"סליחה שלא יכולתי להציל אותך"
סמל ערן אלוני ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל ערן אלוני ז"ל, לוחם בגדוד 51 של גולני שנפל בקרב בשג'אעיה. אביו דורון, מפקד ימ"ר לכיש במשטרה, סיפר: "ביום שבת הארור ב-7 באוקטובר היית בבית כמו קפיץ ורצית לצאת ללחימה. אמרתי ערך תישאר, צריך לשמור על אמא והמשפחה. באותה שבת ארורה נסעתי כדי לחלץ את אחיך הגדול עמית. אני רוצה לבקש סליחה ממך ערן, שאותך לא יכולתי להציל".
הלווייתו של סמל ערן אלוני ז"ל
"ערני שלי, אהוב לבי, מענטש. אתה אמנם גיבור ישראל, אבל קודם גיבור של משפחת אלוני. אנחנו בקושי ישנים בלילות וכל הזמן חולמים שמישהו דופק לנו על הדלת. סיוטים שמתמשכים חודש וחצי, הלילה הסיוט התממש ודפקו על הדלת. אני מתקשה להאמין. אתה פרח שרק החל לצמוח, אני לא מפנים שלא תשוב".
אחותו עפרי ספדה: "היית הופך עולמות בשבילי כדי שיהיה לי יותר טוב. היית האדם הראשון שאני מספרת לו, והאדם הראשון שמקשיב. תמיד הייתי מעריצה שלך. לא אשכח שאמרת 'עד שאגדל לא יהיה צבא ולא יהיו מלחמות', ותראה איפה אנחנו היום". אחיו עמית הוסיף: "היית הנער עם הלב הכי טוב, עם עקרונות ברזל. סליחה שלא אמרתי מספיק כמה אני אוהב אותך ושאתה חשוב לי".
"דאגתי לך כי יורד גשם", סיפרה בת הזוג אגם. "כמה דברים לא הספקנו, עשית הכל כדי שאהיה מאושרת. אני לא מאמינה שלא אזכה לעוד חיוך שלך. תשמור עלינו מלמעלה ותבוא לבקר אותנו בחלומות. אני אחכה, עוד ניפגש ונאהב שוב".
"בכל חנוכה הזכרת לנו שיש לך יום הולדת"
סמ"ר אוריה יעקב ז"ל
סמ"ר אוריה יעקב ז"ל, לוחם בית הספר להנדסה קרבית, נפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה, בדיוק ביום שבו חגג יום הולדת 19 לפי התאריך העברי. אוריה, בוגר ישיבת צביה אשקלון, תכנן להציע נישואין לחברתו. "אהוב שלי, אני בסיוט. לא יכול להיות שככה נגמר הסיפור בינינו", ספדה לו.
שיירת דגלים והלווייתו של סמ"ר אוריה יעקב ז"ל
(צילום: אשר דיין ואלדד עובדיה)
"הערת אותי לפני כמה ימים בחמש בבוקר, נשמעת לי כל כך טוב. אמרת כמה אתה גאה בצבא, כמה אתה אוהב אותי. הבטחת שכשתחזור נחגוג את השנתיים לחברות שלנו, הבטחת שתשמור על עצמך", הוסיפה. "אתה הילד הכי טהור שלא עשה רע לאף אחד. מי אני בלעדיך? היית כל עולמי. אף אחד לא ידע אף פעם כמה אהבה הייתה בינינו".
"יפה טוהר שלנו, היהלום שבמשפחה. היית הראשון להתנדב תמיד לדברים הכי קלים ולדברי הכי קשים. המילה 'לא' לא הייתה קיימת אצלך", ספד אחיו. "כל שנה היית מזכיר לנו בחנוכה שיש לך יום הולדת ושלא נשכח לקנות לך מתנה. לא אשכח אותך לעולם".
"הייתי נותנת הכל בשביל עוד"
רס"ן רועי מלדסי ז"ל
בבית העלמין בעפולה ליוו מאות לוחמים ותושבים את רס"ן רועי מלדסי ז"ל, מ"פ בגדוד 13 של גולני שנפל בקרב בשג'אעיה. "רועי אהוב שלי, את כל מה שהיה לי להגיד לך אמרתי אתמול בלילה בשקט בשקט, שאך אחד לא ישמע. כי האמת היא, רועי אהוב, שזו הייתה זכות גדולה עבורנו לגדל אותך ולהיות חלק מהחיים שלך", ספדה אימו ספי.
