שר הביטחון המיועד יואב גלנט, שומע? קול דמי אחינו זועקים אלינו. אלו שבאדמה ואלו שמסתובבים בינינו. היום (ראשון) מצוין יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, וזה בדיוק הזמן להדגיש שמדינת ישראל, משרד הביטחון וצה"ל עדיין לא מכירים בהלומי קרב. יש לכאורה חוק המכיר בכל נפגעי צה"ל - כולל כאלה הסובלים ממחלות שנגרמו מעבודה, גיל, תאונות ועוד. ישנו חוק לפדויי שבי. יש חוק לאזרחים שנפגעו בפעולות איבה. אבל חוק ללוחמים ולוחמות שמתמודדים עם הלם קרב בגלל נסיבות מבצעיות - אין. תבדוק אותי.
צה"ל טרם הפנים את הצורך בקביעת נוהל לבדיקת לוחמים ולוחמות בתום אירוע קרב, פעילות מבצעית, תקופת ביטחון שוטף או אחרי פרק השירות וכניסה למילואים. רבות כל כך ההזדמנויות לאתר את ההתמודדויות כשהן עוד בראשיתן וניתנות לטיפול, בטרם יהפכו לפציעות כרוניות שמשליכות על עתידם של הלוחמות והלוחמים הפצועים.
משרד הביטחון נמנע עד היום מפנייה יזומה אל היחידות והמפקדים כדי לאתר את הזקוקים לעזרה. עד היום אין הבחנה מבדלת בין פצועים בנסיבות מבצעיות מול כל פציעה אחרת. לא מוכנים אפילו לבדוק את הנתון המספרי הפשוט לכאורה "כמה הלומי קרב מוכרים במערכת?". מדינת ישראל נכנעת שוב ושוב לעסקנים ולדעה צרה ומגמתית, ולא מכירה באחריותה הראשונה כלפי מי ששלחה לקרב.
יום ההוקרה הוא תזמון מצוין לשאול למה ואיך יכול להיות. יש טענה דמגוגית שלפיה לא מבדילים בין דם לדם, כאילו שהקוראים להבחנה מבקשים איזה יתרון ללוחמים על פני פצועים אחרים; כאילו מבקשים להפלות בטיפול או בשיקום בגין רקע הפציעה. חלילה, זו לא הכוונה. פוסט טראומה של חייל שעבר תאונת דרכים בדרך לקריה או של חיילת שנפגעה מינית או של לוחם שחווה אירוע קרב לא נבחנים זה מזה בעצם הצורך לטיפול ושיקום. כל אלו אירועים קשים והאחד לא חמור מהאחר. כולם ראויים לטיפול, אבל טיפול שונה. ההתמודדויות שלהם שונות בתכלית ולפיכך גם הטיפול.
אליסף איש שלוםפגוע ראש או קטוע איבר ראויים לטיפול ושיקום מיטביים, קרי - מותאמים לצורכיהם, בכלל הידע והמשאבים העומדים לרשות מדינת ישראל. גם הלומי הקרב ראויים לטיפול ושיקום מיטביים הכרוכים בהכרה בצרכים המיוחדים המתאפיינים מפגיעה זו. אי-מתן המענה ההולם לאלו הוא הוא ההבדלה בין דם לדם. הניסיון להציג את הלוחמים כמתנשאים, משום שהם דורשים טיפול מותאם, הינו דמגוגיה צדקנית ולכן בזויה. אל לך ליפול בטעות הזו, אדוני השר המיועד. ישנה קשת פוליטית רחבה התומכת בתיקון העוול.
היום יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל, אבל איך יוקירו אותם אם עוד לא מכירים בהם? רוב פצועי המערכה הפיזיים נושאים גם צלקת בנפשם. מי כמוך יודע כמה מצטלקת הנפש מאירועי קרב. הלומי קרב לא הופנו לר"מ 2. הפציעה לא אובחנה מיד. הם גילו אותה בכאב יומיומי בהמשך חייהם. הם שקופים וזקוקים להכרה. אתה יכול לראות אותם, להכיר בהם ולהוקיר אותם.
יש מסה קריטית של לוחמים ולוחמות ובני משפחותיהם שנדרשים לכך. יש לוחמים ולוחמות שעוד יידרשו לכך. ויש מפקדים, ואני ביניהם, שלא ינוחו עד שהלוחמים יקבלו את הראוי להם בחברה הישראלית.
- אליסף איש שלום הוא רס"ן (מיל') ומ"פ שריון. ממובילי המטה למען הלומי הקרב ומשפחותיהם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
