ביום שישי האחרון פרסם שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, דרשה לכבוד שבת בעמוד הפייסבוק שלו. בין השאר הוא נתלה בסיפור מספר שמואל, שבו דוד לא סתם הרג 200 פלישתים לאחר שסתמו בארות: המלך שאול העביר לו מסר שכדי לשאת את בתו מיכל, "אין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ". דוד, לוחם מסור, הביא 200. מה מוסר ההשכל (בדגש על מוסר) של שר בממשלה ב-2023 מסיפור מלפני 3,000 שנה? לא תאמינו: ישראל תנצח במלחמה בעזה "רק אחרי ש(הלוחמים) יכרתו את כל ערלות הארורים האלו".
אם כן, את השבת שלום שלו איחל נציג בכיר של מדינת ישראל, אחד שלשם שינוי יש לו משרד עם תפקיד מעשי (אף שמזמן הומלץ להסתפק ברשות עצמאית אבל חבל על הג'וב והכוח), בכך שהלוחמים שמסכנים את חייהם לא יסתפקו במטרה צודקת מאין כמוה. השר לא חפץ במֹהַר אלא באיברי מין כרותים. מלשכת השר טרם נמסר אם הוא מתכוון לחתן את בתו עם הלוחם שיביא לו הכי הרבה.
אמירה כזאת, כמו הלהיטות של שרים וח"כים להטיל פצצת אטום על עזה, היא לא סתם מפגן מבהיל של ברבריות ומחסור אקוטי בשכל ישר: זאת הדרך הבטוחה לקחת את ההקרבה העצומה של הלוחמים והלוחמות (יש כאלה, למגינת ליבו של פטרונו הרוחני השר, הרב מאיר מאזוז) ולזרוק אותה לפח, רק כדי שקרעי חלילה לא יקבל את השבת בלי חלת לייקים טרייה ולוהטת.
אלא שקרעי זקוק למנה שלו גם לפני סוף השבוע ולכן היום (חמישי) הוא מצא יוזמה חדשה: להעביר בממשלה החלטה שתשלול כל התקשרות ממשלתית עם עיתון "הארץ". קודם יש להתייחס לאירוניה: ממשלת "ימין-על-מלא", שמבלבלת במוח כל היום (גם) על השוק החופשי, מעודדת התערבות חריגה בתקשורת על רקע התמכרות לתשומת לב ברשתות, סקרים איומים וגם הסכם להשבת החטופים והחטופות שממש לא עובר חלק בימין. קרעי, שכבר שלח את הטייסים לעזאזל, גימד את פלישת החמאס ("נכנסו עם טוסטוסים ועגלה עם חמור") ועוד תהה על מה יש לממשלה לקחת אחריות, מצא מי אשם ב"תעמולה בשירות האויב והצגת הנרטיב של אויבינו, תוך הצגת שקרים, שימוש בטרמינולוגיה אנטי-ציונית ואנטי-ישראלית והצדקת האויב".
מגיש CNN הבכיר שתמך בישראל במלחמה יוצא נגד קרעי:
מה שקרעי היה רוצה זה שניכנס לניתוחים מעמיקים של מאמרים כאלה ואחרים, כביכול כדי לנהל שיח "ענייני". אלא שלא מגיע לו ולא ולממשלה, שתמיד מצליחה למצוא את הדבר האחרון שצריך לעסוק בו גם בזמן מלחמה, שהדיון הזה בכלל יתקיים. ראשית משום שאין בקרעי אפילו מיליגרם של תום לב: השר הרי טרם סגר כמובטח את אל-ג'זירה, כלי תקשורת שבאמת יש בעיה בפעילות שלו בישראל בעת הזאת, משום שזה לא הזמן לעצבן את הקטארים.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס שנית, משום שהאיומים בעלי הניחוח המסית ומתיר הדם של קרעי על עיתונאים ועיתונאיות הם לא פחות ממגוחכים לעומת הנזק העצום שגורמים אנשים כמותו וכמו שרים אחרים בממשלה: מאבי ("נכבת עזה") דיכטר, דרך גילה ("טרנספר מרצון") גמליאל, ועד עמיחי ("אטום על עזה? זאת אחת האפשרויות") אליהו, וכמובן קרעי עצמו, שגם ככה עמל על "רפורמה" שתעשה נעים בעיקר לערוץ 14 ועכשיו דוחף למדיניות בנוסח רוסיה כשישראל נאבקת לשכנע את העולם שהיא אוקראינה.
וכנראה שמה שהכי מקומם זאת הפטרונות שבה ההצעה קובעת כי ההחלטה נועדה בסך הכול לטפל במי ש"מערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב". כנראה שקרעי עבר לוחם-לוחם ותושב-תושב כדי לקבוע מי "מערער את רוח חיילי ישראל". מן הסתם הוא בטח קשוב לאללה למילואימניקים שנפגעים קשות ממה שנאמר על דעותיהם הפוליטיות כל יום בערוץ 14.
מצד שני, אפשר גם להבין את קרעי: לפי הדיווחים הפטרון הפוליטי שלו, יאיר נתניהו, חוזר לארץ. ואתם יודעים איך זה עם המשפחה: לא יפה לבוא בלי מתנה.
- עינב שיף הוא עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
