"הטרגדיה של ניב לובטון ז"ל לא מרפה ממני. במוות כל כך מיותר, בבזבוז וזילות כאלה בחיי אדם – לא נתקלתי מעולם": במילים קשות אלה פתח איל יזרעאל את המכתב המטלטל ששלח בשבוע שעבר לרמטכ"ל אביב כוכבי. בפנייה, שנכתבה מדם ליבו, גולל יזרעאל, שמתנדב מזה כ-30 שנה ביחידת החילוץ הר הנגב, את אותו בוקר טרגי בינואר 2019, אז הוזעק לסייע בחיפושים אחר לובטון, לוחם מצטיין בגבעתי, שנעלם מבסיסו לאחר שגויס כמקור של מצ"ח.
במכתב לרמטכ"ל מספר יזרעאל על היחס המזלזל מצד אנשי מצ"ח לחייו של לובטון ועל השתהותם לסייע בחיפושים אחר החייל הנעדר. "אני הייתי אחראי על תחקור ותשאול האירוע על מנת לאסוף מידע ולייצר פרופיל של ניב לובטון, ולנסות כך לעלות על עקבותיו", כתב יזרעאל לרמטכ"ל. "או-אז התגלתה לי התמונה הנוראה של ניצול ניב על מנת שילשין על חבריו... היה לי ברור שניב, שהיה אדם ערכי מאוד, נאלץ בלחץ חוקרי מצ"ח להתמודד עם משבר נפשי גדול מאוד".
יזרעאל, שעד כה לא התבטא בפרשה ואף לא מסר עדות בתיק, שלח את המכתב לרמטכ"ל כעת, לקראת שלבי ההכרעה במאבק המשפטי של הצבא ושל משפחת לובטון נגד רב-סרן גלעד פרנקן, מפקד מצ"ח באר-שבע - שתחתיו התבצע גיוסו של לובטון כמקור - המתנהל בימים אלה בבית המשפט העליון. זאת לאחר שבשבוע שעבר שופטי בג"ץ רמזו כי ניתן להסתפק בנזיפה בקצין, ולא בהדחתו מהצבא או בהעמדתו לדין פלילי.
יזרעאל, מקים חוות הבודדים כרמי עבדת הסמוכה לשדה בוקר, הוא איש חילוץ ותיק. בעברו היה מפקד יחידת החילוץ המשטרתית הר הנגב, ובשנים האחרונות ממשיך להתנדב בה. בשעות הבוקר המוקדמות של ה-9 בינואר 2019 הוקפצה היחידה כדי לסייע באיתור חייל מבסיס ביסל"ח שנעדר מזה כמה שעות. "נכנסתי לאוטו ונסעתי לביסל"ח במהירות מאוד גבוהה", שחזר יזרעאל. "התפקיד שלנו הוא לנסות ולאסוף במהירות הגבוהה ביותר כמה שיותר מידע, על מנת לייצר פרופיל של הנעדר והבנה של הסיטואציה".
"אם למשל הנעדר הלך בטיול וטעה בשביל, אין צורך להיכנס לנבכי נשמתו, כי הוא מן הסתם רוצה להימצא. אבל אם לבנאדם יש מטרה להתאבד, יש חשיבות גדולה להבין את זה במהירות. ברגע שאתה מצליח להיכנס לראש של הבנאדם, להבין מי הוא, מי החברים שלו ומה הערכים שלו – אתה יכול להבין טוב יותר מה הוא החליט לעשות, ומאותו רגע אתה יכול להגיד 'בוא נחפש אותו כאן, ולא שם'".
5 צפייה בגלריה
"היה לי ברור שניב, שהיה אדם ערכי מאוד, נאלץ בלחץ חוקרי מצ"ח להתמודד עם משבר נפשי גדול מאוד". לובטון ז"ל
(צילום: אלעד גרשגורן)
במצ"ח לא מיהרו לסייע
אלא שכאשר יזרעאל הגיע לביסל"ח הוא לא התרשם שכולם מבינים את תחושת הדחיפות. "כבר בתחילת התחקור ישבו בחדר אנשי מצ"ח יהירים וזחוחים שהסבירו לי שהמידע שאני מבקש מהם חסוי", תיאר בפנייתו לרמטכ"ל. בשיחה עימו, הוסיף יזרעאל וסיפר כי "כשהגעתי לבסיס נפגשתי עם המג"ד והמ"פ של ניב, ועם שני אנשי מצ"ח - קצין וחייל. התחלתי לשאול שאלות, אבל תוך דקה קפץ קצין מצ"ח ואמר לי 'המידע שאתה מבקש חסוי'. אמרתי לו מיד: 'מדובר בחיי אדם. אנחנו על זמן שאול. כל רגע חשוב ויש סיכוי שאולי נגיע אליו. אם לא תשתפו פעולה - הדם שלו יהיה על ידיכם'".
