שנה וחצי אחרי שחזר לשלטון באפגניסטן, משטר הטליבאן רודף כעת לא רק נשים בשר ודם – אלא גם את בובות הראווה בדמותן המוצבות בפתח חנויות הבגדים. ברחבי הבירה קאבול ניבטות כעת מכל עבר בובות ראווה שראשיהן מכוסים בשקים או עטופים בשקיות שחורות, מחזה שבראש ובראשונה מסמל את שלטון האימה שכופה הארגון האיסלאמיסטי, אך מעת לעת גם מספק הצצה קטנה למחאה השקטה והיצירתית שנוקטים נגדו סוחרי הטקסטיל של קאבול.
כשהטליבאן חזר לשלטון בהפיכה באוגוסט 2021, נזכיר, הבטיח ארגון הטרור שלא להנהיג את אותן שיטות פעולה אכזריות שנקט בתקופת שלטונו הקודמת, בשנים 2001-1996, אז בין השאר אסר על נשים לצאת מבתיהן, והעניש אותן במלקות או בסקילה למוות בגין ניאוף; אלא שבשנה וחצי שעברו מאז הטיל הטליבאן עוד ועוד הגבלות על האוכלוסייה, ובמיוחד על הנשים: הוא שב ואסר עליהן לצאת מהבית ללא כיסוי ראש, הצר מאוד את תנועתן, החל למנוע מהן ללמוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות וסילק אותן מרוב המשרות במשק. לאחרונה גם שב להטיל על מורשעים עונשי מלקות.
את הדרישה להימנע מהצגה "פרובוקטיבית" של בובות ראווה בחנויות הבגדים העלה הטליבאן זמן קצר לאחר שכבש את קאבול, ותחילה הוא תבע מהמוכרים לסלק את כל בובות הראווה או לחלופין לערוף את ראשיהן. את הדרישה הזו העלה הארגון מתוקף החוק האיסלאמי האוסר להציג פסלים ותמונות בדמות אדם, מחשש שייראו כאלילים שאפשר לסגוד להם, אך היא השתלבה היטב גם במאמציו של הטליבאן להדיר את הנשים מהמרחב הציבורי.
כשנקבע האיסור החדש, חלק מהמוכרים צייתו לו, אבל אחרים ניסו להיאבק: הם התלוננו כי אם ייענו לדרישה לא יוכלו להציג את בגדיהם כראוי, וציינו גם כי הבובות עצמן יקרות למדי, ופגיעה בהן תגרום להם נזק כספי. בעקבות זאת נאלץ הטליבאן לרכך מעט את הוראתו, והתיר לבעלי החנויות לכסות את ראשי הבובות ולא לכרות אותם או לסלק את הבובות כליל.
חתונות זה מה שנשאר
בשלב הזה היה על בעלי החנויות למצוא את האיזון בין הצורך לציית לטליבאן לבין הרצון למשוך לקוחות, והפתרונות המגוונים שאותם הגו ניכרים כעת היטב ברחוב ליסי מרים שבצפון הבירה קאבול, רחוב שמזוהה עם מעמד הביניים וידוע כמוקד מסחרי. חלונות הראווה של החנויות שם מלאים בבובות הלבושות בשמלות ובבגדים צבעוניים – וראשיהן מוסתרים כולם באמצעות מגוון רחב של כיסויים יצירתיים.
בחנות אחת, למשל, מכוסים ראשי הבובות בשקים שנתפרו מאותו החומר שממנו נתפרו השמלות המסורתיות שאותן הן לובשות. אחת מהן, לדוגמה, הולבשה בשמלה סגולה ומקושטת צדפים, ולראשה היא "עוטה" כיסוי סגול תואם. "אני לא יכול לכסות את הבובות בניילון או בדברים מכוערים כי אז כל חלון הראווה יהפוך למכוער", מסביר בשיר, הבעלים של המקום.
שמלות מושקעות תמיד היו פריט לבוש פופולרי באפגניסטן, ונשים אפגניות אוהבות במיוחד להצטייד בהן לחתונות – אירוע המספק להן הזדמנות נדירה להתלבש במיטב מחלצותיהן. גם לפני שלטון הטליבאן הייתה החברה האפגנית שמרנית למדי, כזו המקפידה על הפרדה בין המינים באירועים מסוג זה, אבל תחת שלטונו של ארגון הטרור, שאסר שלל סוגים של התכנסויות, נותרו החתונות אחד האירועים האחרונים שעוד מאפשרים לאזרחים להתקהל.
אף שהאפגניות עודן רוצות להתהדר בשמלות נוצצות לחגיגות כאלה, המשימה כעת קשה בהרבה. מאז השתלטות הטליבאן על אפגניסטן קרסה הכלכלה המקומית, בין השאר משום שהסיוע הבינלאומי שהוזרם למדינה הענייה במשך שנים חדל להגיע, וכעת כמעט כל אוכלוסיית אפגניסטן שקועה בעוני. מוכר השמלות בשיר מעיד כי המכירות בחנות שלו פחתו בחצי: "לקנות שמלות מסורתיות או שמלות ערב ושמלות לחתונה זה כבר לא דבר שנמצא בצמרת סדר העדיפויות של נשים", הוא אומר. "אנשים חושבים יותר על אוכל ועל איך לשרוד".
עם נייר כסף, הכול בוהק יותר
בניסיון לכבד את הוראות הטליבאן ועדיין לקרוץ ללקוחות, יש מי שמגלים מידה נאה של הומור. חכים, גם הוא בעל חנות בגדים מקאבול, עטף למשל את ראשי הבובות בחלון הראווה שלו בנייר כסף, ומסביר שהפתרון הזה, גם אם לא אידיאלי, לפחות מוסיף להן בוהק וגורם להן לנצוץ. "בתוך האיום הזה והאיסור שהטילו עלינו הצלחתי לזהות הזדמנות, ועכשיו בובות הראווה אפילו יותר מושכות משהן היו קודם לכן", הוא אומר.
לא לכולם יש אפשרות להשקיע כפי שהיו רוצים. בחנות אחת בקאבול, למשל, כל בובות הראווה מכוסות בשקי ניילון שחורים. "אני לא יכול להרשות לעצמי יותר מזה", מסביר הבעלים, שביקש להישאר בעילום שם. בחנות נוספת מעיד הבעלים, עזיז שמו, כי אנשי הטליבאן מסיירים דרך קבע בחנויות ובקניונים כדי לוודא שכל הבובות מכוסות או ערופות ראש. הוא דוחה בתוקף את הנימוק שהציג המשטר לצעד: "כולם יודעים שבובות הראווה הן לא פסלים לסגידה, ואף אחד לא הולך לסגוד להן. בכל מדינות האיסלאם משתמשים בהן כדי להציג בגדים".
בחנויות הראווה של קאבול אפשר לראות גם מעט בובות בדמות גבר, וגם ראשיהן של אלה מכוסים, עובדה המלמדת כנראה שהטליבאן אוכף את "חוק הבובות" שלו במידה שווה כלפי שני המינים. ובכל זאת, בהתחשב באיסורים הרבים המוטלים כעת על האפגניות, כיסוין של הבובות הנשיות נתפס כמסר משמעותי בהרבה.
"כשאני רואה את בובות הראווה המכוסות אני מרגישה שהן לכודות או נמצאות בשבי, וזה מפחיד אותי", מודה רחימה, אפגנית שעצרה להביט בחלון של אחת החנויות ברחוב ליסי מרים. "אני מרגישה שאני רואה את עצמי בחלון הזה – אישה אפגנית שכל זכויותיה נשללו".
פורסם לראשונה: 23:12, 23.01.23