ביוני 2019 סירב ח"כ יריב לוין להצעתו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, לכהן כשר משפטים. בחשבון הפייסבוק שלו פירסם: "לא פשוטה עבורי הידיעה שהיום הייתי יכול להיות שר המשפטים של מדינת ישראל. האפשרות שעמדה בפניי הייתה גם שעת המבחן הקשה ביותר שזימנו לי החיים הציבוריים. הורגלנו במשך שנים לכך שפוליטיקאי נמדד קודם כל בתפקידים שאליהם הגיע, והרבה פחות בהישגים ובעשייתו באותם תפקידים. אני תמיד פעלתי בדרך אחרת. המהות עבורי תמיד הייתה לפני התפקיד ולפני התואר. המחויבות להיות בעמדה שמאפשרת עשייה תמיד הייתה עדיפה בעיניי על פני תהילה רגעית בתפקיד כזה או אחר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"לכל אורך דרכי הציבורית התחייבתי כי אם אגיע לתפקיד שר המשפטים, אפעל בנחישות כדי לבצע שינויים יסודיים במערכת המשפט. שינוי שיטת מינוי השופטים, השבת עקרון הפרדת הרשויות, קביעה מחדש של עקרון זכות העמידה – הם בעיניי מהלכים הכרחיים שעל שר המשפטים להוביל. אין שום אפשרות להוביל את המהלכים הללו בממשלת מעבר.
"לכן, לו הייתי לוקח על עצמי את התפקיד בעת הזו, בידיעה ברורה שאיני יכול לבצע ולו מעט ממה שאני מאמין בו ושהבטחתי לעשות, הייתי פוגע באמון שנתתם בי ובאמון של כולנו כי שינויים אלה אכן ניתנים לביצוע. הייתי אומנם רושם בקורות החיים תואר מכובד, אבל לא מעבר לכך, ופוגע במאבק שאנו שותפים לו במשך שנים ארוכות. אני אמשיך במאבק לשינוי פניה של מערכת המשפט. אם אתמנה בעתיד לתפקיד שר המשפטים, יהיה זה אך ורק עם כל הסמכויות על מנת לפעול במלוא העוצמה להשגת מטרתנו המשותפת".
עילת הסירוב הייתה ממשלת המעבר, אולם מי שמכיר את יריב לוין טוען באורח חד-משמעי: הוא פשוט הבין שאם ייכנס לתפקיד ידיו יהיו כבולות ונתניהו ישתמש בו רק לשם הרתעת המערכת, בעוד הוא מצוי בעיצומם של הליכים משפטיים.
לוין עתיד להיות השר החשוב ביותר בממשלת המהפכה של נתניהו. מדובר באידיאולוג משפטי אדוק, בעל משנה סדורה, עקבית ורבת-שנים לגבי שינויי העומק הנדרשים מהמערכת המשפטית. היעד: היפוך ה"מהפכה החוקתית" מבית מדרשו של אהרן ברק. אם תורתו של ברק הייתה כמעט "הכול שפיט" (אף שבפועל לא פסק כך) אצל לוין כמעט "הכול לא שפיט". בעיניו בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ צריך להיות אנורקטי – לצמצם את עיסוקו בהכרעות חוקתיות ובביקורת על החלטות ומינויי הממשלה והכנסת ולהסתפק בשירות מהיר לאזרחים בערעורים פליליים ואזרחיים.
כפוליטיקאי משופשף, הוא יודע שנתניהו יגביל את מרחב הפעולה שלו, בעיקר מסיבות תדמית הממשלה בארץ ובעולם. היה מי שאמר השבוע לקראת פגישת הנימוס השגרתית שתיערך בקרוב בין ראש הממשלה נתניהו לבין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שלוין "היה מת להיות הזבוב שעל הקיר", בלשכת הנשיאה עתירת הסחלבים, הצופה לעבר משכן הכנסת הסמוך.
"לוין היה רוצה לדעת האם נתניהו יעביר לחיות את רוח השיחה על שינויים מהותיים שהובטחו לו לבצע, או שהוא ירגיע את הנשיאה כפי שהרגיע את קודמיה ש'יהיה בסדר'", אומר גורם בכנסת. אלא שהפעם יש ללוין תקווה לבצע שינוי אמיתי. "הוא איש אמונו הקרוב ביותר של נתניהו ומקובל מאוד בקיסריה על ידי האישה והבן", מפרשן בכיר בליכוד. "הוא שימש יד ימינו בבניית כל ההסכמים הקואליציוניים עם השותפות הדתיות והימניות. גם ראשי המפלגות מעוניינים מאוד בכהונתו, כשלכל מפלגה יש את האג'נדה שלה בשינוי מערכת המשפט".
