המילואימניקים מתאמנים למערכה בלבנון
(צילום: יואב זיתון, דובר צה''ל)
ריח האזוב חודר לאף בכל צעד של הלוחמים בלילה חשוך ונטול ירח ברכס הכרמל. אורות יקנעם ודלית אל כרמל מזכירים שאנחנו עדיין בישראל, בזמן שברשת הקשר מתקבל דיווח ראשוני על אירוע "עם שלושה הרדופים ונעדר".
כוחות החי"ר מחטיבה 3 התקדמו היטב בדקות האחרונות, חצו ואדי מסוכן וכבשו יעדים בסבך שמדמה שטח בשליטת חיזבאללה, קילומטרים בודדים לאחר שחצו את קו הגבול המדומיין עם ישראל. הדחפורים מגדוד ההנדסה של החטיבה ירדו בעקבות החי"רניקים כדי לטהר מתחם ממוקש במטענים, אחד הטנקים הצמודים אליהם התהפך.
בשטח האש הוצב טנק הפוך, במטרה לדמות למילואימניקים המתאמנים את אחת המשימות הקשות ביותר בשבוע המלחמה הזה – חילוץ לוחמים לכודים מטנק פגוע והרוס, התמודדות מהירה עם איתור חייל שנעדר מהטנק ואולי נחטף, וזיהוי הלכודים שנפגעו אנושות.
האימון המפרך שעברה חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3), עם מעבר מהיר מאוד מהחיים האזרחים לפעילות ב"שדה הקרב", הוא חלק מההבנה הצה"לית שעם כל הכבוד למתיחות ביהודה ושומרון או לרקטות מעזה, האויב הגדול הוא עדיין חיזבאללה.
חטיבות ה"לוקסוס"
חטיבה 3 נהנית מלוקסוס שחטיבות מילואים אחרות יכולות רק לחלום עליו. פלוגות רבות, בעיקר ברמת המפקדים, נהנות מ"הטבות" שיש רק ל"חטיבות ההתקפה" במילואים.
בין היתר מאימונים במתקן מיוחד של אלביט במרכז הארץ, אימוני פלוגה וגדוד, מערכות שליטה ובקרה (שו"ב) מתקדמות שרובן עובדות ללא תקלות, אמצעי חבלה, רימונים, חימושים אישיים לאימונים ושיתופי פעולה אמיתיים עם חיל האוויר. כך למשל, במהלך האימון הנוכחי, שהוא למעשה בוחן רף של פיקוד הצפון לכשירות הכוחות המיועדים ללחימה בלבנון, הופעלו לטובת החטיבה מסוקי קרב לתרגול פינוי נפגעים.
בחטיבת המילואים נמצאים מפקדי החי"ר המנוסים ביותר בצה"ל, בזכות הגיל ובעיקר בשל העובדה שמרבית קציני החי"ר כיום בצבא הסדיר לא חצו גבול לשטח אויב, אולי למעט מג"דים או סגניהם. אבל גם כאן, בחטיבת המילואים, ניתן למצוא קצינים שלא התמודדו עדיין עם האתגר, זאת בהתחשב בעובדה שהפעם האחרונה שבה כוחות יבשה חצו לשטח אויב הייתה במבצע צוק איתן, לפני כשמונה שנים.
"מעולם לא חציתי גבול", הודה מפקד פלוגה א' בגדוד 7021 של החטיבה, רס"ן במיל' דוד פייראייזן, בנו של קצין החינוך הראשי הקודם. "אבל הופתעתי מכמות האתגרים שהציבו לי. חוויתי כאן תסכולים מהקשיים שניצבו מולי בתרגיל, על בסיס שעתי. זה דומה מאוד לתרגילי הגדוד שעשיתי בסדיר. לא ציפיתי לעצימות כזו, ואת התסכולים אני שם בצד כדי להשתפר מאקט לאקט, תראה איך עכשיו עשינו את זה ברציפות מהירה יותר".
מול טילי חיזבאללה או במקרה של חטיפה
היחידות "האדומות" לא עושות חיים קלים ללוחמי המילואים. לוחמים שמדמים חוליות נ"ט של חיזבאללה אורבים לטנקים ומכניסים לכוונת המדומה טיל קורנט. אם הטנק נחשף הוא מצולם, והדיווח מועבר לקצינים המתרגלים, שממהרים להפיל את הטנק ו"להרוג" את הצוות שבו.
