בצה"ל הבהירו אתמול (יום רביעי) כי תחקיר בארי לא נועד כלל לנקות את תת-אלוף ברק חירם מרבב על תפקודו ב-7 באוקטובר בקיבוץ התופת – אך הממצאים העלו כי לא נמצאו ליקויים משמעותיים בהחלטות שקיבל, ובהתאם הוא צפוי להתחיל את תפקידו כמפקד אוגדת עזה כבר בחודשים הקרובים.
אילוסטרציה שמציגה את מהלך הקרב בקיבוץ בארי
(צילום: דובר צה"ל )
תא"ל חירם עסוק בימים אלה, כמפקד אוגדה 99, בפיקוד על החזקת פרוזדור הביתור נצרים בצפון רצועת עזה ועל הפשיטה שמובילה חטיבת הקומנדו בשכונת א-סברה בעיר נגד יעדי חמאס. בעוד כמה שבועות הוא יחליף את תא"ל אבי רוזנפלד, שהחליט לפרוש מצה"ל עקב מחדלי 7 באוקטובר שאירעו תחת אחריותו כמפקד אוגדת עזה.
תא"ל חירם הגיע בבוקר הטבח לשטח העוטף, כמו קצינים ומפקדים רבים בצה"ל, על דעת עצמו, ומיד נכנס לקרבות עם מחבלים. בשעה 11:00 הוא קיבל הנחה מהבור בקריה: התקבלה החלטה לשלוח פיקוד בכיר שיקבל אחריות על גזרות הלחימה בנגב המערבי, בשל אובדן השליטה וחוסר היכולת לייצר תמונת מצב למטה הכללי.
תא"ל חירם קיבל את גזרת נתיבות והסביבה, אך ב-14:00 הבין שהכאוס בבארי רק מסלים: הוא הודיע לחטיבת המבצעים שהוא מגיע לקיבוץ, ומעתה יפקד רק על הנעשה בקיבוץ. שעה קודם לכן הגיעה הנחיתות המחרידה של צה"ל בקיבוץ לשיא, שש שעות לאחר פלישת חמאס לישראל – 340 מחבלים היו בתוך בארי, לעומת 13 עד 26 לוחמים או אנשי כיתת כוננות לסירוגין, כשבתווך אלף אזרחים נצורים – שיותר ממאה מהם כבר נרצחו או נחטפו. חירם חילק את הגזרות בין הכוחות, מיפה את האיומים, הבתים והשכונות כדי להבין כיצד ולאן לשלוח את הכוחות, ועבר בין זירות הקרב המשמעותיות.
עם זאת, צוינו לחובת חירם כמה טעויות טקטיות בהחלטות שקיבל במצב הכאוטי: לפי התחקיר, היה עליו לפתוח ציר פינוי לתושבים בשעה מוקדמת יותר ולא בשעות הערב, והוא שגה כשלא פתח תא תקיפה מהאוויר באוגדה.
באשר להתנהלות של טיפול הכוחות ב"בית של פסי", צוין בתחקיר כי ההחלטה לשגר את ארבעת הפגזים החלולים לקרבת הבית ולעליית הגג שלו הייתה סבירה, והתקבלה ברובה על ידי מפקדי הימ"מ שניהלו את אירוע המשא ומתן עם המחבלים המתבצרים. חירם הגיע פיזית לתוך הקיבוץ בשעה 16:00 ממוקדי קרבות סמוכים, ובזירת הבית של פסי היה במשך כ-20 עד 30 דקות, מתוך כחמש שעות מפרוץ האירוע ועד לסיומו הטרגי ב-19:57 עם מות החטופים בתוכו, בזמן פריצת הימ"מ פנימה.
האירוע בבית של פסי נוהל בצורה המיטבית בהשוואה לרוב האירועים של בני הערובה והחטופים, כי הושקעו בו משאבים רבים בשב"כ, בימ"מ, מהאוויר ועל הקרקע. ההחלטות שקיבלו המפקדים היו סבירות, וגם ההנחיה של תא"ל חירם לכוחות לסיים את הטיפול בבית תוך 40 דקות, לפני רדת החשיכה. אף מפקד בזירה, גם לא תא"ל חירם ולא אנשי הימ"מ, לא הורה לירות פגז למבנה כדי להרוג מחבלים, אלא רק כדי להלחיצם לאור ריבוי האינדיקציות שהם מתכוונים להתאבד. ירי שלושה פגזים כוון לשביל הסמוך, והרביעי כוון לגג.
"הרמטכ"ל קבע כי מדובר באירוע ייחודי במאפייניו, שכלל אירוע בני ערובה באזור לחימה. באירועים מסוג זה על המפקד בשטח לקבל החלטות קשות שמטרתן להציל כמה שיותר אזרחים", ציינו בצה"ל. "מהתחקיר עולה כי ערך זה הנחה את קבלת ההחלטות של המפקדים בשטח באירוע זה. שיקול הדעת וניהול האירוע על ידי כוחות הביטחון שנכחו בו בוצע באופן מקצועי וערכי, תוך שימוש נכון באמצעים שעמדו לרשות הכוחות ובהם ניהול משא ומתן, מודיעין ושימוש בטנק כאמצעי אחרון ליצירת לחץ על המחבלים. ירי הטנק בוצע בצורה מקצועית ובהחלטה משותפת של צה"ל והימ"מ. בשעה 16:15 חירם סידר את כלל הכוחות בקיבוץ, שבשלב זה מנו כבר כ-700 לוחמים, ותרם להיפוך הקערה עד להשבת השליטה בבוקר שלמחרת".
