המג"ד שהציל תיירת צרפתייה שנחטפה, נפצע בקרב והמשיך להילחם בשטח. המח"ט שעלה על שלושה טנקים בזה אחר זה, דרס רכבים של חמאס ובסופו של דבר הפגיז את תחנת המשטרה הנצורה בשדרות. מילאומניקים לצד חיילים צעירים שלחמו עד הרגע האחרון בשעות הקשות ביותר; אם אפשר להעריך, בתום המלחמה יחולקו עשרות ואולי מאות צל"שים ועיטורי גבורה, רבים מהם בשל הפעילות של הלוחמים אחרי מתקפת הפתע. הם הרכיבו כוחות מאולתרים, תכננו תוך דקות את ההסתערות ובלמו מחבלים בגופם.
הפגיז את תחנת שדרות
"בשבת, כבר בשבע בבוקר, הבנתי שזה משהו אחר", משחזר מח"ט 401, אל"מ בני אהרון.
ללא בדל מודיעין, וכשמידע מחריד ממשיך לזרום מהשטח, אל"מ אהרון הגיע לנחל עוז וראה טנק על הכביש. "ביקשתי ממפקד הצוות - 'תן את הטנק'. נסעתי לקיבוץ רעים, בדרך נתקלתי בטנדרים של חמאס ופשוט דרסתי אותם. בתגובה המחבלים השליכו מטענים, אבל הזחל החזיק מעמד. למתחם המסיבה הגעתי עם טיפת הדלק האחרונה". באזור המסיבה ליד רעים נותר אל"מ אהרון ללא יכולת להפעיל את הטנק. אז, התקשר אליו אל"מ ניסים חזן, שסיפר שיש טנק שנפגע במרחק קילומטרים ממנו. בניסיון להגיע לשם, המח"ט אהרון חיפש מפתחות למכוניות של הצעירים שבילו במסיבה, ללא הצלחה. "ואז אזרח הציע להסיע אותי", משחזר. "דהרנו לטנק. נסענו לבארי, הבנו שהש"ג ממולכד ושיש שם חוליית נ"ט, אז עקפנו אותו ופרצתי לקיבוץ עם הטנק. קרעתי את הגדר".
לפנות ערב הוא כבר הגיע לאזור שדרות. כוחות הימ"מ שכיתרו את תחנת המשטרה בעיר הבינו שיהיה קשה להוציא משם את המחבלים שמתבצרים ויורים. "קראו לי שאבוא עם טנק לתוך שדרות. לא היה לי טנק, אז התקשרתי לסמח"ט ב' שלי, אל"מ שלום אייזנר, ותוך דקות הוא העמיד טנק בכניסה לעיר", הוא מספר, "ניצבתי מעל התחנה והפגזתי אותה, אבל השלד של המבנה נותר כמו שהוא והמחבלים בפנים". אל"מ אהרון התקשר לקבל ייעוץ מחבר: "הוא המליץ לי לכוון לתחתית, וזה עבד - המבנה בער והמחבלים נחנקו בתוכו".
"חשבתי שאתעורר מהחלום המוזר", הוא מסכם. "הייתי חד על המשימה למרות שזה לא קל נפשית. חשבתי רק על המדינה. ראיתי ששמו דגלי חמאס על הטנקים שלנו. נכון שטנק זה סמל, אבל הכי חשובים האנשים שבתוכו".
תיעוד מהפפצות ופירוק תחנת משטרת שדרות
(צילום: דובר צה"ל)
הציל חטופה מהמסיבה
חניכי בית הספר למ"כים חי"ר (ביסל"ח 17) סגרו שבת בבסיס. על גדוד 450 מפקד כיום סא"ל רן כנען: "אמרתי לכולם לעלות על האוטובוסים".
בדרך זרמו הדיווחים. "נסענו לרעים. ירדנו מהאוטובוס והתקדמנו רגלית. הגיע לכיווננו רכב ישראלי. משהו בו לא היה תקין", נזכר המג"ד. תחת אש, הוא הצליח לשמוע צעקות עמומות מהבגאז'. "קלטתי שזה מחבל ויריתי לעברו", אומר כנען. "פתחתי את דלת הבגאז' ומצאתי שם תיירת צרפתייה שנחטפה מהמסיבה, כפותה, בחיים". "המשכתי לכיסופים. חברתי למ"פ של גולני ולסגן הרבש"צ, חילקנו את הקיבוץ לגזרות ועברנו לטהר אותו ממחבלים". והקרבות היו קשים. כנען איבד חיילים מהגדוד, המחבלים שלטו על עמדות מפתח בתוך הקיבוץ. הוא נסוג מעט לאחור כדי לתכנן מחדש את ההתקפה, ואז הבחין שאחד המ"כים נפצע מירי. המג"ד רץ לחלצו ונפצע בעצמו. "היו לי הכוחות לזחול איתו לאחור", הוא משחזר. "הנחתי על שנינו חוסמי עורקים ותחבושות והמשכנו בלחימה".
תיעוד הקרבות מרעים
(צילום: דובר צה"ל)
בסופו של דבר, בשעות הצהריים, הוא הזדקק לפינוי. מבית החולים סורוקה פונה סא"ל כנען לתל השומר במצב בינוני ומצבו התייצב. כמו רבים מחבריו שנפצעו, הוא צפוי לחזור לשטח: "הופתענו אבל לא הוכרענו".