מפקד החטיבה, אל"מ ישראל פרידלר, לא מאמן את הלוחמים מה לעשות או לומר אם יילקחו בשבי חיזבאללה. "אנחנו מתמקדים במניעה של זה, בהתנהגות מבצעית נכונה, ערנות, שמירות הדדיות. גם אם יקרה, המג"דים והמח"טים יודעים מה לעשות עם בידוד המרחב כדי לעצור את אירוע החטיפה ולהפעיל עוד כוחות, אבל במקביל".
"זה לא יעצור אותנו מלהתקדם בביצוע המשימה, כמו פתיחה וטיהור שטח אויב עבור יתר כוחות האוגדה כדי להשמיד מטרות קריטיות של חיזבאללה", הוסיף.
הדרג המדיני, למוד טראומות חטופים מהעבר, עשוי לשמוע על המצב בתוך שעה קלה ועלול לבלום את כל התמרון. אבל זה לא מערער את הביטחון של המח"ט. "אני חושב שיש שינוי מאירועי העבר, ונדע לפעול מהר באירוע כזה כדי לעמוד במשימה העיקרית. הרוגים וחטופים זה תרחיש שנלקח בחשבון, והוא חלק מכל מלחמה".
בעיות אמון וירידה בהתייצבות
מערך המילואים, שגם כך לא היה בשיא כשירותו, ספג בשנתיים האחרונות מכה קשה עקב מחסור במשאבים ותקציבים לאור מגפת הקורונה והמשבר הפוליטי במדינה. גדודים שלמים לא נפגשו כמעט שלוש שנים ברצף, ונוצר משבר אמון בין המשרתים למערכת.
למזלה של מדינת ישראל, לא פרצה בתקופה הזו מלחמה דו-זירתית בעזה ובלבנון, שהייתה מחייבת הפעלת חטיבות מילואים למשימות תמרון.
6 צפייה בגלריה
כוחות מילואים בתרגיל המטכ"לי האחרון. צה"ל מתעדף במודע את הכוחות שיפעלו בצפון על פני אלו שיפעלו בעזה
(צילום: דובר צה"ל)
צה"ל בחר במודע, כפי שעשה בצבא הסדיר, לתעדף בצורה שונה את חטיבות המילואים שלו, גם אם נראה שחלוקת המשאבים גסה וקיצונית מדי.
בעוד שחטיבות מילואים שמיועדות לפעול בעזה סובלות מחוסר באימונים ובציוד, חטיבות בפיקוד הצפון, כמו אלכסנדרוני, גומאות 20 קילומטרים של צעידה מבצעית בשבוע מלחמה, מפוצצות חומה גבוהה שמדמה את המכשול בגבול לבנון, מקבלת בתרגיל מזל"טים של רוכב שמיים וכוחותיה מתורגלים בשיבוש לוחמה אלקטרונית של חיזבאללה.
אבל גם בחטיבה 3, אחת מהחטיבות המועדפות, המצב לא מושלם לגמרי. "העובדה שחלק מהחטיבה לא נפגשה בשנתיים האחרונות יצרה ירידה קלה בהתייצבות לאזור ה-80%, בעיקר צעירים שהשתחררו לאחרונה".
"זה בגלל בעיית אמון שאני מעריך שנוצרה בתחילת דרכם", הסביר המח"ט פרידלר. "אבל אנחנו נשלים את זה בסדרת אימונים מלאים ותעסוקות מבצעיות שכבר אושרו לשנה הקרובה".
פרידלר מתמודד לא רק עם ירידה בהתייצבות, אלא גם עם תנאים לא אופטימליים באימונים, כמו גם בזמן אמת. "המצב בחטיבה שלי יחסית טוב מאוד, אבל יש גם חוסרים ופערים ואני מציף אותם למעלה. הייתי רוצה שגם אצלנו יהיו רחפנים, כמו בסדיר, שיחליפו לנו את כלי הניוד והפינוי הישנים, ולא כל נגמ"שי האכזרית שלנו כשירים".
נשקים תקולים באימון הצלפים
המצב בחטיבת אלכסנדרוני טוב בהרבה מיחידות מילואים אחרות, כולל חטיבות שתועדפו על ידי צה"ל. חטיבת אלון (חטיבה 288) באוגדה 146 ערכה בקיץ שעבר אימון ללוחמי המילואים שלה, שבו התגלו פערים מדאיגים מאוד.
סיכום אימון מחלקות הצלפים של החטיבה, שהועבר לאחרונה לקצינים בכירים באוגדה ובפיקוד הצפון, מציג פערים יוצאי דופן באמצעים ובתרגילים שניתנו ללוחמים במהלך האימון.
