בג"ץ נתן לו שבועות כדי להגיע לפשרה, אבל אחרי שהמגעים הללו נכשלו שר המשפטים יריב לוין התעלם מקריאה מפורשת של השופטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - וכעת שופטי בג"ץ הורו ללוין: כנס את הוועדה ואפשר הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 ימים. לאחר מכן יהיה לציבור פרק זמן של 45 ימים להגיש השגות על המועמדים - ואז יהיה עליו לכנס את הוועדה. באשר לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה, שמצריכה הסכמה רחבה של שבעה חברי ועדה מתוך תשעה, נקבע כי אין עילה להתערב בה.
השר לוין תקף בתגובה את בג"ץ, וטען כי מדובר ב"צו חסר אחריות ומנוגד לחוק, לא אעבוד עם נשיא עליון שאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום". לדבריו, "הצו שניתן, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
בהודעתו, קשר לוין בין פסק הדין לאינטרס לקדם את חוקי המהפכה המשפטית, וטען כי "הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה". הוא הדגיש כי "בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים".
תפקיד הנשיא, נזכיר, לא מאויש באופן חסר תקדים כבר כמעט 11 חודשים, כשמאז פרישת הנשיאה אסתר חיות באוקטובר אשתקד ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן. לוין ניצל עד כה את סמכותו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים כדי לא לאפשר הצבעה - שבה הוא יודע כי יש את הרוב הדרוש למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון, על-פי שיטת הסניוריטי שאותה הוא מבקש לאתגר. כדי למנות נשיא לעליון דרוש רק רוב רגיל של חמישה מבין תשעה: שלושת נציגי השופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין וגם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) צפויים להצביע כולם בעד השופט עמית.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה כי יורה ללוין להפעיל את סמכותו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. בפסק הדין צוין כי עמדת העותרת וגם היועצת המשפטית לממשלה היא שכשמתפנה משרת נשיא, השר מחויב לכנס "במהירות הראויה" את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש. שר המשפטים מנגד, צוין, טען כי גם כשמתפנה משרת נשיא, מוקנה לו שיקול דעת אם יש למנות נשיא חדש וכי לפי מדיניותו אין למנות נשיא אלא לאחר השגת הסכמה רחבה בוועדה.
"לשר שיקול דעת, אך מדיניותו מנוגדת לדין"
השופטת וילנר, שכתבה את עיקר חוות הדעת , ציינה בפסק דינה כי אמנם לשר יש שיקול דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לעליון, אך זה יותר משנה בחר שלא לכנס אותה. "משהתברר כי אין מניעה מבחינתו שלא ימונה נשיא במשך זמן בלתי מוגבל, וכי מדיניותו אינה מייחסת כל משקל לתכלית החקיקה הרלוונטית – בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מקביעה כי מדיניות השר מנוגדת לדין, וכי על השר לממש את חובתו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון", כתבה.
השופטת וילנר הוסיפה כי אין לקבל את טענת השר, שלפיה שופטי בג"ץ מצויים בניגוד עניינים בכל הנוגע לעתירה. היא הדגישה כי "האינטרס שימונה נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית משפט זה, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו".
השופט אלכס שטיין אף ציין כי "חובתו של בעל תפקיד שלטוני למנוע את שיתוק המערכת שעליה הוא מופקד שר המשפטים אמנם רשאי לקדם פשרות והסכמות, בין היתר, כדי להבטיח מינויי שופטים שמשנתם תואמת את השקפותיו הערכיות והאידאולוגיות. אולם בהגיעו לנקודת המשבר ולשיתוק המערכת שהחל להתהוות, כפי שקרה במקרה הנוכחי, הוא חייב לכנס את הוועדה במהירות הראויה".
השופט עופר גרוסקופף הדגיש בחוות הדעת שלו כי מעבר להיותו של לוין חבר בוועדה לבחירת שופטים, "לא ניתנה לו זכות עודפת במסגרת מנגנון הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון, כגון זכות וטו בהצבעה או זכות הכרעה במקרה של שוויון בקולות".
"פסיקת בג"ץ - בניגוד לחוק": התגובות לצו
עם פרסום פסק הדין, תקף שר התקשורת שלמה קרעי את בג"ץ, וכתב בחשבונו ברשת X: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל ניסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל".
לדבריו, "ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
גם יו"ר ועדת החוקה ביקר כצפוי את הכרעת בג"ץ. "המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. שלושה נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע בחוק שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים. זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט", כתב בחשבונו ברשת X.