כיו"ר הכנסת לשעבר הוא מכיר את כל הטריקים והשטיקים בכנסת, בוועדותיה ובתקנונה והוא יהיה יעיל ביותר בכל הקשור לחקיקה. "הוא להוט לשנות, וגם סולד מהמערכת ומהכוח שצברה", מציין ח"כ המשרת עימו בכנסת. "האיש בעל החזות החנונית מגיע עם סכין בין השיניים. בתחילה הוא יהיה נימוסי, אבל, אם מערכת המשפט תגיב בכוח – בהחרמות, הדלפות נגדו ונאומים בכינוסים – הוא יגיב בעוד יותר כוח. נתניהו יישב על השאלטר ולא יתיר לו לשחק משחק סכום אפס, אבל במערכת חוששים ובצדק".
בניגוד לעבר – כשבדרך כלל שרי המשפטים היוו "כיפת ברזל" בהגנתם על נשיאי העליון לדורותיהם – היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונשיאת העליון חיות צפויות לעמוד מול שר המשפטים שלהן במצב לעומתי. רוב יוזמותיו כפי שהתפרסמו לא יהיו מקובלות עליהן ושתי ראשות המערכת כבר נערכות לקרב שאינן ששות לקראתו.
בכיר בליכוד: "לוין הוא איש אמונו הקרוב ביותר של נתניהו ומקובל מאוד בקיסריה על ידי האישה והבן. הוא שימש יד ימינו בבניית כל ההסכמים הקואליציוניים עם השותפות הדתיות והימניות. גם ראשי המפלגות מעוניינים מאוד בכהונתו, כשלכל מפלגה יש את האג'נדה שלה בשינוי מערכת המשפט"
שניים מהשינויים המהותיים מתכוון לוין לבצע מיד, כשהרוב הפרלמנטרי עדיין יציב: שינוי שיטת בחירת השופטים והחלשת השפעת השופטים על הבחירה, וחקיקת חוק יסוד: החקיקה כולל "פסקת התגברות" הנחוצה לדעתו להגבלת התערבות בג"ץ בהליכי החקיקה. כמו כן, מי שליווה אותו במגעים להקמת הקואליציה אמר שלוין יבחן אפשרות גם לחוקק מחדש את חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, כדי שיקבלו מחדש אמון של 61 ח"כים ולא ברוב רגיל כפי שהתקבלו ערב "המהפכה החוקתית".
והשר החדש לא מתכוון לעצור שם. אלה היו חלק מהרעיונות ומהצעות החוק שגיבש לאורך השנים ושאותם ינסה להעביר כעת:
- בחירת נשיא בית המשפט העליון על ידי הכנסת או על ידי הוועדה לבחירת שופטים (שהרכבה ישונה עוד קודם לכן) – כלומר ביטול נוהל הסניוריטי הקיים כיום.
- הגדלת מספר שופטי העליון ותוספת של שופטים שמרנים שיעקרו את האקטיביזם השיפוטי ובעיקר את הדומיננטיות הליברלית של העליון.
- צמצום "זכות העמידה" – כלומר, אדם יוכל לעתור לבג"ץ אך ורק אם הוא נפגע ישירות מהחלטה שלטונית תוך כדי קשירת ידיהם של עותרים ציבוריים.
- יצירת אמות מידה מוגדרות להתערבות העליון בהחלטות הממשלה והכנסת – כלומר צמצום מוחלט של עילות התערבות כמו "סבירות", "תום לב" ו"מידתיות", שהן סובייקטיביות ונזילות. כשהמטרה לייצר ודאות ואחידות במשפט.
- שקיפות הליכים משפטיים בעתירות בעניינים ציבוריים, כולל שידור ישיר של דיוני בג"ץ.