"רשימות ציוד כלל לא בוצעו, וכבר בתחילת האימון התגלו חוסרים בנשקי הצלפים, בכוונות המאתרים, בסטים של מפתחות האלן לפתיחת תופי התחמושת ועוד", ציינו קציני המילואים. "בנשקי הצלפים שכן קיבלנו לאימון מצאנו שחלקם תקולים, כולל הכוונות שלהם, ובזבזנו תחמושת וזמן יקר רק על איפוסים. באחד הגדודים התייצבו רק חמישה צלפים, אז הם לא הושפעו מהפערים בציוד".
"רשימות ציוד כלל לא בוצעו, כבר בתחילת האימון התגלו חוסרים בנשקי הצלפים... חלק מאלה שקיבלנו היו תקולים...חלק מהנשקים שבהם התאמנו - לא נילחם איתם בכלל"
עבור חלק מהגדודים האימון בקיץ שעבר היה היחיד מזה שבע שנים, וגם הוא לא היה רלוונטי למערכה הבאה. "חלק מהנשקים שבהם התאמנו, לא נילחם איתם בכלל, אלא בסוג אחר. קיבלנו נשקים עם דורגלים (חצובה שתומכת בנשק – י"ז) לא מתאימים, עם בריחים שנתפסים בחליצת התרמילים ותקלות נוספות".
קציני המילואים הוותיקים הציפו טענות על האחסנה והטיפול ברובי הצלפים, שפגעו בהם. "הנשקים מקבלים מכות בקנה באחסונם ושטיפת הנשקים בסולר מחדירה לו לכלכוך, במקום שהנשקים יוחזקו ויתוחזקו בצורה עדינה ולפי הוראות היצרן... כך נשקים הגיעו תקולים לקווי הירי, הנשקים יצאו מאיפוס תדיר והתוצאה של אלה – קטלניות הצלף נמוכה, רמת המקצועיות שלו נפגעה, הוא לא מכיר את הציוד הנדרש ללחימה וחסרים לו אמצעים משלימים לדיוק הפגיעה במטרה".
"דברים שלא ראיתי בגדודים סדירים"
בחזרה אל המילואימניקים של חטיבת אלכסנדרוני, שבעיצומו של בוחן הרף. הלוחמים בשטח לא נהנים מרחמים או מחסד של בכירי פיקוד הצפון שמתרגלים אותם. מפקד הפיקוד, אלוף אמיר ברעם, מפקח אישית על הבוחן, אותו עברו כבר 40 גדודים סדירים בשלוש השנים האחרונות, חלקם יותר מפעם אחת.
"עד כה הבאנו שמונה גדודי מילואים ראשונים לבוחן הזה, ולהערכתי כולם עברו את הציון הנדרש והפגינו יכולות טובות יותר מהגדודים הסדירים", סיפר אל"מ פרידלר, מפקד חטיבה 3 שמשמש מזה כשנתיים וחצי גם כמפקד בסיס האימונים של פיקוד הצפון. "נכון, לקח לפחות יום וחצי כדי להסיר את החלודה, אבל ראיתי פה דברים שלא ראיתי בגדודים סדירים".
כבוגר הקרבות הקשים בסג'עיה במהלך מבצע צוק איתן, אז פיקד על גדוד 51 של גולני, פרידלר מביא עמו לכל תרגיל כזה את אחד הלקחים המרכזיים שלמד מהמבצע – חיזוק סגני המפקדים והחדרת האמון שהם יתפסו פיקוד על הכוח תוך כדי לחימה, כי ייתכן מאוד שהמג"דים והמ"פים ייפצעו או יהרגו והסגנים כבר לא יהיו שם רק לטובת ארגונים לוגיסטיים וסגירת הכוחות.
"אנחנו לא בוחנים פה את הפרט, כמו אם החיילים קלעו טוב, למרות שזה ישפיע על הציון הסופי בבוחן, כי אם הם לא התנהלו מספיק טוב מבצעית אז כל הגדוד ייתקע ולא יעמוד בזמנים ובמשימות", אמר פרידלר. "באותה מידה אנחנו לא מהססים להדיח מ"פים תוך כדי התרגיל, כחלק מהתחקיר, ולהשיבם ללחימה רק לאחר הפקת לקחים".
בחודש הבא יפקד פרידלר על בית הספר למקצועות החי"ר, והוא משוכנע שעד שיסיים את תפקידו הנוכחי כל חטיבות החי"ר שמיועדות לתמרון בצפון ישלימו את בוחן הרף. "החטיבות מרוויחות המון כשירויות בשבועות הכנה ארוכים של הלוגיסטיקה, החימוש, המודיעין והאש ובשיתוף הפעולה המקדים עם חיל האוויר. דווקא ליחידות המילואים כאן יש תרגילים קשים יותר".
