(צילום: חגי דקל)
במונחים שלנו, נשיא טורקיה חיכה לקולות הימאים והחיילים. במושגים טורקיים, מדובר בקולותיה של הקהילה הטורקית מעבר לים, מיליוני בני אדם שמצביעים בשגרירויות ובאופן מסורתי מעניקים את כוחם לרג'יפ טאיפ ארדואן. לשליט טורקיה היה חסר קצת יותר מחצי אחוז כדי להשיג ניצחון בסיבוב הראשון, ובנאום שנשא הלילה לצד רעייתו הוא היה משוכנע שישיג זאת.
"אל תיתנו להם להונות את האומה!", הוא צעק מעל המרפסת של מטה המפלגה באנקרה. "יש אנשים שנמצאים פה על המרפסת, ויש אנשים שעדיין במטבח". זו הייתה התייחסות לכך שיריבו הגדול כמאל קיליצ'דראולו צולם במטבח ביתו באחד מסרטוני הקמפיין. "זו הייתה חגיגה לדמוקרטיה, הבחירות האלה!".
לאופוזיציה יש הרבה מה לומר לגבי החגיגה. לדוגמה, היא טוענת שבאופן מכוון עוכבו התוצאות מהמחוזות שתומכים בה, ואילו האמברגו הכללי על פרסום תוצאות הוסר מוקדם, כדי לנטוע רושם שארדואן מוביל בענק והבחירות אבודות – בשעה שאין לו 50%, הנחוצים לסיבוב ראשון. וזו רק טענה אחת.
"למרות כל השקרים וההתקפות עלינו, ארדואן לא קיבל את מה שרצה. שאף אחד לא יתחיל להשתלהב שהעסק גמור. לא מנצחים בחירות על המרפסת!" אמר קיליצ'דראולו בנאומו. דבריו הבהירו עד כמה המצב הטורקי מתוח הבוקר. אם הממשלה הייתה מנסה לטעון שהגיעה ל-50%, האופוזיציה הייתה מודיעה שהבחירות זויפו. הלירה הטורקית החלה להיחלש אמש במסחר, הדגמה לאכזבה בשווקים מהסיבוב השני המסתמן.
רגע לפני סיבוב שני, דבר אחד ברור: שליטתו הגמורה של ארדואן במדינה הטורקית השתקפה אמש כמעורערת מתמיד. השליט הכמעט כל-יכול איבד את איסטנבול, שהצביעה לקיליצ'דראולו. חלק מהאזורים שנפגעו ברעידת האדמה הקטלנית - לא כולם – התהפכו עליו. המועמד הלאומן סינאן אואן גנב ממנו קולות. "אלה הבחירות הכי משוגעות שהיו בטורקיה", העיר פרשן טורקי אחד.
בטלוויזיה הטורקית העז עיתונאי מכובד לספר כי הנשיא הורה לסוכנויות הידיעות הטורקיות להמשיך ולתאר פער של כ-10%, עד שיחליט מה תהיה הצהרתו המסודרת. בפרלמנט, נראה שהקואליציה השלטת תשמור על שליטתה – אבל תשיג את התוצאה הגרועה ביותר מאז שעלתה לשלטון, לפני למעלה מ-20 שנה.
קרב הנרטיבים
אחרי שני עשורים, ארדואן לא קיבל אמון מהציבור להמשיך. מה שכן, הוא קרוב. קשה לדמיין כיצד, לאור המדיה שנשלטת בידי מקורביו, לאור החזקתו בשלטון והיותו כה קרוב ל-50% הנחוצים, הוא יפסיד את הסיבוב השני. מצד שני, עצם ההגעה לרגע הזה, שבו שלטונו מתנדנד, נראתה דמיונית לפני כמה חודשים.
אנשי ארדואן יתארו זאת הפוך לגמרי: אם הוא יכול לנצח בתנאים הללו, אחרי רעידת אדמה שהרגה עשרות אלפי בני אדם, אל מול התגייסות של האופוזיציה והירתמות של המערב כולו – זה אומר שהוא חזק מתמיד. אלה הנרטיבים שהחלו מתגבשים אמש: צד אחד טוען לאי סדרים ואומר כי ארדואן כשל בהשגת אמון הציבור, והצד השני אומר שעצם הישרדותו של הנשיא הטורקי מעידה על עוצמתו הציבורית האותנטית. אלה יהיו קווי ההסברה לקראת הסיבוב השני בעוד שבועיים. ארדואן מגיע אליו עם יתרון מובהק: נשיא מכהן, עם שליטה מאסיבית בכלי התקשורת. סינאן אואן, המועמד שגרר את כולם לסיבוב הזה, עשוי להפוך לממליך הסולטן הבא.
