המשטרה הגיעה הלילה (בין שלישי לרביעי) בכוחות מתוגברים לשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) שבמזרח ירושלים והרסה את בית המגורים של משפחת סאלחייה, אחרי כמה ימים של מתיחות גבוהה על רקע מאבקם של בני המשפחה נגד ההריסה. עשרות שוטרים שהגיעו למקום כבר ב-03:00 השתמשו ברימוני הלם וביצעו מעצרים נרחבים בבית המשפחה. הכניסות והיציאות מהשכונה נחסמו לקראת הריסת הבית, וגם החשמל נותק. המשטרה לא נתקלה בהתנגדות מצד הפעילים.
בת המשפחה סיפרה שעשרות צעירים שהו בבית כחלק ממפגן סולידריות עם משפחתה. כשהמשטרה הגיעה, כך לדברי הבת, הכוחות עצרו באופן מיידי אנשים רבים, בהם אב המשפחה מחמוד סאלחייה שישן במיטתו וכמה מילדיו. לפי המשטרה נעצרו 18 בני אדם, ורובם צפויים להשתחרר בהמשך היום. לבית, כך מסרה עיריית ירושלים, הוצא צו פינוי בשנת 2017 למטרת הפקעה ולטובת הקמת מוסדות לימוד לטובת תושבי השכונה.
המשטרה ציינה כי "במהלך הפעילות ועד כה לא נרשמו אירועים חריגים. הפעילות בוצעה במטרה לממש את הצו השיפוטי שניתן על ידי בית משפט, באמצעות משטרת ישראל, נציגי עיריית ירושלים ובשיתוף גורמי הרווחה, זאת בתום היערכות ואישור תוכניות של מפקד מחוז ירושלים. מאז מתן פסק הדין, ניתנו אין ספור הזדמנויות למשפחה למסור את המקרקעין בהסכמה, אולם הם סירבו לעשות כן, גם לאחר מתן ארכות".
שלשום בשעות הבוקר כמה בני אדם התבצרו על גג בית המגורים כשהם נושאים בלון גז, חומר דליק והבעירו מזרנים, ומחו נגד פינוי הבית. אב המשפחה איים להצית את עצמו. "מי שייצא מהבית שלו הוא בוגד", אמר אז. "אנחנו לא נתפנה מהבית. או שנמות או שנחיה. אני הולך לשרוף את עצמי". צוות של המשטרה ניהל עימו משא ומתן וניסה להוריד את המתבצרים מהגג. במשרד לביטחון פנים טענו אז כי נכון לאותו יום אין כוונה להרוס את הבית, אלא את המשתלה שלידו.
את הבית הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לפנות עוד לפני שנה, וכבר לפני שנים ארוכות נקבע בערכאות משפטיות כי בני המשפחה פלשו לקרקע. לפי עיריית ירושלים, בקרקע שהופקעה אמורים לקום בית ספר לחינוך מיוחד בן 18 כיתות ולצידו שישה גני ילדים שישרתו את תושבי השכונה. שלשום טענה העירייה כי "מאז מתן פסק הדין, ניתנו אין ספור הזדמנויות למשפחה למסור את המקרקעין בהסכמה, אולם הם סירבו לעשות כן, גם לאחר מתן ארכות, פגישות וניסיונות הידברות חוזרים ונשנים מצד עיריית ירושלים".
הפינוי באישון לילה עורר מחאה בקרב פעילי שמאל. חבר הכנסת מוסי רז ממרצ עדכן על הפינוי בחשבון הטוויטר שלו באמצע הלילה: "כותב בבושה שכגנבים בלילה הגיעו עכשיו כוחות מתוגברים לפנות את משפחת סאלחייה אל הרחוב הקפוא. כך נראים חיי פלסטיני בירושלים המזרחית".
גם בימין הגיבו לפינוי, וח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית), בירך עליו ותיאר אותו כ"צעד של הפגנת משילות", אך הוסיף: "זו רק ההתחלה ואסור לעצור. יש במקום מבנים רבים שצריך לפנות ופולשים רבים שצריך להבהיר להם שישראל היא מדינת חוק. המדינה חייבת להפגין משילות קודם כל בירושלים ולא לאפשר לפורעי החוק לאיים על מדינת ישראל".
אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר סיעת מאוחדים במועצת העיר, בירך אף הוא על פינוי "הפולשים שבנו ללא היתר את ביתם בנכס עירוני". לדבריו, מדובר ב"הוכחה לכך שלמשטרת ישראל יש את היכולת לפעול בכל מקום ברחבי העיר לשם החלת הריבונות ואכיפת החוק, גם במקרים שבהם יש לחץ ערבי ולחץ בינלאומי למנוע את הפעולה המשטרתית שהכרחית להמשך משילות שלטון החוק".
ביום שני הגיעו למקום כעשרה דיפלומטים מערביים, בהם נציגים של האיחוד האירופי ומדינות נוספות, כדי לעקוב אחר הפינוי. משלחת האיחוד האירופי אמרה לפלסטינים שהכרחי להרגיע את המצב ולחפש פתרון בדרכי שלום. עם זאת, לדבריהם, "פינוי או הריסה אינם חוקיים לפי הדין הבינלאומי, מערערים באופן משמעותי את סיכויי השלום ומלבים את המתיחות בשטח".
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמר בעקבות הפינוי שהסתמן כבר מוקדם יותר השבוע כי הוא עוקב אחר ההתפתחויות וציין כי בית המשפט היה זה שקבע שמדובר בפלישה לא חוקית. "השטח מיועד להקמת כיתות לימוד וגנים לחינוך מיוחד שהם לרווחתם של ילדי השכונה הערבים. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו - גם לדרוש שהעירייה תפעל לרווחת התושבים הערבים, וגם להתנגד לבניית מוסדות חינוך לרווחתם".
שכונת שייח ג'ראח הפכה לאחד ממוקדי העימות בין הפלסטינים לבין ישראל, ושאלת פינויין של כמה משפחות ערביות במקום - בסוגיה שאין לה כלל קשר לפינוי הנוכחי הבוקר - קודמה על ידי הפלסטינים בתור אחד הגורמים שהובילו לפרוץ מבצע "שומר החומות" בחודש מאי אשתקד. תושבי השכונה, שנבנתה ב-1956 בתור דיור לפליטים, מאשימים את ישראל ב"גניבת בתים". כמה תושבים שם טוענים כי רכשו ב-1956 בתים שנבנו על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות. לטענתם, לא נעשה הסדר לקרקע.
בהמשך השטח הגיע לידיה של עמותת "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972. בעבר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענת "נחלת שמעון", וקבע כי יש לפנות את המשפחות, שערערו על החלטה זו. הסוגייה הגיעה לבית המשפט העליון, שהציע פשרה בנושא, אך התושבים דחו אותה בנובמבר האחרון. כאמור, מדובר בסוגיה שאינה קשורה ישירות לפינוי הבוקר, שבו לא הייתה אף תביעה מצד ארגון יהודי כלשהו, והשטח הופקע על ידי העירייה.