יזרעאל אינו זוכר את שם הקצין ממצ"ח, אבל גורם נוסף שהיה מעורב בהליך החיפושים טוען שמדובר בלא אחר מאשר רס"ן גלעד פרנקן, מפקד מצ"ח באר-שבע. לדברי אותו גורם, האווירה בחדר הייתה מתוחה, וכשפרנקן סירב להשיב לשאלות של יזרעאלי הדיון התפתח לצעקות. אם אכן אותו קצין היה פרנקן, הרי שדבריו של יזרעאל סותרים לכאורה את התצהיר שמסר פרנקן לבית המשפט, שלפיו עשה הכול "לטובת איתור המנוח".
"לקח לאנשי מצ"ח כמה דקות לשתף פעולה", סיפר יזרעאל. "הם יצאו מהחדר, התייעצו בינם לבין עצמם, ואז קיבלו החלטה לספר הכול. לזכותם ייאמר שמהרגע שהם עשו סוויץ' הם נתנו לי את כל המידע". המידע שקיבל זעזע את יזרעאל ואינו מרפה ממנו עד היום. "הבנתי מנציגי מצ"ח שהם עשו לניב תרגיל. הוא זומן לחקירה בגלל אמצעי לראיית לילה שהלך לאיבוד בפלוגה שלו. במצ"ח ניצלו את האירוע הזה וזימנו את ניב, למרות שהוא לא היה חשוד בדבר, על מנת לגייס אותו כמקור, כמלשן".
הדברים מסתדרים היטב עם חשיפת "ידיעות אחרונות" ו-ynet מלפני כשלושה שבועות, לפיה רכזי המודיעין ביחידתו של פרנקן התבקשו לעמוד ביעדים של גיוס מקורות מודיעין, משל היו סוכני מכירות ולא אנשים העוסקים בחיי אדם. עובדה זו יכולה להעיד על הלהיטות של רכזי המודיעין לגייס את לובטון בכל מחיר. "הבנתי מהם מהר מאוד שהוא ניסה לצאת מהסיפור, ושהוא היה במצוקה נוראה", הוסיף יזרעאל.
בעקבות התחקור שביצעו יזרעאל וחבריו ליחידה הוחלט למקד את החיפושים אחרי לובטון בשטח שסמוך לבסיס. אלא שזה היה מאוחר מדי. כשעה וחצי לאחר אותו תשאול עם אנשי מצ"ח אחד מאנשי יחידת החילוץ גילה את גופתו של לובטון בוואדי סמוך לגדר שמקיפה את הבסיס. "לעולם לא אשכח את הרגע הזה", נאנח יזרעאל. "אביו של ניב, ערן, הגיע למקום כדי לסייע בחיפושים. כשבישרו לו את הבשורה הוא נשכב על הדשא וצרח את קרביו החוצה: 'רצחו לי את הילד'. שמעתי את זה וכולי התכווצתי והצטמררתי. ידעתי שאין לי דרך לנחם אותו. כבר באותו רגע ידעתי בבהירות שמצ"ח הרגו לו את הילד".
למה?
"כי ברגע שאתה לוקח בנאדם, עושה עליו מניפולציה נפשית כל כך קשה, מביא אותו לפינה שאין ממנה דרך חזרה – וכל זה בשביל מטרה מיותרת – באותו רגע הבנתי שהאנשים האלה דחקו את ניב לפינה בלתי אפשרית וגרמו לו לקחת את חייו. מאז, התסכול על המוות של ניב מלווה אותי".
"לא יכולתי לשתוק יותר"
מה שהבין יזרעאל באותו בוקר בביסל"ח קיבל שורה של חיזוקים מפרסומים בתקשורת וממסמכים משפטיים שהוגשו בפרשה. כך למשל התברר שלובטון התקשר לרכז המודיעין שגייס אותו והביע אותות מצוקה ברורים, שכללו איום להתאבד בקפיצה מתחת לגלגלי אוטובוס. כשאותו רכז כתב לרכז השני ביחידה "אחי, הוא לא יהיה מקור, הוא שוקל להתאבד", השיב לו חברו: "הכול טוב, שיזדיין אז". כמה שעות אחר כך לובטון כבר לא היה בין החיים.
