יישובי העוטף והערים בדרום הארץ קמו הבוקר (רביעי) ליום השני של מבצע "מגן וחץ", בו פתחה ישראל אתמול בלילה - אך אפילו רקטה אחת עדיין לא נורתה מרצועת עזה מתחילתו. הנחיות פיקוד העורף עדיין תקפות, ובצל החשש מתגובת הג'יהאד האיסלאמי, שלהערכת גורמים בישראל עוד תגיע, מתקיימים גם דיונים על אפשרות להקל במגבלות - בזמן שחמאס טוען כי "אי-התגובה הוא חלק מהתגובה, שבסופו של דבר תגיע ותהיה חזקה וכואבת".
מבצע "מגן וחץ" - עדכונים שוטפים
את המחיר משלמים, בינתיים, בעלי העסקים בדרום. הם קמו לעוד בוקר של אי-ודאות - והתוצאה היא שממה. מרכז הקניות G בנתיבות היה ריק כמעט לחלוטין הבוקר, ומי שכן הגיע סיפר ל-ynet כי המשפחה והילדים כבר עזבו אתמול לכיוון ים המלח או נתניה. בדרך למרכז הקניות החדש - מחסומים שהוצבו שם מאתמול - אך החניון במקום היה נראה כאילו ננטש.
"לא ברור מה יהיה. הבנתי שהחלו במצרים שיחות עם הג'יהאד האיסלאמי", אמר איש העסקים עידו טוביאנה, בעל החנויות של הפיראט האדום. לדבריו, השיחות החלו "מוקדם מדי". "תראה אצלי כאן בחנות הפיראט האדום, אין בן אדם אחד. זה הגיוני מה שקורה כאן? בלי לירות טיל אחד הם השביתו את כל הדרום ככה כבר יום וחצי. רבים עזבו צפונה ואחרים חוששים לצאת, זה בוקר שני של מבצע והריקנות פה נוראית".
הוא אמר כי היה מעדיף שהמבצע יתחיל - וייגמר בהקדם. "התיווך החל מוקדם מדי. ככה להחזיק אותנו במתח הזה זה נורא. צריך להכות בהם שלושה-חמישה ימים של מבצע גדול, וככה הם ילמדו", הוסיף. גם ברשת שוק העיר בנתיבות אין כמעט קונים הבוקר בצל החשש בדרום. "היו אמורים להיות כאן הרבה אנשים, בגלל שהשבת בפתח, אבל אנשים מפחדים. עכשיו אנשים דרוכים, מפחדים, יודעים שיהיה ירי, שיהיה בלאגן", מסביר מנהל הסניף שון דדון.
זהירה אליזרוב, תושבת באר שבע שעובדת בנתיבות, אמרה כי "המצב מלחיץ". לדבריה, "אנשים בפאניקה, הם חוששים לא יודעים מה יהיה. יש הרבה לחץ וחשש, אי-הוודאות קשה. זה מצב לא רגיל. אנשים נסעו מפה, אני מגיעה לנתיבות ויש לחץ גדול. הרבה עזבו, כמו בשדרות ובעוטף".
גם באשקלון בינתיים לא יודעים מה יילד יום, ומחכים לראות האם תתקבל החלטה בנוגע להקלה בהנחיות פיקוד העורף. המרינה בעיר נותרה ריקה, ואפילו הלקוחות הקבועים נשארו בבית. בבית הקפה אלגרה ולאון שנמצא על הטיילת, מול הים הכחול, רק ארבעה שולחנות "נתפסו" הבוקר. "חלש מאוד היום. לא ככה נראה יום רביעי רגיל. בדרך כלל מלא באנשים", אמרה אחת המלצריות לסועדים.
חן ניקול, בריסטה בבית הקפה, הסביר כי "בדרך כלל מלא פה באנשים". לדבריו, "יש עסקים במרינה שפשוט סגרו הבוקר בגלל שחלש מאוד. ביום רגיל לא היה לי זמן לדבר איתך". הוא טען כי "הדיווחים על הערכות לטילים גרמה לאנשים להתפנות מהבתים. זה הותיר לקוחות שמגיעים גם מחוץ לאשקלון בבית. הם פוחדים להגיע לעיר. החלום שלי לחזור לעבודה מלאה לראות לקוחות שמבלים ומרוצים זה עצוב לראות מרינה ריקה".
