מדען הגרעין הבכיר התעקש לנהוג ברכב לבד עם אשתו, המחסלים ישבו במרכז בקרה סודי במרחק של יותר מאלף ק"מ ומכונת הירייה האוטומטית שנשלטה בעזרת לוויין הורכבה בסודיות בתוך איראן מחלקים שהוברחו אחד-אחד לאורך תקופה ממושכת: העיתון "ניו יורק טיימס" חושף היום (שבת) פרטים חדשים ודרמטיים ממבצע החיסול של מוחסן פחריזאדה, בכיר מדעני הגרעין האיראנים שתואר כ"אבי הפצצה" של הרפובליקה האיסלאמית.
פחריזאדה נורה למוות בעת שנסע בשיירת מכוניות בעיירה אבסרד דרומית לטהרן בנובמבר 2020 – בפעולה שמיוחסת למוסד. כעת חושף ה"טיימס" – בכתבה שעליה חתומים כתב "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן וכתבת ה"טיימס" לענייני איראן פרנז פסיחי, ובהשתתפות שלושה כתבים לענייני מודיעין וביטחון של העיתון בוושינגטון – כיצד הצליח המוסד לחסל את פחריזאדה, יעד מרכזי עבורו במשך לפחות 14 שנים.
פחריזאדה, נזכיר, נחשב לאחד המדענים הבכירים בתחומו באיראן, ועמד בראש "פרויקט עמאד", שלפי ישראל והמערב מטרתו הייתה לפתח נשק גרעיני. הפרויקט נסגר אמנם ב-2003, אך ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו טען בנאומו ב-2018 – אז חשף את "ארכיון הגרעין הסודי" של איראן – כי פחריזאדה המשיך לקחת חלק מרכזי בתוכנית הגרעין שלה ובניסיונותיה לפתח נשק גרעיני. "תזכרו את השם הזה", אמר אז נתניהו.
לפי הדיווח כעת ב"טיימס", שמו של פחריזאדה עלה בשיחות בין ישראל לאמריקנים עוד בתקופת ראש הממשלה אהוד אולמרט. ב-2008, כך דווח, אולמרט הציג לנשיא דאז ג'ורג' בוש שביקר בירושלים הקלטת שיחה שלפי גורמים בישראל נערכה זמן קצר לפני כן – ובה נשמע פחריזאדה מדבר עם אחד מעמיתיו. לפי שלושה גורמים המעורבים בפרטי אותה הקלטה, פחריזאדה דיבר שם במפורש על מאמציו המתמשכים לפתח ראש נפץ גרעיני – בניגוד מוחלט להכחשותיה הרשמיות של איראן, שלטענתה לתוכנית הגרעין שלה מטרות אזרחיות בלבד. ב"טיימס" הדגישו כי הם לא יכולים לאשר את דבר קיומה של ההקלטה, ודובר מטעמו של בוש סירב להגיב לטענות.
כך או כך, פחריזאדה היה כאמור יעד מרכזי לחיסול עבור המוסד – לפי הדיווח ב"טיימס" – במשך שנים ארוכות. ניסיון קודם להתנקש בו, ב-2009, בוטל ברגע האחרון. צוות החיסול חיכה אז לפחריזאדה במקום כלשהו בטהרן, אך התוכנית בוטלה כאשר במוסד חשדו שאיראן יודעת עליה – ומכינה להם מארב. לפי הדיווח, ב-2012 חדלה ישראל מניסיונותיה לחסל את פחריזאדה – ומדעני גרעין נוספים – עקב המשא ומתן שבו פתח אז הנשיא ברק אובמה, משא ומתן שהוביל ב-2015 להסכם הגרעין. אולם כאשר מחליפו דונלד טראמפ פרש מההסכם ב-2018, ישראל חידשה את פעולות החבלה שלה בתוכנית הגרעין האיראנית – ויחד איתם את המאמץ להתנקש במדען הבכיר.
בממשל טראמפ התלהבו מהתוכנית
על פי הדיווח, ההכנות לפעולת החיסול החלו בסדרת פגישות בסוף 2019 ובתחילת 2020 בין גורמים ישראלים בהובלת ראש המוסד דאז יוסי כהן, לבין גורמים אמריקנים, כולל הנשיא טראמפ עצמו, מזכיר המדינה שלו מייק פומפאו וראשת ה-CIA דאז, ג'ינה הספל. גורם אמריקני שנכח באחד מהמפגשים אמר לעיתון כי האמריקנים שתודרכו על תוכנית החיסול היו נלהבים ממנה.
