הטרמינל במעבר ארז לפני השדרוג
(צילום: יואב זיתון)
בזמן שצה"ל רודף אחר מבוקשים וחשודים בתכנון פיגועים ברשות הפלסטינית, מעבר ארז, שידע פיגועי תופת קטלניים ומטחי רקטות בכל עימות צבאי, צפוי לעבור מתיחת פנים דרמטית עד סוף השנה בשאיפה למציאות אופטימית ובטוחה יותר לראשונה מאז שחמאס השתלט על הרצועה ב-2007.
בשבועות האחרונים ניתן לראות את הסנוניות הראשונות ליחסים חדשים עם תושבי הרצועה. מעת לעת מגיחות קבוצות של פועלים שחוזרים מיום עבודה כחקלאים או פועלי בניין בישראל, מה שנראה עד לפני פחות משנה כמדע בדיוני.
במשך קרוב לעשור וחצי, מאז שארגון הטרור סילק את אש"ף ממוקדי הכוח והקים מדינה מסוגרת וענייה, המצור על הרצועה היה כמעט הרמטי. החל מספטמבר האחרון, הפועלים העזתים מטפטפים לישראל בכמויות קטנות של כ-3,000 ביום ראשון לכל היותר, וכמה מאות בודדות בשאר הימים, כמעין ניסוי כלים שיזמה הממשלה.
השבוע נראו במעבר גם אימהות צעירות שחזרו לרצועה עם בניהן הקטנים אחרי ביקור הומניטרי או עבודה בארץ, כשהן חולפות מחויכות על פני השלט המיתולוגי משנות השמונים, עליו נכתב "אולם הנכנסים לעזה", וסוחבות סלים עמוסים בקניות ומוצרים מישראל.
הבודדים שהספיקו לעבור במעבר הגבול לאחרונה מקווים שהמצב לא יחזור לקדמותו. אם בעזה מחכה להם עבודה, והם לא מובטלים כמו קרוב למחצית מהצעירים, שכרם היומי יהיה בין 30 ל-50 שקלים במקרה הטוב, לעומת כ-200 שקלים ביום לכל הפחות, וכ-500-400 שקלים לבעלי מקצוע בתחומי הבנייה או החקלאות. בישראל מבינים שכל פועל מפרנס משפחה שיכולה להגיע ל-10 ואף ל-20 נפשות - ובממשלה החליטו בשבוע שעבר להכפיל את כמות ההיתרים לכמעט 20 אלף תושבים, כך שהמעבר שהיה שומם לחלוטין יהפוך לטרמינל שיסמל ביטחון כלכלי ואישי לשני הצדדים.
אחת הדרכים שמאפשרות לדעת כיצד משפיעה הכנסת הפועלים מעזה לישראל היא כוח הקנייה החלש שיש ברצועה, שמתבטא בכמות המשאיות שמכניסות סחורות מדי יום לעזה. כיום הממוצע היומי עומד על כ-500 משאיות שעוברות במעבר כרם שלום, ועדיין לא נרשם גידול על אף שבחודשים האחרונים נכנסו כבר כמה אלפי פועלים לישראל.
לשם השוואה, בשנה שעברה נרשמו 104 אלף תנועות של משאיות במעבר כרם שלום, 90% מהן של סחורות מישראל לעזה והיתר של יצוא מהרצועה, שכולל לאחרונה גם טקסטיל וברזל מפורק. למעשה, ישראל לא מגבילה כמעט את סוג הסחורות והחומרים שנכנסים לעזה, מלבד חומרים דו-שימושיים שעלולים לשמש עבור אמצעי לחימה. במערכת הביטחון מעריכים כי תושבים רבים בעזה עדיין מחזירים הלוואות, ולכן השינוי עדיין לא מורגש מהבחינה הזאת.
המודל, שגיבש שר הביטחון בני גנץ ואושר כהחלטת ממשלה, מבוסס על מדיניות המקלות והגזרים בדומה להתנהלות מול הרשות הפלסטינית. בעשור האחרון, בתום כל אחד מסבבי ההסלמות והמבצעים הצבאיים, ישראל לא גיבשה מנופי לחץ של ההפסד הפוטנציאלי לאוכלוסייה הפלסטינית - וכל הפסקת אש הסתיימה ללא שיפור משמעותי ונרחב של התנאים האזרחיים לתושבי עזה. בכך, למעשה, כל עימות עם עזה החל באותה נקודה שבה הסתיים העימות שקדם לו.
אחרי שנים ארוכות בשב"כ השתכנעו בלחץ כבד של הדרג המדיני - אך בתנאי שיפתחו מודל עצמאי לפיקוח על המעבר. כעת, בתמיכה צה"ל ורבים מתושבי העוטף שזוכרים לחיוב את יחסיהם עם השכנים מעבר לגבול, גנץ הורה לפתוח את השער לפועלים, תחילה כפיילוט ותחת השם המכובס "סוחרים".
במעבר עוד זוכרים מתי עבר הפועל הפלסטיני הרשמי האחרון שנכנס לישראל לפני השינוי, אי שם במרץ 2006, וב-2019 הופשר הקיפאון לתקופה קצרה, עבור כמה מאות בודדות של "סוחרים" להיכנס לישראל. עם פרוץ הקורונה, עזה שוב נסגרה לישראל ובספטמבר האחרון חודשה הכניסה אך בכמויות קטנות.
