נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הצהיר היום (א') כי ארצו מוכנה להקים בסיס צבאי ימי בצפון קפריסין – אם יהיה בכך צורך. את הדברים אמר ארדואן בתום ביקורו בצפון האי, שם השתתף אתמול בחגיגות לציון 50 שנה לפלישה הטורקית שהביאה לחילוקה של קפריסין לחלק הצפוני שנמצא בשליטה טורקית ולחלק הדרומי שנשלט בידי הקפריסאים-היוונים.
ארדואן האשים כי יוון מתכננת להקים בסיס צבאי משלה בדרום קפריסין. "אם זה יהיה הכרחי, אנחנו יכולים לבנות בסיס ומתקנים ימיים בצפון. יש לנו גם את הים", אמר ארדואן בטיסתו חזרה לטורקיה. "אנחנו בונים מבנה לנשיאות בצפון קפריסין ומבנה לפרלמנט באי. הם בונים בסיס צבאי, ואנחנו בונים בסיס פוליטי", האשים.
לא ברור על סמך מה ניפק ארדואן את ההאשמה שלו, אבל ייתכן שכוונתו להצהרה בשבוע שעבר של שר ההגנה של ממשלת קפריסין היוונית, שאמר כי היא מקדמת הקמת בסיס ימי גדול שיוכל לארח כוחות של מדינות האיחוד האירופי ולסייע במשימות שונות – בכללן משלוחי סיוע הומניטרי, כמו אלו שיצאו מקפריסין לרצועת עזה בחודשים האחרונים. שר ההגנה הקפריסאי, וסיליס פלמאס, ציין כי יוון מסייעת מבחינת ידע טכני בקידום הפרויקט. לדבריו הכוונה היא להקים את הבסיס על תשתיות ימיות קיימות כ-25 ק"מ מזרחית לעיר הנמל לימסול.
דבריו של ארדואן עשויים להגביר מחדש את המתיחות מול יוון, חרף ניסיון לאחרונה מצד אנקרה ואתונה להפחית את היריביות בין שתי המדינות – שאמנם חברות שתיהן בברית נאט"ו אבל רוחשות האחת לשנייה עוינות רבה. השליטה הטורקית בצפון קפריסין היא מקור למתיחות רבה בין שתי המדינות, מתיחות שהתבטאה באירועים הנפרדים שבהם השתתפו אתמול מנהיגי טורקיה ויוון לציון 50 שנה לפלישה הטורקית: בעוד ארדואן השתתף במצעד צבאי חגיגי בצפון ניקוסיה, ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצטואקיס השתתף באירועי האבל שנערכו בדרום ניקוסיה לציון המוני ההרוגים באותה פלישה, וסבלם של רבבות העקורים שברחו בעקבותיה מבתיהם.
קפריסין, נזכיר, מחולקת מאז 1974, אז פלשה טורקיה לצפון האי בעקבות הפיכה צבאית שהייתה באי בתמיכת יוון. בקרבות שהובילו להשתלטות טורקית על יותר משליש מהאי נהרגו יותר מ-3,000 בני אדם ויותר מ-160,000 קפריסאים ממוצא יווני ברחו לדרום. כבר 50 שנה שבצד הצפוני של האי מתקיימת היישות המדינית הידועה כרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, שאינה זוכה להכרה כמדינה עצמאית משום מדינה בעולם פרט לטורקיה. בצד הדרומי, לעומת זאת, מתקיימת קפריסין היוונית, המדינה הקפריסאית הרשמית החברה באו"ם ובאיחוד האירופי. כמה סבבים של שיחות שלום שנועדו להביא לאיחוד האי קרסו, האחרון ב-2017.
הטורקים מצדם מדגישים את האלימות שחוו הקפריסאים הטורקים במשבר שקדם לפלישת טורקיה, ובעיקר את שפיכות הדמים בשנים שאחרי קבלת העצמאות מבריטניה ב-1960. הטורקים מכנים את הפלישה ב-1974 "מבצע שלום", וכך התייחס אליה גם ארדואן בנאומו אתמול במצעד הצבאי החגיגי שנערך בצפון ניקוסיה, הבירה שגם היא מחולקת: "מבצע שלום קפריסין הציל את הקפריסאים היוונים מאכזריות והעניק להם חירות", אמר. במצעד השתתפו חיילים וצנחנים טורקים, וגם מטוסי קרב של חיל האוויר הטורקי.
ארדואן שלל בנאומו אתמול את תוכנית השלום שמגובה על ידי האו"ם להקמת פדרציה שתחתיה יתקיימו יחדיו שתי מדינות אוטונמיות. ארדואן כבר שלל בעבר את היוזמה, אבל ביוון ובקפריסין היוונית קיוו שירכך אולי את יחסו אליה – וכעת הוא הבהיר שוב שהוא מתנגד לה. "אנחנו מוכנים למשא ומתן, להיפגש ולכונן שלום ארוך-טווח", אמר – אך הדגיש כי היוזמה להקמת פדרציה אינה אפשרית מבחינתו. ברקע לדברים הללו, יצוין, עומדת דרישת הטורקים ל"פתרון שתי מדינות" שבמסגרתו תוכר צפון קפריסין כמדינה עצמאית וריבונית על ידי העולם כולו. היוונים מסרבים לכך בתוקף, ודורשים להקים פדרציה.
"יש לנו מטרה אחת: רפובליקה קפריסאית עם ריבונות אחת, עם זהות בינלאומית אחת, עם לאום אחד, עם פדרציה דו-ניהולית ודו-קהילתית, עם מדינה אחת שבה כל האזרחים יהיו קפריסאים ואירופים, בלי צבא כיבוש זר ובלי ערבויות מיושנות", אמר ראש הממשלה היווני מיצוטאקיס בטקס העגום לציון הפלישה שנערך בחלק הדרומי והיווני של ניקוסיה.
מיצוטאקיס התייחס גם להבנות שהושגו לאחרונה בין אתונה לאנקרה בניסיון לשפר את היחסים ביניהן: "העובדה שאנחנו מדברים לא אומרת שאנחנו מסכימים, וחשוב מכך – שאנחנו מוותרים". נשיא קפריסין היוונית, ניקוס כריסטודולידיס, השווה מצדו בין הפלישה הטורקית לאי לפלישה הרוסית לאוקראינה. "האירועים הבלתי מקובלים והמגונים שאנחנו רואים היום באוקראינה בוצעו לפני 50 שנה בקפריסין – ומדי יום אנחנו חיים עם ההשלכות שלהם", אמר אתמול.