התוכנית שאבה עידוד נוסף מהעובדה שאחרי חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימאני, בהפצצה אווירית של ארה"ב בעיראק בינואר 2020, איראן לא הגיבה בפעולות נקמה חריפות במיוחד, כפי שהיו כאלה שחששו בארה"ב ובישראל. המתכננים הבינו שאם אפשר לחסל את אחד מהמנהיגים הצבאיים הבכירים ביותר באיראן בלי תגובת-נגד משמעותית – טהרן כנראה לא יכולה או לא מעוניינת להגיב בחריפות.
לפי הדיווח, סיבה נוספת שהאיצה את ההוצאה לפועל של תוכנית ההתנקשות הייתה ההבנה בישראל שייתכן מאוד שטראמפ לא ינצח בבחירות לנשיאות – ושתחת ממשלו הדמוקרטי של ג'ו ביידן, שקרא לחזור להסכם הגרעין מול איראן, ישראל לא תקבל מטריית הגנה מארה"ב לאחר ההתנקשות.
בניגוד לחיסולים של מדענים קודמים באיראן, שלעתים בוצעו בעזרת אופנוענים שפתחו באש ונמלטו במהירות, הפעם תוכנית כזו נפסלה על הסף: האיראנים למדו לקח מחיסול סולימאני, וכיוון שידעו כי פחריזאדה נמצא ברשימת החיסול של ישראל – הידקו את האבטחה סביבו.
לפי הדיווח ב"טיימס", יחידת העילית של משמרות המהפכה, "אנסאר", היא זו שאבטחה את מדען הגרעין הבכיר – ואנשיה ליוו אותו בנסיעותיו בשיירות של ארבעה עד שבעה כלי רכב, ושינו את נתיביהם ואת זמני הנסיעות שלהם כדי לסכל מתקפות אפשריות.
אין מילוט, אין מבצע
מתכנני ההתנקשות, דווח עוד, שקלו תחילה לפוצץ משאית תופת בדרכו של פחריזאדה על מנת להפתיע את השיירה ולאפשר לצלפים לפגוע במדען. ההצעה הזו ירדה מהפרק מחשש לקרב יריות שיביא לנפגעים: לפי ה"טיימס" לסוכנות הביון הישראלית יש כבר שנים רבות כלל ולפיו "אין מילוט, אין מבצע" – כלומר תוכנית שתבטיח את שלומם של הפעילים הינה חיונית.
במקום זאת, מתכנני ההתנקשות החליטו לפתח את מה שתואר ב"טיימס" כ"צלף ממוחשב" – מכונת ירייה מדויקת שנשלטת מרחוק באמצעות לוויין, ממרכז בקרה במתקן סודי במרחק של יותר מאלף קילומטרים. אבל לשיטה שכזו – חיסול מדויק מרחוק, באופן שימנע נפגעים אחרים מלבד היעד – הביאה עמה שורה ארוכה של אתגרים.
אנשי המוסד, נטען, בחרו בדגם מיוחד של המקלע הבלגי FN MAG, והלבישו עליו מנגנון רובוטי מורכב, כזה שהפך אותו לדומה יחסית למתקן ירייה אוטומטי שפיתחה יצרנית כלי הנשק הספרדית Escribano, בשם Sentinel 20.
מכונת הירייה הרובוטית, על כלל חלקיה השונים, שקלה טון אחד – וכדי להביאה לתוך איראן היא פורקה לכמה שיותר חלקים קטנים, שהוברחו אחד-אחד לתוך הרפובליקה האיסלאמית. שם החלקים הורכבו מחדש בסודיות. הרובוט הורכב על גבי טנדר מדגם איראני נפוץ בשם "זמיאד", שמולכד בחומרי נפץ על מנת להשמיד כל ראייה לאחר ההתנקשות. מכונת הירייה הוסוותה בטנדר בין יריעות ברזנט וחומרי בנייה. מצלמות שהותקנו ברכב סיפקו למפעילים מרחוק זוויות ראייה לכל כיוון.
מתכנני ההתנקשות חששו שמכונת הירייה – שלפי הדיווח יכלה לירות 600 קליעים בתוך דקה אחת – תגרום לרעידות במשאית, שתוכננה לחנות בצד הדרך ולהמתין לשיירה של פחריזאדה. רעידות שכאלו עלולות לשנות את מסלול הקליעים, וכך למנוע מהם לפגוע במטרת החיסול.
גם העיכוב הצפוי בהפעלה מרחוק של הרובוט – הזמן מרגע שהתמונות מהמצלמות הגיעו למפעיל מרחוק ועד שהפקודה שלו חזרה למכונת הירייה חושב ל-1.6 שניות – עלול היה לפגוע ביעילות הירי. הפתרון לבעיות הללו: תוכנת אינטליגנציה מלאכותית, שפיצתה על העיכוב ועל התנודות הצפויות ברכב בעקבות הירי העוצמתי.
