מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום (ראשון) על תחושת הביטחון האישי עולה, כי נשים חשות בטוחות פחות מהגברים באזור המגורים, הן בקרב אלו שנפגעו בעבר והן בקרב אלו שלא נפגעו. בנוסף, אזרחים ערבים חשים הרבה פחות בטוח מיהודים בסביבת מגוריהם, ובמרחב האינטרנטי 28.1% הדגישו כי הם חוששים להיפגע מעבירות סייבר.
מהנתונים שהגיעו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקרב בני 20 ומעלה, עולה עוד כי 82.9% מכלל הנשאלים דיווחו שהם חשים בטוחים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה. 88% מהנשאלים בסקר ציינו שהם חשים בטוחים באופן כללי באזור המגורים. 9.6% אמרו שהם חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים.
במבט על ההבדלים בין יהודים לערבים - % 19.5 מהאזרחים הערבים סיפרו כי הם חוששים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" להיפגע מאלימות באזור המגורים, זאת בפער משמעותי לעומת יהודים ואחרים (7.5%).
בקרב יהודים חרדים אחוז החוששים להיפגע "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" מאלימות באזור המגורים היה הנמוך ביותר (4.8%), ואילו האחוז הגבוה ביותר היה בקרב מסורתיים-דתיים (10.0%). 22.7% מהאוכלוסייה הערבית ציינו כי חל שינוי לרעה בתחושת הביטחון האישי לעומת שנה קודמת, לעומת 9.5% בלבד מהיהודים והאחרים.
כשמגיעים למרחב האינטרנטי אחוז היהודים והאחרים החוששים להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש ברשת "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה", גבוה באופן משמעותי מאחוז הערבים. 30.8% אצל היהודים לעומת 15.2% אצל הערבים.
נשים חשות פחות בטוחות מגברים
השוואה מגדרית מעלה כי נשים חשות בטוחות פחות מהגברים. בקרב נשים שלא נפגעו מעבירה כנגד הפרט, אחוז המדווחות על תחושת ביטחון אישי באופן כללי באזור המגורים היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב אלו שנפגעו מעבירה באותה תקופה (88% לעומת 72.1%, בהתאמה). בקרב גברים שלא נפגעו אחוז המדווחים על תחושת ביטחון אישי באופן כללי באזור המגורים עמד על 90.7%, לעומת 75.2% בקרב אלו שנפגעו באותה תקופה.
סקר תחושת הביטחון האישי משמש ככלי למדידת הפגיעה מהעבריינות המדווחת והלא מדווחת למשטרת ישראל, ולתכנון ולקביעה של מדיניות מבוססת נתונים. בסקר נבדקו תחושת הביטחון האישי והיקף הפגיעה מעבירות מסוגים שונים, בקרב האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, בגיל 20 ומעלה. נתוני הסקר נאספו מאוקטובר 2020 עד ספטמבר 2021. במהלכם נשאלו המרואיינים על פגיעתם מעבירות בשנה האחרונה.
הסקר מספק נתונים לפי חמישה סוגי עבירות כלפי הפרט: גניבה, אלימות או איום באלימות, הטרדה מינית, עבירת מין, עבירה מקוונת וכן נתונים על פגיעת משקי הבית מעבירות רכוש ושל ילדים ובני נוער במשק הבית. ממצאי הסקר מספקים גם נתונים על תחושת הביטחון האישי ועל הפגיעה מעבירות איכות חיים שונות כמו רעש, בריונות בכביש, השחתת רכוש ציבורי בסביבת המגורים ועבירות זיוף.
במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו בישראל כ-764 אלף איש (13.0%) מתוך אוכלוסיית ישראל בני 20 ומעלה מעבירות מסוגים שונים. מתוכם נפגעו כ-450 אלף יהודים ואחרים (14.3%) וכ-48 אלף ערבים (7.1%). 380.0 אלף איש (6.5%) נפגעו מעבירות מקוונות כגון גניבת מידע דרך אתרי אינטרנט, התחזות או איום באמצעות מערכות ממוחשבות.
199 אלף איש (3.4%) נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות. 173 אלף איש (2.9%) נפגעו מהטרדה מינית הכוללת מעשים כגון רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה. 139 אלף איש (2.4%) נפגעו מעבירת גניבה ללא שימוש בכוח כגון גניבת ארנק או טלפון נייד. 21 אלף איש (0.3%) נפגעו מעבירת מין הכוללת מעשים כגון מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס.
ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים גבוה יותר, ומדובר ביישוב מבוסס יותר, כך החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים ב"במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" נמוך יותר. האחוז הנמוך ביותר (4.5%) נצפה ביישובים מאשכולות 10-9, ואילו האחוז הגבוה ביותר נצפה ביישובים מאשכולות 2-1 ו-4-3 (14.3%).
בחשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט המגמה הפוכה. ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של הפרט נמוך יותר, כך החשש להיפגע מעבירה מקוונת ב"מידה רבה מאוד" או "במידה רבה" נמוך יותר. האחוז הגבוה ביותר (36.6%) נצפה ביישובים מאשכולות 10-9, ואילו האחוז הנמוך ביותר נצפה ביישובים מאשכולות 2-1 (17.6%).