הלווייתו של רס"ן רועי מלדסי ז"ל
"רועי אהוב, ילד מושלם שלנו, אנחנו כל כך אוהבים אותך ומסרבים להיפרד. אתה איתנו. אני ממש מרגישה את החיבוק החזק שלך עכשיו. מאז שהיית ילד עם תלתלי זהב ועיני תכלת, עיניים חכמות כל כך, כל מי שהכיר אותך אמר שנועדת לגדולות. גדלת להיות בחור מקסים ומושלם, שהצניעות והענווה אפיינו אותך לאורך הדרך. בכל דבר שעשית, רועי אהוב, הצטיינת – אבל בשבילנו היית פשוט בן מקסים, מושלם ואהוב".
עדן לפיד, בת הזוג של רועי, ספדה לו: "ביוני האחרון היינו בפתחה של תקופה חדשה. סיימנו להיות על הקו ועברנו לגור ביחד, כמה חיכינו לזה. ישבנו בקפה בירושלים וברקע התנגן 'אהבת נעוריי', ואני התחלתי לבכות באמצע המסעדה ואתה פשוט לא הפסקת לצחוק עליי, אמרת לי 'תפסיקי להתרגש מכל גבר'. אתמול המילים האלה הפכו למציאות שלי. אני נשארתי, אתה הלכת ואני אתגעגע אליך תמיד".
"נפרדנו מוקדם מדי, מהר מדי, הייתי נותנת הכל בשביל עוד. כשראיתי את קציני הנפגעים לא האמנתי למה שאני רואה. התעוררתי בכל 10 דקות בלילה הארוך בחיי, וקיוויתי שאלוהים יעשה שלא אתעורר בבוקר, שייקח אותי במקומך. תוך כדי שאני כותבת את זה אני שומעת אותך בראש שלי 'תפסיקי עם כל הדרמה', אבל זו האמת. אני אוהבת אותך מאוד, תמיד. תודה על הכל ותנוח בשלום, אני אחכה שתבקר אותי בחלומות".
"משה לא נופל, משה נופל וקם"
רס"ן משה אברהם בר און ז"ל
רס"ן משה אברהם בר און ז"ל, מ"פ בגדוד 51 של גולני, אמר לאימו מרילין שאחרי המלחמה הוא ילך איתה לבחור טבעת נישואין כדי להציע לחברתו לואיזה. אתמול הוא נפל בקרב בשג'אעיה. היום, בבית העלמין, השיבה לואיזה להצעה שלא הגיעה: "אלף פעמים כן, כן, כן".
הלווייתו של רס״ן משה אברהם בר און ז"ל
"אתה החבר הכי טוב שלי, היית קרן אור בכל מקום שהגעת אליו. אני מעריצה את הכוחות והתעצומות שהיו בך. כל כך התגאיתי כשאמרו 'הנה החברה של בר-און'", הוסיפה. "תודה על שלוש השנים המדהימות בחיי. תודה לך שעשית הכל כדי להיות איתי כמה שיותר, למרות התפקיד. תמיד דחפת אותי, בזכותך אני אדם טוב יותר. אוהב אותך לנצח, תמיד תהיה חלק ממני".
האחות רבקה הקריאה הודעה ששלח למשפחה: "אני יודע בוודאות שהעולם הולך להיות טוב יותר, כי מה שאנחנו עושים הוא מאוד משמעותי". היא הוסיפה: "משה אמר לפני הכניסה לעזה שהוא לא יוצא משם עד שדגל גולני יהיה מונף על כל בית. הוא לא פחד למות".
"השם והאגדה, האיש שסלל לי את הדרך מילדות. האומץ והגבורה שלך ויחד עם זה רגישות", ספדה האחות בת שבע. "אתה העוגן של הבית, של החיילים, של הצבא. אמרתי לך שאני מקנאה בחיילים שלך, אתה מפקד למופת. כשהודיעו לי אמרתי שזה לא יכול להיות כי משה לא נופל, משה נופל וקם".
"לא רציתי שהוא ילך לגולני, אבל ידעתי שילך"
סרן ליאל חיו ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סרן ליאל חיו ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד 51 שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. "מכינים אותנו מאז אנחנו ילדים – הכנה ללידה, לבית ספר, לגן, לצבא – אבל הכנה לזה אף אחד לא מכין. צריך ללמוד את זה תוך כדי תנועה, וזה קשה", סיפר אביו משה.
הלווייתו של סרן ליאל חיו ז"ל
( צילום: אלכס גמבורג)
"הוא אמר לי 'אבא, אני אתגייס לגולני'. שתקתי ולא אמרתי לו לאן ללכת, אבל בתוך תוכי לא כל כך רציתי שהוא ילך, אבל ידעתי שהוא ילך. הייתה לי מזוודה בחדר ארונות ששם שמרתי את הזיכרונות שלי מגולני, כל פעם הוא הוציא ושאל 'מה זה התג הזה? מה זאת הכומתה הזאת?'. הוא הלך לגיבוש, התקשר ואמר אבא יש לי משהו להודיע לך, בוא נעלה את כולם על הקו. הוא אמר 'לא התקבלתי לסיירת' ונשמתי לרווחה. ואז הוא אמר את האמת 'אבא אני בסיירת'".