קפה לנדוור שעל הטיילת במרינה למשל נותר סגור, ובבתי הקפה הסמוכים רק שולחנות בודדים אוישו, בעיקר על ידי אימהות וילדים, שלא הלכו הבוקר לבתי הספר שנותרו סגורים גם היום. אחד מבעלי העסקים הסביר מדוע הסיטואציה בעייתית מאוד: "שהמדינה תגיד ש'סגור' - וניתן יהיה לפצות אותנו, אבל מה שקורה כעת זה שאין החלטה לסגור, אז העסק עובד 'על ריק'. אין אנשים, וככה גם אין דרך לפצות אותנו. פורמלית אנחנו עובדים, אבל במציאות אנשים לא מגיעים. מי יגיע? אחרי כל הדיבורים על טילים ואזעקות".
ביישובי עוטף עזה ושדרות כינו את המצב "מוזר". הם ציפו לקום במהלך הלילה לקול התרעת "צבע אדום", אך התפלאו שהלילה עבר בשקט מוחלט, למרות האיומים. מרבית התושבים ממילא לא נמצאים באזור, לאחר שיצאו אתמול במסגרת תוכנית הפינוי של הרשויות ומשרד הביטחון. המעטים שנשארו יצאו במהלך היום או בסוף השבוע. "המצב לא פשוט, אנחנו מאוד דרוכים", אמרה זהבה סיני משדרות.
החשש מורגש, אך לצד זו גם תחושה טובה מהישגי המבצע עד כה, לצד השקט שנשמר לעת עתה. "הלילה ישנתי, כי לילה לפני כן לא ישנתי והייתי מאוד עייפה. אבל יש דאגה. אני מקווה שהממשלה יודעת מה היא עושה", היא הוסיפה.
סיון שלחין, מקיבוץ גבים במערב הנגב הצפוני במרחק מאות מטרים משדרות, סיפרה על "שקט מוזר". רוב אנשי הקיבוץ בו היא מתגוררת התפנו אתמול לעמק יזרעאל, והיא סיפרה כי כעת הם משתתפים באירוע כפרי של קיבוץ מזרע. "מאוד נחמד לנו כרגע, אבל היינו מאוד שמחים לחזור הביתה, לחזור לעבוד, לחזור לבית הספר". לדבריה, "כל פעם שיש החמרה כזאתי ביטחונית אנחנו רואים רגרסיה בהתנהגות, בפחדים, וזה לא כיף לראות את זה. יש לזה גם השפעות מן הסתם ארוכות טווח, אז את זה אנחנו גם יכולים לקחת בחשבון".
ניר שוחט, הבעלים של מסעדת "סושי מוטו" בשדרות, טוען כי "שום דבר לא השתנה מאז הסבב האחרון". בריאיון לאולפן ynet אמר: "העסק שלי סגור, ההנחיות של פיקוד העורף לא ממש קוהרנטיות, מבחינתם אנחנו יכולים לפתוח, במקביל הצירים חסומים ויישובים פונו. אנחנו בכוננות ספיגה, כך שאני לא ארשה לעצמי לבקש מאנשי הצוות שלי להגיע ולסכן את עצמם בשביל המותרות והתרבות שלנו, את זה אנחנו צריכים לקיים בימי שגרה".
לדבריו, "כל יום וחצי יום שעובר, אנחנו ניזוקים ממש. הרוב הגדול מאוד של העסקים לא זכאי לפיצויים, אלא אם כן נגיע למצב שיהיו באמת שבעה ימי לחימה רצופים. זאת אומרת יכול להיות שיש כמה עצמאים ועצמאיות בעוטף שכרגע חרדים שהמבצע באמת יופסק מיד, כי כרגע על הנזקים אין שום פיצוי, כרגע הם לוקחים נטל כלכלי כבד בניהול המלחמה הזאת, 'מלחמה בתשלומים'".
הוא ביקש לפנות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמר: "הביטחון הלאומי מתחיל בביטחון כלכלי. אז לצאת בגאון על פעולה, בלי לתת לנו העצמאים והעצמאיות שכפ"ץ והגנה זה לא חוכמה, זה על הגב שלנו. ותראו איזה יופי, אנחנו ציבור שלם שמשתף פעולה, מתמודד עם החרדות שלנו, עם החרדות של הילדים שלנו, ודואג לנזקים הנפשיים שלנו, את זה אנחנו מקבלים על עצמנו מקבלים סיוע ממרכזי חוסן, אבל אנחנו לא מקבלים סיוע כלכלי. לכן אנחנו נכנסים לפאניקה, ואנחנו לא מצליחים להמשיך ולהפריח את שדרות והסביבה כתוצאה מכך. זה לא הוגן".