עו"ד ציון אמיר, שמייצג את השר לוין, אמר כי "חיוב שר המשפטים לכנס את הועדה לבחירת שופטים מהווה התערבות בלתי סבירה בשיקול דעתו של שר המשפטים שביקש להביא לבחירת נשיא ושופטים לבית משפט העליון בהסכמה רחבה. מדיניותו של השר ראויה, ובעת מלחמה היא גם הכרחית. עוד יתברר כי פסק הדין דחף להעמקת המשבר ולא לפתרונו".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר אחרי מתן פסק הדין כי "קבלת העתירה שלנו היא ניצחון אדיר לדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה, ואנו גאים שהתנועה לאיכות השלטון הובילה מאבק זה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם, גם לא שר בממשלה, שהוא מעל החוק".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, קרא ללוין להתנהל באחריות ולפעול בהתאם לפסיקת בג"ץ ולכנס את הוועדה. "אם שר המשפטים חלילה יבחר שלא לפעול כך, על הוועדה להתכנס ולבחור את נשיא בית המשפט העליון. דעתי היא כמובן שטובת עם ישראל שהדבר יעשה על ידי שר המשפטים, בהתאם לפסיקת בג"ץ והמועדים הקבועים בה", מסר.
ח"כ קארין אלהרר, החברה בוועדה לבחירת שופטים, טענה כי לוין קיבל את מבוקשו ודחק בבג"ץ לפסוק בעניין. "עכשיו השר יתלונן שרגלם הייתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי במתק שפתיים של 'אחדות' ו'פשרות'". בתגובתה, ציינה אלהרר כי "הימנעות ממינוי נשיא קבוע יותר מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים".
מה צפוי עכשיו?
בין אם לוין יכנס את הוועדה בהתאם לדין ובין אם לאו, החל מ-6 באוקטובר בראש בית המשפט העליון יעמוד שופט שלא נבחר לנשיא. עד לבחירת נשיא לעליון באופן רשמי על ידי הוועדה, השופט עמית יכהן כנשיא באופן לא-פורמלי - כשופט הוותיק ביותר - עם סמכויות מצומצמות.
כאמור, בג"ץ חייב את לוין להציג את את רשימת המועמדים תוך שבועיים, ו-45 ימים לאחר מכן לכנס את הוועדה. על כן, בתרחיש האופטימלי ביותר ניתן יהיה למנות נשיא לעליון רק בעוד כחודשיים, בתחילת נובמבר.
מצד השופטים יוצג שמו של יצחק עמית, שאמור היה להתמנות לנשיא העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי המסורתית שאליה לוין כאמור - מתנגד. לאחר תום פרק הזמן להשגות, אמור לוין לכנס את הוועדה, ושם צפוי להיבחר עמית ברוב של שני נציגי לשכת עורכי הדין, שלושה שופטים עליון וח"כ אלהרר.
מנגד, על שאר שופטי העליון שעדיין לא מונו יצטרכו הצדדים להגיע להסכמה, שכן כדי למנות אותם נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה - והשלושה שנותרו הם לוין עצמו, השרה אורית סטרוק וחבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית.
בסוף החודש שעבר, קרא בג"ץ ללוין, בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, לכנס את הוועדה ולאפשר בה הצבעה - והזהיר כי אם לא יעשה כן, יינתן פסק דין מחייב בתחילת ספטמבר. השופטים הזכירו כי נתנו ללוין די זמן כדי להגיע להסכמה רחבה - וכי המאמצים לכך לא צלחו. השופטים וילנר, גרוסקופף ושטיין הסבירו כבר אז כי "לבקשתו של שר המשפטים יריב לוין, עיכבנו את מתן ההכרעה בתיק זה לתקופה משמעותית, על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להגשים את חזונו המבורך להביא למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון על בסיס הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה למינוי שופטים.
"עתה, משהוברר כי הדבר אינו מסתייע, ברור וגלוי כי אין מנוס מפנייה למנגנון קבלת ההחלטות הקבוע בעניין הצעת הוועדה לבחירת שופטים על מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון: קבלת החלטת רוב על-ידי הוועדה למינוי שופטים - רוב רגיל ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון; ורוב מיוחד לעניין מינוי שופטים לבית המשפט העליון".
אולם, עד לבחירת השופט עמית לנשיא העליון הדרך עוד ארוכה - ומתחילה בכך שהשר אכן יציית לבג"ץ ויכנס את הוועדה. במהלך התהליך, ובמיוחד בצל המלחמה והמגעים סביב עסקת חטופים, דברים רבים עשויים להשתנות. הממשלה למשל יכולה ליפול, או שלוין יכול להתפטר.
המצב הנוכחי, שבו אין נשיא לעליון כבר כמעט שנה, הוא כאמור חסר תקדים. לוין התעקש לאורך המגעים בחודשים האחרונים למנות שופטים שמרנים מטעמו, כאלו שממלא מקום הנשיא פוגלמן דוחה, ובהצעת הפשרה האחרונה שלו קרא שר המשפטים למנות לשנה אחת כנשיא העליון את השופט השמרן יוסף אלרון - באופן שיביא למעשה לביטול שיטת הסניוריטי, וגם לכך מתנגד בתוקף פוגלמן.
שיטת הסניוריטי, נזכיר, נהוגה מאז קום המדינה: השופט הוותיק ביותר ממונה לפיה לנשיא, באופן שלפי תומכי השיטה מונע מאבקים פנימיים בעליון וניסיון לרצות את חברי הוועדה לבחירת שופטים.
פורסם לראשונה: 09:17, 08.09.24