לאורך השנים לא חסך לוין בביקורת הנוקבת שמתח על מערכת המשפט ובעיקר על שופטי העליון. כך, בספטמבר 2017, קרא להוציא את השופטים מרשימת המוזמנים לאירועים הממלכתיים: "עמדותיהם הפוליטיות של ראשי מערכת המשפט נחשפו היום באופן הברור ביותר, עם ההחלטה חסרת התקדים והמבישה של שופטי העליון שלא להשתתף בטקס הממלכתי ל-50 שנות התיישבות. לכל מי שהיה ספק, הובהר היום שוב ששופטי העליון מביאים לתוך אולם המשפט אג'נדה אישית פוליטית שמאלית, דבר שבא לידי ביטוי בפסיקותיהם הפוגעות באופן חוזר ונשנה במתיישבים ובמפעל ההתיישבות...
"הצעתי היום בישיבת הממשלה כי השופטים יוצאו מרשימת המוזמנים לטקסים הממלכתיים, שכן אין לקבל מצב שבו בכירי הרשות השופטת מערבים שיקולים פוליטיים ואג'נדות אישיות בהחלטתם באילו אירועים לקחת חלק". לדעתו, "הגיע הזמן למעשים ובראשם מהלך נחוש לשינוי מן היסוד של שיטת בחירת השופטים, כדי שהציונות והיהדות ישובו למקום הראוי להן בסולם הערכים המשפטי".
לוין תקף את העליון רבות גם בעקבות פסיקות הנוגדות את השקפת עולמו. ב-2017, בעקבות פסיקת בג"ץ שדחה את בקשתם של תושבי "נתיב האבות", שביקשו להסתפק בהריסה חלקית של בתי המאחז, אמר לוין: "שופטי בג"ץ מוכיחים פעם אחר פעם כי למאגר פסיקותיהם השמאלניות אין סוף. השופטים ממשיכים לפסוק באופן סלקטיבי, ובוחרים להתאכזר לתושבים תמימי לב", ואז הדגיש: "אני שב וקורא לאמץ חוק להקדמת גיל הפרישה של השופטים אשר יאפשר רענון רחב של הרכב בית המשפט העליון".
בפברואר 2020, לאחר שהעליון הכשיר את התמודדותה של ח"כית מבל"ד לכנסת, אמר לוין: "בית המשפט העליון יורק בפרצופן של המשפחות השכולות ומכשיר את תומכת הטרור היבא יזבק... בתי המשפט זקוקים לרענון מיידי ולרפורמה מקיפה בשיטת מינוי השופטים. גם, ובעיקר, בגלל מקרים בזויים ומקוממים מן הסוג הזה".
חודש לאחר מכן, כשבית המשפט פסק בערעורים שהוגשו על פסילות מועמדים לכנסת, כתב: "בג"ץ רמס היום ברגל גסה את ההליך הדמוקרטי והעניק תעודת הכשר לתומכי הטרור. בית המשפט העליון נתן היום חותמת סופית לעובדה שמדובר בבית משפט פוליטי אשר שופטיו פוסקים על פי השקפת עולמם ועל פי סטנדרטים שאין דומים להם באף חברה דמוקרטית. רק שינוי יסודי ועמוק במערכת המשפט ישים סוף למצב הבלתי נסבל הזה".
לוין הגדיר את הפסיקה כ"החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית. מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
שינוי דרך בחירת השופטים הוא נושא שבדמו והוא מטיף לו שנים. הנושא בוער גם מבחינת לוח הזמנים: לאור פרישת הנשיאה חיות באוקטובר הקרוב, ומכיוון שלוין מתנגד חריף לשיטת הסניוריטי שעל פיה נבחר לנשיאות השופט הוותיק ביותר, הנושא אמור להיות מוכרע בחודשים הקרובים.
כיום מונה הוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים: שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים. בנובמבר 2016 כתב לוין שיש להוציא את השופטים מוועדת הבחירה, שכן הם "מכתיבים את המינויים בשיטת 'חבר מביא חבר', ללא שקיפות ובאופן שנוגד את ערכי היסוד של הדמוקרטיה".
באחת ההודעות לעיתונות, מדבר לוין על שינוי הרכב הוועדה באופן ש"יוציא את השופטים מהוועדה, או יצמצם את הנציגות שלהם מאוד, וייתן רוב לפוליטיקאים הנבחרים, שהם אלה שמייצגים את העם".
