני גאה שהקשר שלו ליהדות היה רופף, ובעצם היה זה היטלר שהגדיר אותו כיהודי. סבו וסבתו של השגריר פרושאור גרו ברחוב אייזנצאן שטראסה שבמרכז ברלין, לא רחוק משדרת הקניות המפורסמת קורפורסטנדאם. יש רישום בארכיונים של ברלין שהמשפחה התגוררה שם והחזיקה בבעלותה כמה חנויות אופנה.
"הם היו משפחה מבוססת", מספר רון פרושאור. "מי שבעצם היתה לה היכולת לראות קדימה היתה סבתי פרידל שבמקצועה הייתה אחות, והיא הבינה אחרי איורעי שריפת הספרים בשנת 1933 שצריך לקום ולברוח. שישה חודשים לאחר מכן היא הוציאה את המשפחה מגרמניה והם הגיעו לחיפה. הם איבדו את תרבותם, שפתם, מולדתם ורכושם, והיו צריכים לבנות את זהותם מחדש בפלשתינה".
באופן סימבולי, פרושאור בחר לשאת את נאומו הראשון, מיד לאחר טקס הגשת כתב ההאמנה לנשיא גרמניה, בבבלפלאץ (ככר בבל) – הכיכר המפורסמת שבה שרפו הנאצים ספרים, אותו אירוע מכונן שסבתו פרידל זיהתה כדגל אדום שהביא לבריחת המשפחה ארצה.
המשפחה השתקעה בישראל ולימים הצטרף הנכד רון לשירות החוץ הישראלי, הפך לבכיר הדיפלומטים הישראלים ובתפקידו האחרון כיהן כמנכ"ל משרד החוץ. פרושאור מעיד שכבר ביומו הראשון במשרד הצהיר כי חלומו הוא לשמש כשגריר ישראל בגרמניה. היום, 36 שנים אחרי, פרושאור הפך חלום למציאות ומתחיל את כהונתו באופן רשמי.
7 צפייה בגלריה
"לנוער יש מחויבות לעתיד טוב יותר". פרושאור עם צעירים ישראלים וגרמנים שהשתתפו בתוכנית חילופי משלחות
(צילום: שגרירות ישראל בגרמניה)
לצד ההתרגשות הרבה, פרושאור מספר על תחושת החמצה וצער על כך שאביו אורי לא זכה לחוות עימו את סגירת המעגל. בנאומו, דיבר פרושאור על חוזקו של העם היהודי שעמד לו גם בשואה. "עוצמה זאת היא חלק מהמחויבות שיש לדור הצעיר, לבני הנוער בישראל ובגרמניה", הוא אמר. "מחויבות לא רק לשמר את זיכרון העבר אלא להפוך אותו למצפן שיוביל אותנו בדרך לבניית עתיד טוב יותר. עתיד של פתיחות, סובלנות, התנגדות לאנטישמיות ולכל סוג של גזענות. עתיד של סולידריות ושיתוף פעולה, כפי שהם באים לידי ביטוי בחילופי נוער וצעירים בין ערים בשתי המדינות ובין מוסדות חינוך בשתי המדינות. עתיד שנבנה על העבר אך מתחייב שהוא לעולם לא יחזור". את נאומו חתם בהבטחה לעשות כל שביכולתו לקידום היחסים בין המדינות באמצעות דור העתיד, והכריז: "עם ישראל חי!".
במהלך הטקס, סקר פרושאור משמר כבוד של חיילי צבא גרמניה ועמד מול דגל ישראל מונף. "יום מאוד אמוציונלי עבורי. אני יושב ואומר לעצמי הנה אני, הנכד של פרידל וברטולד פרוסקאוור, שבעצם נזרקו מגרמניה ב-1933, איבדו כל מה שהיה להם ונדרשו להתחיל מאפס ממקום ששנא יהודים אל אדמה שעוד אין בה מדינה יהודית, אלא מנדט בריטי", אמר השגריר. "והנה אני חוזר לייצג את מדינת הלאום של העם היהודי בברלין. אני חושב שאי שם למעלה הסבא והסבתא שלי ואבי, אורי, מסתכלים ולא יכולים להסתיר את גאוותם. וברמה האישית אין נצחון מתוק יותר על היטלר והנאצים מאשר הגעתי לכאן היום בתור שגריר ישראלי גאה".
אביו של רון אולי לא היה לצידו בטקס, אבל אמו נחמה בת ה-90, אחותו סיגל, רעייתו הדס ובנו הבכור ליאור זכו לנכוח בהגשת כתב האמנה עם נשיא גרמניה. הנשיא שטיינמאייר ידע על הרקע הגרמני של המשפחה והתייחס אליו. הוא ניגש לאמא של פרושאור ואמר לה: "אני שמח לארח אותך כאן, את בוודאי גאה מאוד".
איך אתה מגדיר את יחסי ישראל גרמניה?
"הם יחסים באמת עמוקים בכל הממדים – בתחום הכלכלי, המדעי והטכנולוגי. יחסי ישראל-גרמניה מבחינת האינטנסיביות שלהם הם אולי השניים בחשיבותם ובהיקפם אחרי היחסים עם ארצות הברית. גרמניה היא המדינה הידידותית ביותר לישראל באירופה ומבחינת היקף היחסים בכל הרמות – היא שנייה לארה"ב. גם היקף הפעילות והביקורים גבוה, אחרי הקורונה הייתה בישראל סדרת ביקורים בארץ של נשיאת הפרלמנט הגרמני, שר הכלכלה הגרמני, הקנצלר אולף שולץ ושרת החוץ. יש לך גם ביקורים של נשיא המדינה וראש הממשלה בברלין, והיד עוד נטויה. זה באמת היקף חסר תקדים. עשרות מדענים ישראלים מעורבים במחקרים במוסדות גרמניים וגם גרמנים משתפים פעולה עם מוסדות בישראל".
