בצה"ל נערכים לקראת השלמת הפעילות המבצעית להסרת איום הפלישה לגליל. חמש אוגדות פועלות מעבר לגבול בדרום לבנון להשמדת מבני חיזבאללה ואלפי דונמים של שטחים מבוצרים שבהם פעלו מחבלי כוח רדואן. אך בעוד פעילות זאת הולכת ומשיגה את מטרותיה, גורם בכיר במשרד הביטחון מתריע כי לא ניתן להחזיר את תושבי יישובי הצפון לבתיהם רק באמצעות הסרת האיום הביטחוני, אלא נדרשת עבודה מיידית של מנהלת לאומית לטיפול בשיקום התשתיות שנחרבו מירי חיזבאללה בשנה שחלפה.
במכתב ששלח שחר כץ, ראש מטה שר הביטחון יואב גלנט, למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, צוין כי בניגוד להקמת מנהלת "תקומה" בדרום שמתכללת את כל מאמצי שיקום יישובי עוטף עזה - לא הוקמה מנהלת דומה בצפון. "הדבר עשוי להוביל לעיכוב בקידום המאמצים לחזרת התושבים כשהתנאים הביטחוניים יאפשרו זאת", התריע כץ במכתב שתוכנו הגיע לידי ynet, על-רקע החלטת הממשלה להקים ועדת שרים לעניין שיקום ופיתוח הצפון שבמסגרתה נקבע כי תוקם מנהלת גם באזור זה.
בלשכת שר הביטחון ציינו כי כבר בדצמבר 23 הנחה השר גלנט להקים את מנהלת "אופק צפוני", שבראשה עומד תת-אלוף במיל' דוד סויסה, ומאז פועלת לשיקום ראשוני של תשתיות שנפגעו ביישובי הצפון. למנהלת זו אין את התקציב והיכולות הנדרשות להוביל את שיקום ושיפוץ היישובים. מאידך, מנהלת פרויקטור הצפון של אלוף במיל' אליעזר ("צ'ייני") מרום לא קיבלה את המשאבים והיכולות הדרושות לתכלול משימת התשתיות החרבות.
ביקורת על הפרויקטור
לדעת רבים מראשי הרשויות בקו העימות, הפרויקטור כלל לא מסוגל לעמוד במשימה. משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, אומר כי הוא לא חושב שצריך להקים עוד מנהלת לאומית, נוסף על אלו שכבר קיימות כמו "אופק צפוני" של משרד הביטחון, מפקדת אלון של צה"ל, ו"תנופה לצפון" של משרד ראש הממשלה בראשות צ'ייני.
"יש ריבוי מנהלות ואפס תכליתיות", אומר דוידוביץ. "נדרשת דרקטיבה ושליטה ובקרה וגורם אחד שיתכלל, ולא הקמת 100 מנהלות שיעסקו בקניבליזציה זו בזו". אחרי סאגת מאמצי הדחת צ'ייני מצידם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו שלי, וסירובו של צ'ייני לעזוב ו"לשחרר" את החוזה שנחתם עימו, ראשי הרשויות מלאים בביקורת על התנהלותו ולא אחת מחרימים את הפגישות איתו.
ראשי הרשויות מקדמים בימם אלו תוכנית ממשלתית לאומית שאמורה לעלות להצבעת הממשלה, ומצפים שצ'ייני ימלא לכל הפחות את חלקו בהעברתה בממשלה. גם קרוב למיליארד השקלים, שאמורים לעבור ממשרדי הממשלה עד סוף 2024, הגיעו לצפון רק בחלקם ועתידים "להימחק" עם תום שנת התקציב.
לפני כשבועיים, בפגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שבה הציג יו"ר פורום קו העימות דוידוביץ את התוכנית לצפון שהכינו הרשויות בעלות של 31.4 מיליארד שקלים, הפרויקטור כלל לא השתתף. בפגישה שנערכה כמה שבועות קודם לכן בין צ'ייני לשר האוצר סמוטריץ', נפקד מקומם של נציגי הצפון. דוידוביץ סבור כי "צריך להיות גורם מוביל אחד שמתכלל את כל עבודת הממשלה, תקציבי הממשלה והפעילות הנדרשת, ואותו גורם מוטב שהוא זה שישלוט בכאוס השיקום, הקידום והצמיחה".
הוא טוען כי מוקדם לדבר על תיקון התשתיות בזמן שדברים אחרים שהממשלה ומערכת הביטחון הבטיחו, כמו תוכנית "משיב הרוח" למיגון ביישובי קו העימות, קודמו עד כה רק באופן חלקי. לדבריו, "רק אחרי שנוודא ונרגיש שבטוח לחזור, יהיה אפשר להתחיל לדבר על שיקום והחזרת כל התושבים. בינתיים רק יושבים ומדברים איתנו ולא נעשתה כל עבודה לשיקום הבתים והתשתיות וכל הדברים המקיפים הנדרשים".
אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה, אומר כי כבר לפני 11 חודשים כשהסתיימה מלאכת פינוי התושבים, התחילו בעירייה בהכנת תוכניות השיקום. "לא חיכינו שהמדינה תעשה זאת, אבל היא לא התעוררה עדיין לנושא הזה", מציין שטרן בתסכול. "בשנה שחלפה כמעט 1,000 בתים נפגעו בעיר, מאות רכבים ניזוקו ויצאו מכלל שימוש, עשרות מבני ציבור ומבני חינוך נפגעו ונזק גדול נגרם לתשתיות. ועוד לא אמרנו מילה על עסקים שקרסו. בכל בית שננטש זה שנה ואף אחד לא גר בו, יש נזקים לתשתיות החשמל והביוב, המבנה עצמו, הגינה וכדומה. גם להם חייבת להינתן מענה".
שטרן אומר כי הפסיק לעבוד מול הפרויקטור צ'ייני, לאחר שהבין כי ממנו לא תגיע בשורה אמיתית לעתיד הצפון: "הפסקתי לשתף פעולה כשהבנתי שהוא פועל להשיג כארבעה מיליארד שקלים לשנה עבור כל היישובים בקו העימות למשך ארבע שנים. אני לא רואה טעם לשתף עם זה פעולה כי הוא לא מייצג אותנו. הוא אפילו לא מתחיל להבין את היקף הצרכים שלנו".
שטרן חושש כי הממשלה לא תקציב לתכנית הלאומית יותר מ-20 מיליארד שקלים וסבור כי על הפרויקטור צ'ייני להיאבק על השגת כל הדרוש ליישום התכנית המוצעת, בסך 31 מיליארד שקל: "בלשכת שר הביטחון צודקים שלא ניתן להחזיר את התושבים בלי השיקום, אבל לא צריך עוד מנהלת. די לבזבוז הכספים והבירוקרטיה".
שטרן הוסיף: "הרשויות יודעות לעשות מכרזים ולרכוש שירותים. הוכחנו בקורונה ובמלחמה שאנחנו יודעים לעשות את הדברים, ולא צריך מנהלות ולא צריך גופים בירוקרטיים אלא כסף למימוש. שייתנו את הכסף ואנחנו נפעל. התוכנית לקידום האזור חייבת להיות כזו שתשאיר את התושבים בעיר ותגרום לאזרחים אחרים במדינה להרגיש פראיירים שהם לא באים ליישב את קריית שמונה. את זה לא עושים עם ארבעה מיליארד שקלים לכל 43 היישובים המפונים".