מלבד זאת דורש לוין כי בטרם ימונו לתפקידיהם יעברו המועמדים לבית המשפט העליון שימוע פומבי בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. "יכול להיות שנכון לקבוע שהכנסת או ועדת החוקה יצביעו גם לאחר השימוע, אבל משמעות ההצבעה תהיה דקלרטיבית – זו המלצה. בסוף הוועדה לבחירת שופטים היא שתחליט", מסביר לוין. לכלל הזה יהיה חריג: כדי למנות נשיא לבית המשפט העליון יהיה צורך לקבל גם את אישור הכנסת.
בנושא זה – שינוי שיטת הסניוריטי – צפויה אחת ההתנגשויות הקשות עם הנשיאה חיות. ביולי 2017 החרים שר התיירות לוין כינוס מיוחד של ועדת החוקה לדיון בשאלת נחיצות הסניוריטי. "בחרתי שלא להשתתף בדיון אשר נראה כאילו כל תכליתו להכשיר את השרץ", כתב. "הדיון אינו יכול לבוא במקום הפסקה מיידית של שיטת הסניוריטי הפסולה מן היסוד.
"נשיא בית המשפט העליון צריך להיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים כפי שקבוע בחוק ולא להתמנות מראש בסידור פנימי בין השופטים ותוך הטלת מורא על כל מי ששוקל להתמודד על התפקיד. בפני הוועדה ניצבת הזדמנות היסטורית לשים סוף להליך הפסול של הסניוריטי, ולבחור נשיא רק לאחר שיוצגו בפניה לפחות שני מועמדים, ולא מועמד שסומן לכך מראש".
עם בחירתה של חיות כנשיאה מספר חודשים לאחר מכן כתב: "שוב מונתה נשיאה לבית המשפט העליון בהליך בחירה פיקטיבי, הרומס את כל כללי המינויים בשירות הציבורי שהשופטים עצמם מרבים לכתוב עליהם בפסיקותיהם. קשה שלא להתרשם מהאופן המחוצף שבו מינו פעם נוספת השופטים את מי שיעמוד בראשם, מבלי שאיש מעז להתמודד על התפקיד ותוך שהוועדה מכפיפה עצמה לרצונם ומקבלת על עצמה בהכנעה את תפקיד חותמת הגומי. ציבור עצום מאס זה מכבר באופן שבו מתנהלת מערכת המשפט ומהפסיקות הפוסט-ציוניות היוצאות תדיר משולחנם של השופטים המתמנים בדילים נסתרים מהעין".
בפברואר 2017, יום הולדתה ה-68 של הכנסת, נשא לוין, בשם הממשלה, נאום שבו התייחס להתערבות מערכת המשפט בעבודת הכנסת: "בשנים האחרונות אנחנו עדים לפגיעה הולכת וגוברת במעמדה של הכנסת מצידה של הרשות השופטת, המעמיקה את התערבותה בנושאים המסורים לסמכותה הבלעדית, ובראשם בתחום החקיקה. אין אח ורע בעולם למצב שבו בית המשפט נוטל לעצמו, בלי הסדר חוקי שלם וברור, את הסמכות לבוא בנעלי הריבון ולפסול חוקים של הפרלמנט.
"הדבר חמור במיוחד כאשר מהרכב בית המשפט העליון ממודרים זה שנים ציבורים רחבים, תוך שמינוי שופטים נעשה בחדרי חדרים ללא דיון ציבורי, ללא שקיפות ובאופן שמשמר את שליטתה של קבוצה מצומצמת על המערכת כולה... על הכנסת לומר לבית המשפט באופן הברור ביותר – הסר ידך מן החקיקה".
ב-2018, לאחר שהעליון פסל פעמיים את חוקי הכנסת לעצירת המסתננים, פעלה שרת המשפטים איילת שקד לקידום פסקת התגברות נקודתית לעניין המסתננים בלבד. לוין הודיע לשרה כי "מהלך שכזה הוא שגיאה היסטורית שיפקיר סוגיות חשובות אחרות ובראשן סוגיית ההתיישבות".
לוין הזהיר כי מהלך שכזה "גם יחזק את יכולת בג"ץ לפסול חקיקה של הכנסת בכל שאר הנושאים... אם רוצים לתת לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים זה צריך להיות מלווה באישור מחדש של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וגם שינויים בהליכי בחירת השופטים. פסקת התגברות ודאי אפשר לחוקק, אבל צריך לחוקק אותה בצורה נכונה שתיתן לכנסת את הכוח להיות הגורם שקובע, ולא פחות חשוב, אם בית המשפט רוצה סמכות, ראוי ששופטיו ייבחרו בדרך מייצגת ושחוקי היסוד יתקבלו כפי שמתקבלת חוקה במדינות אחרות".
