הלווייתו של רס"מ ברק משולם ז"ל
(צילום: עידו ארז)
"כשוטרים במחסום, התחושה היא שמפקירים אותנו. אם נירה ויתברר שפגענו במחבל או בעבריין נמלט מזירת פשע חמורה, נקבל מחיאות כפיים. אבל אם יתברר שפגענו בסתם גנב רכב, או חלילה בחף מפשע שנלחץ בלי סיבה והחל להימלט, נישאר בודדים ללא גיבוי, לבד מול מח"ש וקצין בודק, שתמיד ישאלו 'למה ירית ולא ביצעת פעולות אחרות שהיו מונעות את הפגיעה?'"
את הדברים האלה אמר אתמול (ראשון) בכאב שוטר סיור ותיק שהמחסומים הם חלק משגרת עבודתו, במיוחד המחסומים נגד פח"ע בכניסות לערים בין השעות 04:00–06:00 לפנות בוקר, או מחסומים מדלגים בתוך הערים.
שוטרי סיור יכולים בכל רגע לקבל דיווח ברשת הקשר המשטרתית, לגבי הימלטות רכב מניידת משטרה ומרדף שמתפתח. הם, בדיוק כמו שעשה רס"מ ברק משולם ז"ל, אמורים לפרוס בן רגע מחסום במסלול הבריחה של הרכב הנמלט. אלא שמתחילת 2022 נפרצו כבר 17 מחסומים כאלה על ידי נהגים שביקשו להימלט.
השוטר, שביקש להישאר בעילום שם, הסביר אתמול: "הרבה פעמים אנחנו פורסים מחסומים רק עם שוטר או שניים בגלל מצוקת כוח אדם, למרות שלפי התורה שלמדנו צריך לפחות ארבעה או חמישה. יש מצוקה קשה של כוח אדם. ואם זה מחסום לפנות בוקר אחרי משמרת, כשהשוטרים עייפים, הריכוז לא גבוה. יש לזה השפעה על קבלת ההחלטות שלנו בשטח.
"באותן שניות או דקות מרגע הפקודה להציב מחסום ועד שהרכב הנמלט מגיע, אין לי מושג מי יושב ברכב הנמלט - מחבל, עבריין שנמלט מזירת פשע, גנב רכב או סתם חף מפשע שנמלט. אני, כשוטר, שואל את עצמי מה יקרה אם אבצע ירי. ישאלו למה יריתי, יגידו שיש מחסום דוקרנים, שהייתי צריך לברוח הצידה. המסר הרבה פעמים הוא לא לבצע ירי. לצערי, כל השאלות של ירי לעבר רכב נמלט צצות רק אחרי ששוטרים נהרגים. זה כבר מוגזם. בחודש אחד איבדנו שני שוטרים, את המתנדב ועכשיו את השוטר מכפר סבא. שום דבר לא ברור. אין הנחיה חד-משמעית שרכב שנוסע לעבר מחסום מאויש בשוטרים לירות בו וכל תוצאה היא על אחריות הנמלט.
"עכשיו, אחרי שקברנו שוטר, כולם חכמים בדיעבד והמפקדים מספרים שהם נותנים גיבוי. המפקדים שלנו, עד המפכ"ל, קל להם לדבר מהלשכה. אנחנו, השוטרים, גמורים ונשחקים בשטח. אני שבור. אין לי כוח עוד להוסיף חקירת מח"ש בגלל ירי שייתכן שיתברר בדיעבד כטעות. כמשטרה, מזמן איבדנו את ההרתעה אם הגענו למצב ששוטר מסמן לאדם לעצור והוא לוחץ על הדוושה ונמלט כאילו שאנחנו אוויר".
4 צפייה בגלריה
עמיחי כרמלי, ברק משולם, ראני עוסמאן
(צילום: מאיר תורג'ומן, ביקורת בונה, דוברות המשטרה)
רב-סמל ראני עוסמאן (37) שוטר במחוז מרכז של משטרת התנועה הארצית, היה ביום רביעי האחרון במשמרת, כשהתקבלה הודעה בקשר המשטרתי על רוכב אופנוע שנמלט משוטרים. "השעה הייתה כמעט 23:00, היינו על כביש 1", שחזר אתמול. "הצבנו מחסום סמוך למחלף שורש ושמעתי בקשר שרוכב האופנוע הנמלט מגיע לכיוון המחסום שלנו. בגלל המחסום נוצר במקום פקק, ואני עברתי בין הנתיבים לכיוון האופנוע הנמלט. הוא היה במהירות איטית בגלל הפקק ופתאום הוא הבחין בי בין הנתיבים. הוא האיץ מולי עם ההאופנוע והעיף אותי באוויר. מצאתי את עצמי שוכב מתחת לגלגלי אוטובוס שנעצר בפקק".
אחרי שפגע בעוסמאן המשיך רוכב האופנוע בבריחתו. עוסמאן קם על רגליו. "בדקתי שהכול בסדר, ועם הפגיעות בגוף המשכתי לנהל את המרדף אחריו", תיאר אתמול. "אחרי כ-500 מטרים נמצא האופנוע הגנוב והוא נמלט רגלית".
אתמול, כששמעה לוחמת מג"ב, סמ"ש הילה קרזי, על דריסתו למוות של ברק משולם, היא חשה צורך להגיע לבית החולים תל השומר, לבקר את לוחם מג"ב, רס"ב אלברט חיים. ב־30 באפריל ניצבו היא וחיים במחסום משטרתי סמוך לשוהם, כשנהג במכונית גנובה פרץ את המחסום ודרס את חיים שנפצע אנושות. הטיפול שהעניקה לו קרזי הציל את חייו.
"הכול חזר אליי, זה ממש אותו אירוע", סיפרה אתמול על התחושה כששמעה שנקבע מותו של משולם ז"ל. "אסור שזה ימשיך ככה. אין הרתעה כלפי העבריינים, שמבחינתם לדרוס שוטרים, העיקר לא להיתפס".
עוד אמרה קרזי: "מאז הפציעה של אלברט יש תחושה שלא למדנו כלום. לנו, כשוטרים, יש שברירי שניות להחליט אם לירות לעבר הנהג הנמלט או לא. תמיד יהיה הפחד לפגוע בחף מפשע, אבל כשמישהו מאיץ כדי לדרוס שוטר אסור לחשוב פעמיים. צריך לירות כדי לפגוע. אנחנו השוטרים פה כדי לאכוף את החוק ולשמור על הציבור תוך כדי שאנחנו מסכנים את חיינו".
