"מורה לא צריך להביע את דעתו הפוליטית, זה מלבה את האש"
(צילום: משי בן עמי, טל אזולאי)
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד התייחסה בוועידת "הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" למהפכה המשפטית, ואמרה כי שוחחה עם שר המשפטים יריב לוין. "אמרתי לו וגם לשרים נוספים שאנחנו קודם כל ארגון עובדים, אנחנו מאגדים 160 אלף בני אדם. מה שמעניין אותנו הוא שזכויות עובדי ההוראה לא ייפגעו. זה אומר זכות השביתה, זכות ההתארגנות, הנושא של שימועים לפני פיטורים, אלו דברים מאוד מאוד חשובים. הבנתי שללוין אין כוונה לפגוע בזכויות האלו".
אם בית המשפט הוא פוליטי, כך יהיה גם בית הדין לעבודה. את לא חוששת?
"אם בהסתדרות המורים נראה שינוי כזה, בוודאי שנאמר את דברינו. החשש קיים, גם בגלל הרצון לצמצם את זכות השביתה. אבל זה לא רק מהכנסת הזו ולא מהממשלה הזו, זו זירה שאינה זרה לנו. כרגע המצב לא נוגע לנו, אבל אנחנו על המשמר".
עד כמה הוויכוח החברתי זולג לבתי הספר?
"בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים אנחנו לא רואים את זה, אך בתיכונים בוודאי. מערכת החינוך צריכה להיות מחוץ לפוליטיקה, אך אמרתי גם לעובדי ההוראה, אי אפשר להיות מנותקים. כולם מחוברים למה שקורה במדינה וצריך לדבר על כך, אבל באופן אישי אני חושבת שמורה לא צריך להביע את דעתו כי זה מלבה את האש. אבל כן צריך לשוחח, זו הדמוקרטיה".
בן דויד הוסיפה: "אנחנו רואים את הנושא של הסרבנות וכל הדברים האלה שאסור שיהיו. אנחנו בסך הכל באמת מדינה שהקימו בדם ויזע, ההורים שלי וכולם נלחמו להקים את המדינה הזאת, צריך לשמור עליה מכל משמר. כולנו עם אחד".
בן דויד ציינה בנוגע לתדמית הנוקשה שדבקה בה כי "אם יו"ר ארגון גבר היה מתנהג כמוני, לא היו מכנים אותו 'כוחני'", ותיארה את התפתחותה מאז הייתה נערה. "עוד לפני שהתגייסתי לצה"ל הייתי גם מדריכת ספורט לאסירים בכלא באר שבע, ובצבא הייתי מדריכת כושר קרבי. אחר כך הייתי עוזרת של קצין כושר קרבי ועבדתי עם נערי רפול, קבוצה קטנה של חיילים עם עבר בעייתי במסגרת אחרונה. אחד הפך בסוף לשופט כדורגל, ושניים אחרים מצאו את עתידם במקום אחר, הם הצליחו בחיים".
עוד סיפרה בן דויד כי לאחר שירותה הצבאי פנתה לקריירת הוראה, בדחיפת אימה. "היא אמרה לי 'תקשיבי אני מכירה אותך, ואת חייבת להמשיך ללמוד כי אני לא רואה אותך משתלבת מאוחר יותר הלימודים, את תלכי לעסקים. כשסיימתי את לימודי ההוראה לא נכנסתי לתחום מיד, עבדתי כמנהלת שיווק ארצית והצלחתי שם, אך כשהתחתנתי ועברנו לגור בירוחם שם השתלבתי בהוראה. לימדתי בכל המסגרות, מהחינוך העצמאי ועד החרדי. אחר כך התקדמתי לתפקיד ניהול באגף הספורט".
שם התחיל לך החיידק הציבורי?
"כן, אהבתי מאוד את החיבור עם האנשים, לסייע, לעזור. פשוט התעניינתי בזכויות המורים והייתי יושבת בחדר המורים ואומרת להם את הזכויות שלהם. כשהיו בחירות, אמרו לי בואי תתמודדי, וניצחתי בסוף יו"ר סניף עם ותק של 12 שנים. זכיתי ברוב קולות ולאט לאט התקדמתי בתפקידים. אחר כך הקמתי סיעה עצמאית בהסתדרות המורים, הפכתי להיות סגנית מזכ"לית, ואחר כך גם התמודדתי לתפקיד שאני נמצאת בו עכשיו".
הייתה תפיסה שהוראה זה מקצוע נשי, אבל אתם דווקא דורשים ימי עבודה ארוכים יותר ותוספות שכר. את מרגישה שינוי?
"חד וחלק. אני חושבת שהסתדרות המורים שינתה את המצב בהחלט. גם בגלל הסכם השכר האחרון שעשינו, שאני חושבת שהוא הסכם פורץ דרך. אני מסיירת בחדרי מורים, גם אצל הגננות, ורואה את זקיפות הקומה של אנשי חינוך איכותיים ביותר. הם עושים את עבודתם במסירות, בנאמנות, אוהבים את הילדים ומשקיעים, והיה צריך לתגמל אותם. הם הרגישו גם שרוב הצוותים הורכבו מנשים, אבל היום גם גברים נכנסים למערכת. אם היינו פעם 95% אז היום אנחנו כמעט 80%".
בן דויד העידה כי אנשים חוזרים למערכת החינוך מתוך תחושת שליחות: "אנשי צבא למשל רוצים פתאום לחזור למערכת כי הם רוצים לשפר אותה כמו שהם השתפרו בצה"ל. אני חושבת שזה מדגדג להרבה אנשים שדווקא היו במסגרות אחרות. הם רואים כמה מערכת החינוך היא גורם משפיע בדור הצעיר, וזה מה שמושך אותם".
מזכ"לית הסתדרות המורים דנה גם במחסור החמור בעובדי ההוראה, וציינה כי הכשרת מורים חדשים תיארך לפחות שנתיים. "זעקנו על נטישת המורים עקב שכר נמוך, ואציין ששרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון וגם מנכ"לית המשרד הבינו את האמת הזו ולא הסתירו אותה, כך שאני מאמינה שהסכם השכר החדש באמת יגדיל את הרישום במכללות, אבל ניאלץ להתמודד עם המצב בזמן שמורים חדשים עוברים הכשרה".