הצעת לוין הייתה כזו: הוא ביקש ליישם את המודל הבריטי, שלפיו בית המשפט יכול רק להמליץ לפרלמנט על ביטול או על שינוי חוק, אך אין לו סמכות לפסול חוקים.
על רקע זה נרשמה התנגשות ראשונה עם הנשיאה חיות, במאי 2018. חיות, אז נשיאה טרייה, הסירה את הכפפות והשיבה בנאום בטקס השבעת שופטים ליוזמת ההתגברות של שקד: "ההצעה רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית... המשמעות של חקיקת 'פסקת התגברות' היא פשוטה – ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה, בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד.
"טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם".
לוין הגיב לדברי חיות בהודעה שהוציא מיד: "הריבון במדינה דמוקרטית הוא העם ולא קומץ שופטים. דברי הנשיאה מבטאים גישה אנטי-דמוקרטית, שלפיה השופטים והערכים שהם מאמינים בהם עומדים מעל הערכים של כלל הציבור, כפי שהם באים לידי ביטוי בהרכב הכנסת ובהחלטותיה. שופטי בית המשפט העליון לקחו לעצמם באופן פסול סמכויות מופרזות לפסילת חוקים, ועתה הם נזעקים כאשר אנו מובילים מהלך הכרחי להשבת הסדר הדמוקרטי התקין".
התנגשות נוספת בין השניים נרשמה במרץ 2020 כאשר בג"ץ הורה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יו"ר חדש לכנסת. הנשיאה חיות כתבה בפסק הדין: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה על בחירתו של יו"ר קבוע חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי".
לוין זעם על חיות וכתב: "בית המשפט השתלט באופן רשמי על הכנסת, ומהיום הפך העליון את יו"ר הכנסת לחותמת גומי, כאשר את הכנסת והמליאה מנהלים שופטי העליון. אין דבר כזה באף דמוקרטיה. אם הנשיאה חיות רוצה לשים עצמה מעל הכנסת, היא מוזמנת להגיע לבניין עם משמר בתי המשפט ולפתוח את ישיבת המליאה בעצמה. כך יהיה ברור שמדובר בהפיכה שלטונית של קומץ שופטים הבוחרים את עצמם בחדרי חדרים. אגב, אולי כדאי שנשיאת העליון תוותר לזמן מה על שאיפותיה לשלוט בכנסת, ותתפנה סוף־סוף לכנס את בית המשפט לדון באינספור תיקים שממתינים חודשים ושנים לדיון ולהכרעה".
לוין זעם על חיות וכתב: "בית המשפט השתלט באופן רשמי על הכנסת, ומהיום הפך העליון את יו"ר הכנסת לחותמת גומי, כאשר את הכנסת והמליאה מנהלים שופטי העליון. אין דבר כזה באף דמוקרטיה"
פסילת חוק ההסדרה על ידי בג"ץ כעבור מספר חודשים שוב העלתה את חמתו של לוין. הוא הבטיח: "הכנסת לא תחריש עוד נוכח הפגיעה המתמשכת בסמכויותיה ובמעמדה. בית המשפט העליון רמס היום שוב, כמנהגו הפסול, את הדמוקרטיה הישראלית ואת זכויות האדם הבסיסיות של רבים מאזרחי ישראל. הפסיקה, שניתנה בחוסר סמכות, קורעת קרע נוסף בחברה הישראלית ותפגע עוד יותר באמון הציבור בבית המשפט העליון ובשופטיו. בית המשפט העליון צועד בצעדי ענק אל עבר משבר חוקתי שלא היה כמותו בישראל".
חצי שנה לאחר מכן, בוועידת לשכת עורכי הדין, אמר לוין: "בג"ץ רומס את הכנסת ברגל גסה, פעם אחר פעם. הרשות השופטת לוקחת לעצמה את החירות להתערב ולשים שיקול דעתה במקום שיקול דעתה של הכנסת וזוהי הסכנה האמיתית לעתיד הדמוקרטיה. צריכה להיות פסקת התגברות רחבה ובצידה שינוי בשיטת מינוי השופטים. במבנה הנוכחי של הקואליציה זה לא אפשרי ובית המשפט יודע את זה ומקצין את פסיקותיו, אבל השינוי בוא יבוא".
