במחנה הצבאי "שורה" שליד רמלה, שבו מרוכזות גופות החללים המגיעות מאזורי הקרבות והטבח בעוטף עזה, יש 280 גופות לא מזוהות - ייתכן שחלקן מחבלים וחלקן עובדים זרים שנרצחו. המלאכה הופכת מסובכת יותר, כשבמרכזה החשש כי חלק מהגופות לא יזוהו.
בדיון רב משתתפים הוחלט הערב (שלישי) כי חללי הטבח לא ייקברו בקברי אחים. ההחלטה לגבי קבורה זמנית נדחתה לדיון הבא, שיתקיים בעוד כמה ימים. לפי החלטה זו, אם תתקבל, החללים שלא ניתנים לזיהוי ייקברו עם מספר, כשהשאיפה היא שתוך כמה שבועות, לאחר חקירה מעמיקה יותר, יהיה אפשר לזהות אותם. לאחר שיהיה זיהוי מלא, הנרצחים יזכו לקבורת קבע - כל אחד לפי רצון המשפחה.
בדיון השתתפו שורה של גורמים, בהם שר הבריאות אוריאל בוסו, שר הפנים משה ארבל ושר הדתות מיכאל מלכיאלי, וכן נציגים של הרבנות הצבאית הראשית, צה"ל והמשטרה. נציג הצבא תת-אלוף יורם כנפו ציין כי "יש עדיין חלקי גופות בשטח. עוד לא סיימנו את איסוף הגופות". נציג המשטרה תת-ניצב יואב תלם הוסיף: "אנחנו עדיין מקבלים חלקי גופות, איברים שנאספו, קשה מאוד להגיע לזיהוי של הנרצחים האלה. אנחנו מקווים שתוך כמה ימים נסיים את זה".
השרים דרשו לזרז את מלאכת הזיהוי, ובדיון התגלעו ויכוחים קשים מאוד. "אנחנו לא עובדים עם אקדח על הרקה", אמר תנ"צ תלם, "אני לא יכול להביא לכם את המספרים שאתם רוצים. אנחנו עושים מאמץ, עושים הכול כדי שנסיים את זה בימים הקרובים, אבל אי אפשר לעבוד עם דד-ליין".
גורם נוסף שהשתתף בדיון הבהיר: "אין הוקוס פוקוס. זאת עבודה קשה, סיזיפית. מספיק שתהיה טעות בגופה אחת ונשאיר מישהי אחת אלמנה - נקבל אחר כך בראש על כל העבודה הקשה שעשינו במשך חודש". הרב הראשי לצה"ל תת-אלוף איל קרים אמר לנוכחים: "כל עוד יש גופה שאתם חושבים שלא סיימתם את הזיהוי שלה - אתם לא ממהרים לשום מקום. ברגע שסיימתם הזיהוי, ואתם חושבים שזה מחבל או לא יהודי, תגידו ונמשיך הלאה. קחו את הזמן להחליט".
שרי, תושבת ירושלים, מתנדבת מילואים ביחידה לזיהוי חללות ברבנות הצבאית, העידה היום בסרטון שפורסם בתקשורת העולמית על הזוועות שעברו האנשים שחוו את הטבח. "הם נורו בראש ונשרפו בחיים. הטילו בהם מומים. ראינו איברים כרותים, אנשים שנורו בראש כל כך הרבה פעמים אחרי שהם מתים. פשוט אכזריות מתועבת. ראינו שנשים נאנסו".
הליך הזיהוי במחנה
כשמגיע חלל למתקן שורה, בין אם הוא חייל או בין אם הוא אזרח, הוא מגיע בשקית שיש עליה מספר. המספר מקודד בתוך המערכת, והתפקיד של אנשי הזיהוי הוא להפוך את המספר לשם.
כל גופה שמצבה מאפשר עוברת את אותו תהליך: נלקחת טביעת אצבע, מרשמי שיניים ו-DNA. כל אלו מסייעים בהליך הזיהוי. תפקידו של צוות חליטה, המורכב משלושה רבנים שאחד מהם משפטן, הוא להמליץ לרב הצבאי הראשי לחתום על תעודת הפטירה.
במחנה עובדות כמה פלוגות המורכבות ממומחים בתחומים שונים, ותפקידם לבקר את כל אחד מהתהליכים בכל אחת מהתחנות בתהליך הזיהוי, כדי לוודא שההחלטה נכונה. התנאי לזיהוי הוא לפחות שניים מהסימנים שנלקחו. למחנה גויסו לא פחות מ-46 רופאי שיניים שיסייעו בזיהוי. התהליך הזה קל יותר כשמדובר בחיילי צה"ל או באזרחים ששירתו בצה"ל ונרצחו, שלהם יש במערכת טביעת אצבע ומרשמי שיניים.
בתוך מחנה "שורה" יש גם מתחם אזרחי שמכונה מתחם בצר, שבראשו עומד אלוף-משנה במיל' הוד בצר, שהיה מנכ"ל משרד רה"מ החליפי של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. במתחם האזרחי הזיהוי נעשה באמצעות אנשי המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה. לצידם נמצאים אנשי משרדי הבריאות והפנים ובקצה המשרד לשירותי דת. מרגע שגופה זוהתה, מתבצע הליך הקבורה בתיאום עם המשפחה. כל חלל זוכה לקבורה חינם בכל מקום שירצה בקבורת שדה, וחללי המלחמה מקבלים פטור מקבורה בקומות.
