"אם ניב לובטון לא היה מתאבד, כנראה שלא היינו יושבים פה". את המשפט הזה אמרה ח"כ מירב בן ארי בפתח הישיבה המיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהתכנסה לדיון חסוי לפני כחודש. את הדיון יזמה בן ארי בעקבות הפרשה הטרגית של לובטון, לוחם מצטיין בגבעתי, שהתאבד זמן קצר לאחר שגויס כמקור מודיעני של מצ"ח.
בדיון, שתוכנו נחשף כאן לראשונה, התברר עומק ההזנחה של מערך גיוס המקורות במצ"ח: מחסור חמור בכוח אדם, רכזי מודיעין חסרי הכשרה מתאימה, פערים בידע מקצועי בקרב מפקדים וחוסר בהקצאת משאבים ותשומת לב מצד הצבא. כל זאת למרות שמערך גיוס המקורות של מצ"ח עוסק במלאכה עדינה ומורכבת, שחיי אדם תלויים בה. או כפי שניסח זאת ח"כ יוסי שיין שהשתתף בדיון: "יש לנו גורמים בתוך הצבא, שעלולים להביא לאסונות גדולים".
"אני לא מתכוונת להרפות מהנושא עד שיופסק לחלוטין גיוס חיילים סדירים כמקורות מידע למצ"ח", אמרה השבוע בן ארי. "זו הצוואה של ניב לובטון ז"ל, ואנו מחויבים לה".
2 צפייה בגלריה
רס"ן פרנקן. יישאר בצבא ויועמד לדין? העליון יכריע בימים הקרובים
(מתוך עמוד הפייסבוק של חיל המשטרה הצבאית)
לובטון גויס בינואר 2019 כמקור מודיעני של מצ"ח, בעת שהיה חניך בקורס מ"כים. זמן קצר אחר כך פנה לרכז המודיעין שגייס אותו, ואיים להתאבד בקפיצה מתחת לגלגלי אוטובוס. כשאותו רכז כתב לחברו ליחידה "אחי, הוא לא יהיה מקור. הוא שוקל להתאבד", השיב לו החבר: "הכול טוב, שיזדיין אז". כמה שעות אחר כך, לובטון כבר לא היה בין החיים.
בסדרת הכתבות ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" והפרסום ב"עובדה" של שיחות הרכזים התגלו עוד ועוד כשלים בהתנהלות יחידת מצ"ח באר שבע, שתחתיה גוייס לובטון, ושעליה פיקד רס"ן גלעד פרנקן. למרות זאת, בפרקליטות הצבאית החליטו שלא להגיש כתב אישום נגד פרנקן, והאשימו את שני הרכזים המעורבים בפרשה בעבירות מינוריות יחסית, כמו אי קיום פקודה והתנהגות שאינה הולמת. פרנקן אמנם הודח מהצבא על ידי הרמטכ"ל, אך ערער על כך לבית משפט אזרחי, שאילץ את הצבא לקבל אותו חזרה לשורותיו. בימים הקרובים אמור בית המשפט העליון להכריע סופית בפרשה, ולקבוע האם פרנקן יישאר בצבא ויועמד לדין.
בעקבות התאבדותו של לובטון הקים צה"ל ועדה בראשות בכיר השב"כ לשעבר אריק ברבינג (האריס), שבחן את מערך גיוס המקורות במצ"ח. מסקנות הוועדה נותרו חסויות, אך הן נחשפו בדיון בוועדת החוץ והביטחון. כך למשל לדברי ברבינג, בשנים האחרונות מערך גיוס המקורת במצ"ח "הצטמצם כתוצאה מזה שהיה צריך להעביר חיילים למקומות אחרים, (בגלל) פערי כוח אדם בתוך משטרה צבאית". לדבריו, בשל השחיקה בכוח האדם "אנחנו נמצאים במצב כאוטי שמתפתח עם השנים. הוא בעצם מייצר זרוע יומינטית (הכוונה למערך גיוס המקורות – א"א) חלשה הרבה יותר".
ברבינג ציין גם שקורס הכשרת רכזי המודיעין במצ"ח – שישה שבועות בלבד, שאחריהם כחודש של חפיפה בשטח – לוקה בחסר. "ברור שכשמכשירים בזמן כה קצר... מטבע הדברים זה קשה מאוד, והקושי מתגבר... הרכז היה מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) לפני כמה חודשים, הוא בחורצ'יק או בחורה, והדבר הזה עוד יותר מייצר פערים". לדברי ברבינג, בעוד שצה"ל משקיע במערכי איסוף המודיעין באמ"ן, "רמת ההשקעה (במערך המודיעין של מצ"ח) בכלל לא דומה". כך, למשל, עולה מהדיון שבעשור האחרון 30% מתקני הקבע במערך הזה בוטלו.