המתכננים נדרשו גם לזהות באופן ודאי את פחריזאדה לפני ההתנקשות בו. ב"טיימס" ציינו כי לישראל אין כמובן יכולות מודיעין אוויריות באיראן, כמו שיש לה ברצועת עזה למשל, והמתנקשים נעזרו במקום זאת בתחבולה מתוחכמת: הם הציבו מכונית שלכאורה עצרה בצד הדרך על מנת להחליף גלגל, בצומת שבה נדרשה שיירת המכוניות של מדען הגרעין לעשות פניית פרסה, כמעט קילומטר לפני הכניסה לעיר אבסרד. גם במכונית הזו הותקנה מצלמה.
לפי הדיווח, המבצע יצא לפועל ביום שישי של ה-27 בנובמבר, בשעת הזריחה, והישראלים הודיעו לאמריקנים על תחילתו. לפי הדיווחים מאיראן, החוקרים של ההתנקשות גילו בהמשך כי המצלמות בדרך המרכזית שבה אירע החיסול, שדרות אימאם חומייני, הושבתו.
המאבטח המבולבל הסתכל לכל עבר
פחריזאדה נסע במכונית שלא הייתה משוריינת ושבה כאמור הוא זה שנהג – הוא התנגד נחרצות לפי הדיווח לשבת מאחור – ולצדו ישבה אשתו סדיג'ה גאסמי. מכונית אחת עם מאבטחים נסעה מלפנים, ושתיים נסעו מאחור. מעט לפני השעה 15:30, השיירה עשתה את פניית הפרסה שבה המתינה לה המכונית עם המצלמה – וזו איששה למפעילים מרחוק שפחריזאדה אכן נוסע ברכב. המפעילים, הודגש בדיווח, ראו גם את אשתו של פחריזאדה יושבת לצדו.
המכונית הראשונה בשיירה האיצה אז בחדות כדי להגיע לבית של פחריזאדה ולבדוק אותו לפני שכל השאר מגיעים – טעות שחשפה את מכוניתו של פחריזאדה עוד יותר בפני המתנקשים. כאשר התקרב הרכב למארב הוא האט מעט בגלל במפר. פני השטח במקום ההוא הם כאלה שבגללם למתנקשים היה יתרון גובה קטן – הכביש בנוי בעלייה. כאשר עבר המדען במלכודת, מכונת הירייה פתחה בצרור יריות, כשלפי הדיווח הקליעים הראשונים פגעו מתחת לשמשה הקדמית של הרכב, ולא ברור אם פגעו בפחריזאדה עצמו.
מפעילי הרובוט התאימו את זווית הראייה שלהם – ופתחו שוב באש. הפעם, לפחות שלושה קליעים פגעו בשמשה הקדמית, אחד מהם בכתפו של פחריזאדה. הוא יצא החוצה וכרע ברך מאחורי הדלת הפתוחה. הירי נמשך. לפי דיווח שפורסם בסוכנות הידיעות האיראנית "פארס", הוא נפגע בהמשך שלוש פעמים בעמוד השדרה שלו, וקרס על הכביש.
בשלב זה רצה אשתו של פחריזאדה אל בעלה. לפי בניו שהתראיינו לתקשורת האיראנית, הוא אמר לה ברגעיו האחרונים: "הם רוצים להרוג אותי, את חייבת לעזוב". האישה ישבה על הכביש והרכינה על חיקה את ראשו. עוד דווח כי המאבטח הראשון שהגיע לזירה היה אדם בשם חאמד אסגארי – מתאבק ג'ודו מוכר באיראן – וזה התבונן לכל עבר בחיפוש אחר התוקף, ונראה מבולבל.
בהמשך התפוצץ הטנדר – כאמור במטרה להעלים כל זכר למכונת הירייה הממוחשבת – אך לפי ה"טיימס" פה השתבשה לראשונה התוכנית של המוסד: במקום להתפוצץ לחתיכות קטנטנות, הציוד המתקדם הועף לאוויר ואמנם נשבר וניזוק מעבר לכל תקנה, אך לא באופן שמנע מהחוקרים האיראנים להבין מה הייתה מטרתו.
המבצע כולו, דווח, נמשך פחות מדקה, ו-15 קליעים בלבד נורו במהלכו (אף שכאמור המכונה יכלה לירות 600 קליעים בפרק הזמן הזה). החוקרים האיראנים ציינו בחקירה שלהם כי אף שאשתו של פחריזאדה ישבה סנטימטרים אחדים ממנו – היא לא נפגעה כלל, בזכות תוכנת זיהוי פנים ששימשה את המתנקשים.