אתמול, בספרייה הלאומית על שם אטאטורק, מייסד טורקיה המודרנית, נכנסו ויצאו הבוחרים. הועמדו שם קלפיות. בכניסה ניצב פסל של אבי האומה, ומתחתיו המשפט הבא: "גופי החלש יהפוך יום אחד בוודאי לעפר. אבל הרפובליקה של טורקיה תישאר לנצח". לא לנצח, יזעקו אנשי האופוזיציה. כי הרפובליקה נופלת, אולי כבר נפלה. היא הוחלפה במשטר אוטוריטארי, ריכוזי ורווי בשחיתות. כזה שמקדש את המסורתיות הדתית, שאטאטורק חש דחייה מעירובה בפוליטיקה. הבוחרים ליד הספרייה היו, כמעט ללא ספק, מצביעי האופוזיציה. עבורם זה היה רגע אפשרי של מהפך, אחרי 20 שנה.
הדמיון והשוני בין טורקיה לישראל
שוחחתי השבוע עם אסלי איידינטסבאש, עמיתה במכון ברוקינגס שעוסקת בטורקיה ובמזרח הקרוב. במשך שנים רבות הייתה עיתונאית בולטת בטורקיה ובכלי תקשורת בינלאומיים. בימים אלה היא מתגוררת בוושינגטון, אבל הגיעה לאיסטנבול לרגל הבחירות. "זה רגע שמרכז אליו את תשומת הלב העולמית בגלל הקרב הגלובלי בין דמוקרטיה למשטר סמכותני", היא אמרה לי. "מדיניות החוץ של טורקיה לא תשתנה במיוחד במקרה של מהפך. אבל הכול ישתנה מבחינה פנימית. התחושה היא שהשיטה הנוכחית, המעבר לשיטה נשיאותית כה ריכוזית – שזה לא עובד. וגם חלק מתומכי ארדואן יודו בכך. ואחת ההצלחות של האופוזיציה היא לשכנע את הציבור שהסטייה מהדמוקרטיה אחראית למשבר הכלכלי".
ארדואן מחלק כסף מזומן לילדים בקלפי
לא יכולתי שלא לחשוב עלינו, בישראל. היא קראה מחשבות, כנראה, כי במשפט הבא דיברה על האיחוד שמנסה להביס את ארדואן. "השאלה היא האם פופוליזם אוטוריטארי ניתן להבסה ומדינה יכולה לשוב לדמוקרטיה. ההרכב נגד ארדואן קצת מזכיר את הקואליציה שלכם בישראל שהחליפה את נתניהו, כולל מפלגה איסלאמית, רע"מ. למרות האנלוגיות, למרות שבשני המקרים מדובר במשאלי עם על דמות, ארדואן ונתניהו, טורקיה הרבה פחות חופשית ויותר אוטוריטארית מישראל, שעודנה דמוקרטיה ממש".
"גם אם האופוזיציה לא תנצח, הרוב רוצים שינוי"
היא אומרת שבניגוד למקומות אחרים בעולם, לדוגמה הונגריה, מלחמת התרבות בטורקיה לא ממש חלחלה. "הם ניסו לקדם את כל הנושא הזה של להט"ב והתנגדות לכך. בשלב מסוים שר הפנים הטורקי איים שהצד השני רוצה לאפשר לאנשים להתחתן עם בעלי חיים. זה לא ממש עבד. אני חושבת שטורקים רבים בכלל לא הבינו במה מדובר".
שאלתי אותה מה נקודות העוצמה של ארדואן, לבד מהמנגנון. איידינטסבאש סברה, בעצם, שאלו העלאת סימני השאלה סביב המועמד השני. "הנרטיב הזה שטורקיה מוקפת באויבים פנימיים וחיצוניים כבר לא מקבל תמיכה כמו בעבר. לאנשים נמאס מהשפה הזו. גם אם האופוזיציה לא תנצח, או לא תנצח בסיבוב ראשון, הרוב רוצים שינוי".