ההקלטות שהביאו גילויים חדשים בפרשת מותו של הלוחם ניב לובטון ז"ל
לדברי ברבינג, השחיקה במערך מובילה לכך שגם שכבת הפיקוד אינה מקצועית דיה: "(הוותיקים) לא רוצים להישאר בצבא, כי התנאים והשכר והעבודה לא מתחברים ביחד. פלאפון הם לא מקבלים, רכב אין להם... אז האנשים האלה משתחררים".
לדבריו, גם מפקדי בסיסים במצ"ח, שלעיתים קרובות אינם מגיעים מעולם המודיעין, הם חסרי ידע בתחום: "היה חסר להם ידע, ניסיון והכשרה לדעת איך עובדים עם רכזים, איך עובדים עם מפעילים. חלקם נרתעו מלדבר איתם... ואז יש מצב שלמפקד בסיס, שרובם מגיעים מאזור החקירות או מאזורים אחרים במשטרה צבאית, יש דיסציפלינה רגישה שהיא חומר נפץ. למה היא חומר נפץ? כי היא משחקת בנפש של האדם. ובחלק מהבסיסים אנחנו רואים קושי פיקודי לתת דגשים גם בתחום הפיקודי, גם בתחום המקצועי, גם משוב, גם בקרה, וכדומה... (זה) מאוד מאוד בעייתי, כי זה מייצר ואקום".
תא"ל אביחי מיבר, קצין משטרה צבאית ראשי, אישר בדיון ש"אנשי הקבע שלנו הם עם מעט מאוד ניסיון. זאת אומרת שהם אמנם אנשי קבע, הם יותר מבוגרים בגיל, אבל בסוף אני לא יכול להשוות אותם לאותם רכזים שעובדים במשטרת ישראל או בשירות הביטחון הכללי, שיש להם ניסיון רב יותר".
בדיון השתתף גם אל"מ יובל יאמין, מפקד מצ"ח, שאמר כי מסקנות הוועדה של ברבינג כבר מיושמות בשטח. ואולם לדברי ברבינג, המלצה אחת לא התקבלה ונדחתה על ידי הרמטכ"ל: שדרוג מערכת המידע של מצ"ח, שברבינג מגדיר "רעועה". גם מפקד המשטרה הצבאית אישר בדיון ש"מערכת המידע של מצ"ח לא מתאימה... זאת מערכת שלא תומכת אותנו לא ביכולת בקרה ולא בהצפת פוטנציאל, ולא בכל המרכיבים שאנחנו צריכים לעולם המודיעיני. היא מערכת של פעם".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), יו"ר ועדת חוץ וביטחון: "לא קל לי עם העובדה ששום גורם בכיר מצה"ל לא קיבל אחריות על האירוע. לאחר הצגת המקרה בוועדה המלצנו לנקוט פעולות, ואני מתכוון לזמן את הגורמים הרלוונטיים לדיון חוזר ולוודא שהן יושמו".
מדובר צה"ל נמנסר בתגובה: "צה"ל רואה במותו הטרגי של הלוחם ניב לובטון ז"ל אירוע חריג וקשה ביותר ולכן הוא גם טופל במלוא החומרה. הרמטכ"ל קבע שזהו 'אירוע קשה ביותר ועלינו לעשות הכול כדי שלא יחזור על עצמו. פעולות של בירור, איסוף מודיעין וחקירה צריכות להיעשות ברגישות מרבית, התעניינות ודאגה לחייל. זהו אירוע כואב ומצער מאין כמוהו, והמשטרה הצבאית החוקרת נדרשת להפיק לקחים ולהטמיעם באופן מיידי'.
"בעקבות האירוע נערכו תהליכי למידה והפקת לקחים שכללו מינוי צוות מומחים חיצוני, בדיקה פיקודית וחקירה של היחידה לחקירות פנים. כמו כן הרמטכ"ל הורה על נקיטת שורת צעדים מערכתיים במערך המודיעין של מצ"ח, שכבר מומשו בפועל, ובהם עדכון תפיסת ההפעלה ואופן גיוס המקורות, חיזוק כוח האדם במערך כך שכלל רכזי המודיעין יהיו משרתי קבע, הכשרה נפרדת ומקיפה לרכזי המודיעין וחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה. צה"ל משתתף בצערה העמוק של משפחת לובטון וימשיך ללוותה".