ביוני 2021 הגיש לוין, אז יו"ר סיעת הליכוד, את הצעת חוק יסוד: החקיקה שהיא המשימה המרכזית השנייה על סדר יומו. החוק המוצע יעגן את סמכותה הבלעדית של הכנסת לקבוע חוקי יסוד, יגביל את יכולת בית המשפט להתערב בחקיקה רק למקרי קיצון, ויקבע פסקת התגברות על פסיקות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. "החוק שאני מציע הוא התשובה להחלשת הכנסת על ידי בג"ץ", אמר.
כשבג"ץ בהרכב תשעה שופטים דן בעתירות על חוקיות ממשלת החילופים אמר: "הדיון בבית המשפט העליון בעניינם של חוקי יסוד הוא פסול מעיקרו. הדיון וכל החלטה שתתקבל במהלכו שעניינם התערבות בחוקי היסוד, נעשים בחוסר סמכות, והם נעדרי תוקף".
בפתח ישיבת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24 אמר לוין: "אנו חיים במציאות של היפוך יוצרות, בשעה שריבונות העם נלקחה ממנו זה מכבר, והוחלפה בהכרעה של קומץ שופטים. הבחירות לכנסת הולכות והופכות למין טקס משונה שכזה, שבו אנו, אזרחי ישראל, בוחרים את נציגינו לכנסת, רק כדי שאחרים יחליטו במקומם.
"ביד אחת בית המשפט העליון רומס את החלטות הכנסת ואת החוקים הנחקקים על ידה, וביד השנייה שופטיו מנהלים את הליכי הבחירות לכנסת. העיקרון שלפיו שופט הוא העומד בראש ועדת הבחירות המרכזית, הגיונו ברור, אך הוא מקבל גוון שונה לחלוטין כאשר השופטים הופכים את עצמם לשחקנים במגרש הפוליטי. הנזק הנגרם לכלל מערכות השלטון, ובראשן בית המשפט עצמו, הוא כבד מאוד".
לוין הביע בעבר תמיכה בפיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שביקש גם קודמו בתפקיד, השר היוצא גדעון סער. הוא תומך בכלליות בתוכנית "חוק וסדר" של ח"כ בצלאל סמוטריץ' המבקש לפצל את משרת היועץ ליועץ משפטי שחוות דעתו אינן מחייבות, פרקליט מדינה שיעסוק בתיקים הפליליים והאזרחיים והקמת משרת "תובע מיוחד" בעניין העמדה לדין של אישי ציבור. תוכנית זו הוגדרה על ידי השר סער כ"ריסוק" מעמד תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת לוין טרם התייחס לפרטי תוכניתו שלו.
בהתאמה, הוא תומך גם בבחירת יועצים משפטיים למשרדי הממשלה במשרות אמון. "ההנחה שצריך 'שומרי סף' שיקדישו מרצם לשימת כבלים על נבחרי הציבור ובלימתם – עד כדי כך ששיקול הדעת של השופט מה נחשב 'סביר' יגבר על שיקול הדעת של נבחר הציבור – היא אנטי-דמוקרטית במהותה", אמר לוין.
הצעד הזה ישלים עבודה שעליה שקד כשניצב בראש ועדת השרים שהמליצה על הרחבת משרות האמון בדרגות הבכירות בממשלה. הוא סבור ששר ומנכ"ל אשר נבחרו כדי להגשים מדיניות, יכולים לבחור את מי שמחויב להגשימה ולכן בג"ץ לא צריך להתערב בסבירות המינויים. בעיניו לבג"ץ לא צריכה להיות יכולת לקבוע אם מינוי המפכ"ל, ראש השב"כ או הרמטכ"ל – סביר.
לוין מייחל לשינויים בדרך מינוי הבכירים גם במשרד המשפטים. בפברואר 2020 כתב: "דמוקרטיה היא שלטון העם ולא שלטון היועמ"ש והפרקליטות. הסכנה שרובצת כאן היא קביעת מדיניות על פי גחמותיהם של משפטנים שלא נבחרו על ידי הציבור ויעשו במדינה כאוות נפשם".