המהלך בוצע בהדרגה, אך זה לא מנע מהעזתים להתנפל על משרדי הגוף הפלסטיני שמסדיר את בקשות האישורים. גם החקלאים הישראלים פנו לגנץ כדי להחזיר את הפועלים לשדות, וגם המניעים שלהם כלכליים: מדובר בפועלים זולים וקרובים יותר מהעובדים התאילנדים, מה שיסייע גם ברפורמה להורדת להורדת מחירי הפירות והירקות.
אחרי העלייה הדרמטית בכניסת הפועלים לישראל, במעבר ארז הבינו שצפוי להגיע זינוק נוסף, והטרמינל הנוכחי יהיה צר מלהכיל את ההמונים שיצבאו על הכניסה היחידה מעזה לישראל, ועוד לעבור את הבידוק הביטחוני הקפדני. הממשלה אישרה תקציב של 38 מיליון שקל שיועבר בקרוב למשרד הביטחון, והתכנון הראשוני כבר יצא לדרך. בתוכנית שגובשה, הטרמינל יעבור מתיחת הפנים שתכלול חמישה שרוולי מעבר חכמים, כך שהמעבר יהפוך לאחד המתקדמים והבטוחים לעומת מעברי גבול יבשתיים אחרים.
תוך דקות בודדות יוכלו תושבי הרצועה לעבור את כל הסריקות הביטחוניות על גופם וחפציהם בדומה לנמלי תעופה בארצות הברית ובישראל, ויוכלו להיכנס לארץ ללא מגע עם אף מאבטח, חייל או בקר גבול, אך יצוין כי כבר היום המעבר "מאוזרח" ופועל ללא חיילים.
כאמור, ביום רגיל חוצים את המעבר בין 1,000-700 פלסטינים לכל היותר, ואחת לשבוע המספר עולה ל-3,000. מטרת השדרוג לטרמינל היא לאפשר קיבולת של כ-10,000 נכנסים בימי ראשון שחוזרים ביום חמישי לעזה, וכ-10,000 בעלי אישור כניסה יומי. השדרוג באולם הנכנסים של הטרמינל יאפשר בידוק בטחוני מתקדם, עם סריקות הדמיה טכנולוגיות שחושפות כל עצם על גוף הנבדק עד לרמת מטבע קטן בכיסו.
נכון להיום, כדי לבדוק כ-3,000 פלסטינים נדרש חצי יום, אך המכונות המתקדמות שיגיעו מחברה אירופית יאפשרו בדיקו של כ-10,000 בני אדם תוך שלוש שעות. באולם הבידוק שנושק לצד העזתי, העובדים היחידים יהיו פלסטינים שמערכת הביטחון תעסיק כסדרנים. הפיקוח והניטור יבוצעו בזמן אמת על-ידי עשרות מצלמות אבטחה, תצפיות מכמה עמדות ממוגנות, מערכות כריזה ותקשורת עם הנבדקים.
במערכת הביטחון מקווים שהשלב האחרון בכניסה של הפועל מעזה לישראל יהיה הנעים והיעיל ביותר אחרי מסכת לא פשוטה בצד העזתי, שכוללת נסיעה ארוכה, בידוק במחסום של חמאס ובעמדת ביקורת של הרשות הפלסטינית, ולבסוף גם שאטל למעבר הגבול. במערכת הביטחון מנהלים מגעים עם הרשות הפלסטינית כדי להגדיל משמעותית את היקף האוטובוסים שיעבירו את הפועלים מהמחסום של חמאס ועד לטרמינל של מעבר ארז.
לאחר הבידוק הבטחוני יועברו הפועלים הפלסטינים לשלב ביקורת הגבולות, שגם הוא יתבצע באופן אוטומטי ויתבסס על מערכת ביומטרית של זיהוי פנים, בדומה לנתב"ג ומעברים ביהודה ושומרון. עמדות הבידוק הקיימות יבוטלו, ובמקון ייפרסו שערים אוטומטיים ("ספיד גייטס") שייפתחו עם זיהוי ודאי של תווי הפנים והצמדת תעודה מגנטית. בשונה מהמעברים ליהודה ושומרון, שהפועלים יכולים להיכנס דרכם אך לחזור דרך פרצות בגדר, במעבר ארז כל יציאה מנוטרת ומפוקחת עד לחזרה לרצועת עזה כדי לוודא שהפועל לא יישאר בארץ או יחצה לרשות הפלסטינית.
ברשות המעברים של משרד הביטחון צפויים לשדרג את המתחם גם בהרחבת מבני השירותים והתשתיות כדי להקל על המוני הפועלים שצפויים לעבור כאן, ולהרחיב את מגרש החנייה ואת דרך הגישה לכביש 4. מאחר שמשרד התחבורה עדיין לא מעורב בהסדרי התנועה המתגבשים, השינוי עלול להכביד על תושבי האזור בשל ריבוי רכבי ההסעות שיציפו את קטע הכביש שבין צומת יד מרדכי לכל שלושת כיווניו – צפונה לאשקלון, לכיוון דרום-מזרח לשדרות וכמובן דרומה לעבר מושב נתיב העשרה ומעבר ארז עצמו.
"בסוף השוק ינצח, ואם צריך יביאו לפה יותר אוטובוסים לפועלים כדי לצמצם את כמות רכבי ההסעה הקטנים", העריך גורם בכיר שמעורב בפרויקט. "רק לאחרונה סיימנו לשפץ במיליונים את כל הנזקים למעבר שנגרמו בעקבות הרקטות שנפלו כאן במבצע שומר החומות, ולכן זה מהלך שקודם כל תלוי בשקט הביטחוני. העניין הוא שהמעסיקים בישראל זקוקים ליציבות, ואם יהיו סגרים הם לא ימהרו להעסיק את העזתים", טען.