"אמרתי לו 'ליאל, אתה עומד עכשיו להיות קצין של החיילים שלך. אתה יודע מה זה? אתה תהיה גם אבא שלהם, גם אמא, גם פסיכולוג'. הוא ענה לי 'אבא, אני אעשה אותם לוחמים'. ואכן, המחלקה שלו תמיד זכתה במקום הראשון, הוא ידע להוביל אותם למצוינות. ואנחנו בבית לא ידענו, רק ידענו שהוא טוב".
אחותו נוי ספדה: "ליאל היקר שלנו, אנחנו מעריצות אותך. אתה צדיק, נהרגת על קידוש ה', תמיד דאגת לכולם, תמיד ראית את הטוב בכל סיטואציה. לא חזרת הביתה מ-7 באוקטובר ולא שמענו תלונה אחת ממך. תמיד כששאלנו מה שלומך ענית 'אני והחיילים בסדר גמור'. כל כך חיכינו לחתונה שלך ושל הראל, היו לך כל כך הרבה חלומות".
"נתת לי את התחושה שאתה באמת חוזר"
אל"מ יצחק בן בשט ז"ל
מאות השתתפו בהלווייתו של אל"מ יצחק בן בשט, שנפל בקרב הקשה בשג'אעיה. "בעיניי היית בלתי מנוצח, הייתי בטוחה שיש עליך שמירה מיוחדת. הרבה דברים אני רוצה להגיד עליך, אתה הילד שלי, יחיד ומיוחד", ספדה אימו עדנה. "נמשיך במישור האישי והלאומי עד לניצחון. יצחק, אני מצדיעה לך, וכמוני כל עם ישראל".
הלווייתו של אל"מ יצחק בן בשט ז"ל
(צילום: אביהו שפירא )
ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, שפיקד על בן בשט בעבר, ספד לו: "בשבת השחורה היית בחופשת פרישה, נכנסתם לג'יפ ממוגן שחילץ תושבים תחת אש. מרגע נפילתך התחלתי להריץ בראש את הפגישה הראשונה שלנו. הספיקה לנו פגישה קצרה, בלטת במנהיגות שקטה, חתרת למגע, הצבת נורמות והצטרפת לחבורה שכל מג"ד חלם עליה. יחד גדלנו וצמחנו, למדתי ממך פרק במנהיגות ממלכתית".
"יצחק, כל הלילה ניסיתי לכתוב. לא יכולה לסכם והלב שלי ממאן להיפרד", נפרדה ממנו אלמנתו הדר, כשדמעות חונקות את גרונה. "שמעתי אתמול בערב דפיקה, ומאז אנחנו בחושך. דאגתי לך מאוד, יודעת שזה היה צריך לקרות, גדול עליי לקבל ולהבין. תודה אהוב שלי שבחרתי בי, שבחרת בנו, תודה שנתת לי יד במינונים, תודה על טיול השחרור, נתת לי את התחושה שאתה באמת חוזר, ונמשיך להגשים חלומות זוגיים".
"אוהבת אותך כמו פרח שצמא למים"
סא"ל תומר גרינברג ז"ל
הלווייתו של סא"ל תומר גרינברג ז"ל
(צילום: גיל יוחנן)
מאות ליוו למנוחות את מפקד גדוד 13, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, שנפל בקרב הקשה בשג'אעיה. "תומר, גשר מזהב סלול על ליבך, מחבר את שנינו בכל אשר נלך, ברוחות הקור, בסופות ובגשמים אני צמודה אליך, לעולמי עולמים", ספדה לו רעייתו אשירה.
"אני תמיד איתך, אני תמיד בלב שלך, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך כל כך, כמו פרח שצמא למים", הוסיפה אשירה. "תמיד נתת לי להרגיש נאהבת. אנשים תוהים מה זה להיות אישה של איש צבא, אבל לא הייתי מחליפה אותך באף אחד. היית אבא למופת, אבא של ארבלי, והיית האיש שלי ואני הייתי האישה שלך. תומר, גדוד 13 לא יישבר לעולם, אני אוהבת אותך, תבוא לבקר אותי".
בתקרית בשג'אעיה נפלו גם סמל אחיה דסקל ז"ל, בן 19 מחיפה, לוחם מגדוד 51 של גולני; רס"ן בן שלי ז"ל, בן 28 מקדרון, מפקד פלגת לוחמים ביחידה 669; רס"ל רום הכט ז"ל, בן 20 מגבעתיים, לוחם ביחידה 669.