ישראל תסכים למכור לגרמניה חץ 3?
"אני לא רוצה להיכנס לתחומים הבטחוניים הרגישים שמתקיימים בסוגיה הזאת בין המדינות אך אני מעריך שאם הדבר אכן יגיע לשולחן הקברניטים בישראל התשובה תהיה חיובית. מה שיפה זה שאחרי 74 שנה היחסים בין המדינות הופכים לשווים. ישראל הופכת לנכס טכנולוגי ומדעי. המדינה היחידה באירופה שנמצאת בקשר צבאי וביטחוני עם ישראל היא גרמניה, גם בנושא הצוללות. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, גרמניה ואירופה רואות את ישראל כמעצמה ביטחונית וכזו שיכולה לתת להם פתרונות הגנתיים נגד טילים".
7 צפייה בגלריה
"אני מעריך שישראל תסכים למכור לגרמניה חץ 3". ניסוי במערכת ליירוט הטילים
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
gדיין יש יחסים מיוחדים בין ישראל לגרמניה? והאם אין חשש שהדור הצעיר בגרמניה הולך ושוכח את חשיבותם?
"בין ישראל לגרמניה תמיד יהיו יחסים מיוחדים. השואה היא אירוע מכונן לא רק ביחסי ישראל-גרמניה, היא תמיד תהיה ברקע היחסים, אבל היום הדגשתי את החשיבות בחילופי נוער בין נוער גרמני לבין נוער ישראלי. רק מפגשים בין-אישיים והכרה במיוחד של הדור הצעיר את ישראל ומה שבנינו ב-74 שנה – יכול לחזק ולהעמיק את היחסים".
מה לגבי הביקורת הגרמנית על הבנייה בהתנחלויות?
"כמו אירופה, המדיניות של גרמניה כלפי ההתנחלויות מוכרת, היא אכן ביקורתית ואנו צריכים להתמודד עם זה. אבל אין ספק שיש פה פתיחות ובמיוחד הבנה לצרכים הבטחוניים ולזכותה של ישראל להגן על עצמה".
האם גרמניה היא גורם חיוני במגעים של המעצמות עם איראן, וגורם שרואה לנגד עיניו את צרכי הבטחון של ישראל?
"גרמניה היא חלק מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. המדינה נמצאת בקונצנזוס האירופי. אירופה כולה מיישרת קו עם ארה"ב".
"שולץ ידיד אמת של ישראל"
במשך 16 שנים, עד 2021, עמדה בראש גרמניה הקנצלרית אנגלה מרקל, וקיבעה את מעמדה באירופה בפרט ובעולם בכלל - כאשר חלק מזה היה גם יחסה לישראל. לפי פרושאור, אין סיבה לצפות שיחסו של הקנצלר החדש, אולף שולץ, יהיה שונה. "שולץ הוא ידיד אמיתי של ישראל, והוא הכריז שאין שום הבדל בגישה ובמדיניות כלפי המדינה", הוא הסביר. "הוא הוכיח את זה גם בעבר כשר אוצר של מרקל שתמך בהסכם רכש הצוללות לישראל, וחוזר פעם אחרי פעם על המחויבות ההיסטורית והאישית שלו ושל גרמניה לביטחונה של ישראל. שולץ נוהג לומר כי 'ביטחונה של ישראל הוא חלק מהביטחון הלאומי של גרמניה'".
מה חושב הגרמני על ישראל? האם יש לישראל בעיית דעת קהל?
"צריך לעשות פה הפרדה בין הדרג הפוליטי בכל המפלגות מימין ומשמאל – שמבין את האתגרים שמדינת ישראל עומדת בפניהם, גם באזור שלנו וגם בעולם. אבל אין ספק שדעת הקהל כמו דעת הקהל באירופה היא יותר ויותר ביקורתית כלפי המדיניות שלנו".
יש אנטישמיות בגרמניה. מה הממשל עושה כדי להילחם בה?
"אין ספק שיש תופעות אנטישמיות בגרמניה. רואים מבחינת כמות התקריות – המספרים עולים אבל ממשלת גרמניה מטפלת בתופעה הזאת ביד ברזל, יד קשה. מדובר על פעולות שגם מבחינה חוקתית אסורות בגרמניה והתופעות האלה מטופלות בכל הרמות. ברמה הפדרלית ובזו של 16 מדינות הפדרציה יש את משמר החוקה (השב"כ הגרמני) שפועל בצורה מאוד אינטנסיבית כדי למגר את התופעות האלה בגרמניה".
האם לדעתך גרמניה למדה את הלקח ומוכנה סוף־סוף לקחת אחריות לטבח הספורטאים הישראלים במינכן?
"גרמניה עכשיו פתחה את כל הארכיונים ובעצם, בפעם הראשונה ייצאו לאור כל הפרטים שהיו קשורים בפרשה. שני הנשיאים, גם פרנץ וולטר שטיינמאייר וגם הנשיא הרצוג פועלים כדי למצוא פתרון לסוגיית הפיצויים למשפחות. לתפיסתי כשגריר ישראל בגרמניה, משפחות החללים צודקות בטענות שלהן, ואני מאוד מקווה שתימצא דרך לפתור את הסוגיה. עברו 50 שנה והגיע הזמן למצוא פתרון ראוי למשפחות".