כששר המשפטים אמיר אוחנה נכשל במינויה של עו"ד אורלי בן ארי לתפקיד מ"מ פרקליטת המדינה במקום שי ניצן בדצמבר 2019 כתב לוין: "עו"ד בן ארי היא פרקליטה מנוסה בעלת ידע מקצועי המכשיר אותה למלא את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה. אבל יש לה בעיה אחת – היא לא שייכת לחבורה 'הנכונה', לאותה קליקה מצומצמת ששולטת במערכת המשפט שלנו ובאמצעותה – שולטת במדינה...
"התהליך הוא פשוט: קודם היועץ קובע סתם כך שכאשר השר ממנה על פי חוק – זה לא חוקי, ואז מגיעים בעלי הבית האמיתיים, שופטי בג"ץ, ומקפיאים את המינוי. המקרה הזה מלמד פעם נוספת שנדרש שינוי יסודי ועמוק במערכת המשפט. לשנות את כל שיטת המינויים מהיסוד. צריך להוציא את השליטה והכוח מידי השופטים, צריך להחזיר את יכולת המשילות לכנסת ולשרים הנבחרים".
בעיצומה של מגפת הקורונה מחה יו"ר הכנסת לוין נגד החלטת צוות הקורונה של היועמ"ש להתיר הרחבה של מספר המפגינים נגד מדיניות הממשלה. "שנים שצמרת מערכת המשפט והפרקליטות הולכים כעיוורים בדרכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. היום מתברר שהשנאה שלהם לראש הממשלה נתניהו חזקה אפילו יותר מההערצה הילדותית לברק.
"כשרבין היה ראש ממשלה, קבע אהרן ברק כי הפגנות תהיינה בהשתתפות 500 איש ורק עד תשע בערב. היום, בזמן הקורונה, 'פתאום' מותר להפגין בלי הגבלה – גם במחיר סיכון הבריאות של כולנו. העיקר שאג'נדת השנאה כלפי ראש הממשלה נתניהו תוכל להשתולל ברחובות. אם למישהו היה ספק מה מניע גורמים בכירים בפרקליטות, הוא קיבל היום תשובה ברורה. כל המשאבים, כל הכוח העצום שבידיהם, הכול מנותב לאכיפה בררנית במטרה להפיל ראש ממשלה נבחר".
מה לגבי עמדתו של שר המשפטים החדש בעניין תיקי ראש הממשלה? בספטמבר 2020 נפגש לוין עם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, והעלה בפניו "את הדרישה החד-משמעית והמתחייבת לפתוח ללא דיחוי בבדיקה מקיפה של התנהלות כל רשויות אכיפת החוק בתיקי ראש הממשלה.
"הפרסומים האחרונים על אודות התנהלותם של פרקליט המדינה לשעבר, מח"ש ובכירים במערך החקירות במשטרה, מעוררים זעזוע ודאגה גדולה. חשיפת האמת הכרחית לא רק לשם עשיית צדק בעניינו של ראש הממשלה, אלא על מנת להבטיח שהפרקליטות, המשטרה ומח"ש ימלאו את תפקידיהן תוך שימוש ראוי ומידתי בכוח העצום המופקד בידיהן".
ביולי האחרון אמר לוין שמשפט נתניהו, "אסור היה שייפתח", שתיקי האלפים הם "תיקים פוליטיים", וש"אם יש למישהו טענה שאסור לקבל כמה סיגרים היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה, בשביל זה יש הליכים אתיים. הניסיון להלביש לזה לבוש פלילי – פסול מהיסוד".
לוין, עד תביעה בעצמו בתיק 2000, בו נאשם גם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, הוסיף: "בכל יום שעובר במשפט הזה הציבור נחשף לכך שמדובר בתיק פוליטי, דברים תקדימיים שלא היו כמוהם מעולם, חקירות שהתנהלו באופן פסול תוך הדלפות בלתי פוסקות, והגשת כתב אישום חסר כל בסיס".
בהתייחס לקריאות להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה הבהיר כי הוא "בכלל לא נמצא בעולם של הדחות, לא חושב שזה הדבר שצריך לעשות. השינוי צריך להיות מערכתי – שינוי עמוק של כל השיטה – שינוי שיטת בחירות השופטים ומינוי שופטים בהליך תקין ושקוף באופן שמייצג קשת של דעות, קידום חוק יסוד חקיקה שיסדיר את היחסים בין הרשויות. זה יביא לתיקון יותר משמעותי מהזזת אדם כזה או אחר".
פורסם לראשונה: 07:27, 30.12.22
