נקודת החיכוך הבאה בין רוסיה למערב? מוקדם יותר היום (ד') התכנס באופן מיוחד, לראשונה מאז 2006, "קונגרס הצירים" של רפובליקת טרנסניסטריה הפרו-רוסית במזרח מולדובה, ופנה באופן רשמי לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבקשה שיגן על החבל "מפני הלחץ המוגבר של קישינב".
5 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. הבדלנים השאירו לו מרחב תמרון
(צילום: EPA/SERGEY GUNEEV/SPUTNIK/KREMLIN POOL)
רפובליקת טרנסניסטריה היא חבל ארץ קטן, רצועה באורך 400 ק"מ וברוחב ממוצע של 10 ק"מ, בחלקה המזרחי של מולדובה, הגובל באוקראינה. מתגוררים בו קצת יותר מחצי מיליון בני אדם, מהם כ-220 אלף בעלי אזרחות רוסית. הרפובליקה הכריזה על עצמאותה ממולדובה ב-1992 בתמיכת מוסקבה, לאחר מלחמת אזרחים שפרצה בעקבות התפרקות ברית המועצות. עם זאת, היא לא זכתה להכרה של אף ישות מדינית.
בטרנסניסטריה מוצבים כ-1,200 חיילים רוסים, ויש בה מחסני נשק עצומים של הצבא הרוסי. השלטון המרכזי בקישינב רואה בחבל הפרו-רוסי שטח כבוש. הממשלה הנוכחית של מולדובה, בראשות הנשיאה מאיה סאנדו, שמכהנת בתפקיד מאז נובמבר 2020, היא ממשלה פרו-מערבית, והיא מקדמת מול האיחוד האירופי שורת מהלכים לקראת הצטרפות עתידית לאיחוד.
רוסיה השתמשה בחבל הפרו-רוסי לא פעם בשנים האחרונות כדי להלך אימים על המשטר המרכזי בקישינב, אם זה פעל בכיוונים שפוגעים במוסקבה. מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה, בפברואר 2022, התגבר השימוש הזה מסיבה כפולה – העובדה שהשלטון הנבחר בקישינב הוא פרו-מערבי ופועל להצטרפות עתידית של מולדובה לאיחוד האירופי, וכמובן המלחמה באוקראינה.
מחר נאום פוטין: מה הסיכוי שיפעל צבאית?
נשיאת מולדובה סאנדו היא תומכת עקבית וקולנית של אוקראינה. עם הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני שנתיים עלו חששות גדולים שרוסיה תנסה לכבוש צבאית את מולדובה, מדינה ענייה שאיננה חברה בנאט"ו או באיחוד, ושחוצצת בין אוקראינה לרומניה, חברת נאט"ו. זה אמנם לא קרה, גם בשל הכישלונות הצבאיים הגדולים של רוסיה והאבדות הכבדות שספגה באוקראינה, אך זה לא הפריע לרוסים להמשיך לנסות ולערער את היציבות הפנימית במולדובה במטרה להפיל את משטרה הפרו-מערבי של סאנדו. זה קרה בין השאר באמצעות מפלגת האופוזיציה הראשית הפרו-רוסית של אילן שור, בעל האזרחות הישראלית שנחשב לעושה דברו של הקרמלין ונמלט ממולדובה לישראל לאחר הרשעה בפרשות שחיתות וסנקציות שהוטלו עליו גם על-ידי ארה"ב.
בהודעה שפרסם היום "קונגרס הצירים" של רפובליקת טרנסניסטריה נכתב בין השאר שהפנייה לעזרת רוסיה נעשית בעקבות "המצור הכלכלי" שהטילה עליה מולדובה: "מולדובה החלה למעשה במלחמה כלכלית נגד טרנסניסטריה, ויצרה במכוון את התנאים המוקדמים לגירעון תקציבי של מיליוני דולרים". המסמך גם הדגיש את העובדה שבחבל מתגוררים דרך קבע יותר מ-220 אלף אזרחים רוסים.
בנוסף לפנייה לרוסיה פנה "קונגרס הצירים" גם לארגונים בינלאומיים, בהם האו"ם, בבקשה "למנוע הסלמה נוספת ביחסים בין קישינב לטירספול (בירת טרנסניסטריה) ולסייע בשיקום הדיאלוג". העיתוי של הפנייה לא מקרי – יממה לפני נאומו המסורתי הצפוי של הנשיא פוטין לפני "האספה הפדרלית", כינוס משותף של שני בתי הפרלמנט הרוסי במוסקבה. סביר להניח שפוטין יתייחס מחר פומבית לבקשה של החבל הפרו-רוסי, אך הסבירות שרוסיה תפעל צבאית בחבל איננה גבוהה כנראה נכון לעכשיו.
חשוב גם לשים לב שבניגוד להערכות קודמות, מנהיגי החבל הפרו-רוסי לא יצאו בדרישה פומבית לקיים משאל עם על הצטרפות לרוסיה, ולא פנו בפומבי לרוסיה שתספח את החבל. זה כנראה מותיר בידי פוטין מרחב תמרון מסוים לכשיתייחס מחר לסוגיה.