בהמשך נחשף בתחקיר של “המוסף לשבת" כי אותו רכז שגייס את לובטון, ולא הוסמך לתפקיד כנדרש, הוצג בידי מפקדו פרנקן כ"קצין מודיעין" מרחבי בפני מפקד ביסל"ח. לפני כמה חודשים חשף יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות" שלאחר התאבדותו של לובטון, במה שנראה כמו פעולת טיוח שזועקת לשמיים, נשלח אותו רכז בידי פרנקן לבצע בדיעבד את מבחן ההסמכה לתפקיד – ונכשל בו. כמו כן נחשף בתוכנית "עובדה", כי שני הרכזים נתנו ללובטון את הכינוי "פחדני".
5 צפייה בגלריה
"כשבישרו לאביו את הבשורה, הוא נשכב על הדשא וצרח את קרביו החוצה: 'רצחו לי את הילד'". הוריו של ניב
(צילום: אלעד גרשגורן)
למרות זאת, בפרקליטות הצבאית החליטו שלא להגיש כתב אישום כנגד פרנקן, ואף להאשים את שני הרכזים בעבירות מינוריות יחסית, כמו אי-קיום פקודה והתנהגות שאינה הולמת. במשפחת לובטון עתרו לבג"ץ, בדרישה לאלץ את הפרקליטות הצבאית להחמיר באישומים כנגד הרכזים ולהעמיד גם את פרנקן לדין, בגלל אחריותו למות בנם.
במקביל מתנהל סביב הפרשה קרב משפטי נוסף, ובמידה רבה תקדימי: כחצי שנה לאחר טרגדיית התאבדותו של לובטון, על אף ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד פרנקן, החליט האלוף מוטי אלמוז, ראש אכ"א דאז, להדיחו מהצבא. אלמוז הסביר שהוא סבור שפרנקן הינו האחראי הישיר למותו של לובטון, ושלדעתו היה יכול למנוע את ההתאבדות.
אלא שפרנקן, באופן יוצא דופן, עתר נגד החלטת ראש אכ"א וכנגד הרמטכ"ל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופטת ארנה לוי קיבלה את העתירה, והחזירה את פרנקן לצבא. בלחץ בית המשפט אף נאלץ הצבא לערוך לפרנקן מבחני מיון, במטרה להעלותו לדרגת סגן-אלוף ולקדמו בתפקיד.
בצה"ל התקשו לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי, שהתערב באופן תקדימי בהליך פיקודי של הרמטכ"ל ואף אילץ אותו להחזיר לשירות קצין שבעיניו אינו ראוי לשמש כמפקד. בהוראת הרמטכ"ל כוכבי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שהחליט לאחד את הערעור עם העתירה של משפחת לובטון. כבר בדיון הראשון בתיק המאוחד רמזו שופטי העליון לצבא שכדאי להסתפק בנזיפה לפרנקן, ובכך להביא את הפרשה לסיומה.
5 צפייה בגלריה
"האנשים האלה דחקו את ניב לפינה בלתי אפשרית וגרמו לו לקחת את חייו". לובטון ואימו
(צילום: אלבום משפחתי)
על רקע הדברים האלה החליט יזרעאל לפנות לרמטכ"ל במכתב אישי. "כשקראתי שכוכבי הגיש ערעור על ההחלטה, היה לי ברור לחלוטין שבג"ץ ישנה אותה", הסביר יזרעאלי. "ואז קראתי שבג"ץ תומך בהחלטה ומעודד את הרמטכ"ל להגיע לפשרה עם הקצין אז הרגשתי שאני לא יכול לשתוק יותר, ושלחתי את המכתב. זה היה חשוב לי - ולו כדי שהרמטכ"ל יבין שהוא צודק. מי שהיה מעורב באירוע של ניב צריך ללכת לכלא".
את מכתבו לרמטכ"ל סיים יזרעאל במילים: "לא ייתכן שהאחראים לאסון הנורא לא ישלמו מחיר משמעותי על מעשיהם".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מתייחס בחומרה רבה לאירוע, ולאור כך ובעקבות חקירת מותו הטרגי של ניב ז"ל, הוגשו כתבי אישום נגד שני רכזי מודיעין וננקטו צעדים פיקודיים, נגד בעלי תפקידים במצ"ח וביחידתו של ניב, לרבות כנגדו של מפקד מצ"ח ב"ש לשעבר אשר הופסק תפקידו. בעקבות האירוע נערכו בצה"ל תהליכי למידה והפקת לקחים שכללו מינוי צוות מומחים חיצוני, בדיקה פיקודית וחקירה מקיפה של היחידה לחקירות פנים.
"שורת הצעדים, במישור האישי והפרטי, ממחישים היטב את החשיבות שצה”ל מיחס לשלומם של חייליו ואת מחויבותו העמוקה והבלתי מתפשרת ללמוד ולהפיק לקחים לטובת מניעת הישנות של מקרים דומים בעתיד. צה"ל משתתף בצערה העמוק של משפחת לובטון וימשיך ללוותה".
