פסיקת בג"ץ היום (שני), שהתקבלה בעניין המאחז הבלתי-חוקי חומש שבשומרון, תכריח את הממשלה החדשה של בנימין נתניהו לפעול – ויוצרת מסלול התנגשות ישיר מול בג"ץ. בפסיקה הוחלט כי על המדינה להסביר תוך 90 יום מדוע לא יפונה המאחז, שלפי העתירה שוכן על קרקעות פלסטיניות בבעלות פרטית. מהו המאחז, מתי הוקמה הישיבה, מדוע פונה היישוב ומדוע חוקק חוק שאוסר שהייה שם? ynet עושה סדר.
מתי הוקם היישוב, ואיך?
הסוגייה של חומש מלווה את הציבור הישראלי מ-1978, אז הוציא צה"ל צו תפיסה לצרכים ביטחוניים על שטח בן מאות דונמים סמוך לכפר הפלסטיני בורקא שבשומרון. חלק מהאדמות הן אדמות פרטיות. עם השנים הוקמה במקום היאחזות נח"ל, בדומה לכלל ההתנחלויות, ובהמשך הוקם גם היישוב חומש – שבשיאו התגוררו בו 70 משפחות.
איפה נמצא חומש?
חומש ממוקם מצפון לשבי שומרון, על תוואי כביש 60. הדרך לחומש עוברת בכפרים פלסטיניים, ונחשבת לא פשוטה ביטחונית. בדרך לחומש התרחשו לאורך השנים כמה פיגועי ירי. אחד הזכורים בהם הוא הפיגוע שבו נרצח יהודה דימנטמן.
מתי פונה, ולמה?
בשנת 2005, כחלק מתוכנית ההתנתקות, החליט ראש הממשלה דאז אריאל שרון לפנות ארבעה יישובים בצפון השומרון מלבד את יישובי גוש קטיף. חומש פונה יחד עם כדים, גנים ושא-נור. לאחר מכן התברר שמדובר היה במחווה של שרון לאמריקנים, ש"נבלע" ברקע הפינוי של גוש קטיף. גורמי ביטחון סיפרו בעבר כי שרון רצה לפנות שישה יישובים – ולכלול בתוכנית גם את מבוא דותן וחרמש.
מה קובע החוק מאז 2005?
לאחר ההתנתקות, נכנס לתוקף חוק ההתנתקות שאוסר על שהייה של אזרחים ישראלים ביישובים שפונו. ישראלי ששוהה בשטח אחד מארבעת היישובים הללו מסתכן בכתב אישום בגין עבירה פלילית. גם על פלסטינים נאסר להיכנס לשטח משיקולי ביטחון עד 2013, מאחר שצו התפיסה שהוציא צה"ל לא בוטל עד אז.
מה קורה בפועל?
בשנה הראשונה לאחר פינוי חומש, קיימו המתנחלים עליות מתואמות ומוסדרות למאחז. גרעין תושבי חומש ואלפי תומכים נוספים הגיעו לשטח ב-2005 ביום העצמאות, בחג הפסח ובקיץ. לאורך השנים המשיכו אנשי הגרעין לעלות לשטח לעיתים, ואליהם הצטרפו מדי פעם גם חברי כנסת שונים.
מהי ישיבת חומש?
אחרי הפינוי, החליטו אנשי חומש להקים במקום ישיבה לתלמידים צעירים שתפעל במקום באופן רציף, למרות האיסור. תלמידים שלמדו במקום מספרים כי ההתחלה הייתה קשה. כל תלמיד שהגיע היה אחרי מסע שכנועים רחב. כל עניין הישיבה החל מתלמידים בודדים, ובשבתות היו אנשי חומש מתקשרים לתלמידים שיגיעו לבלות את השבת במקום. המדינה פינתה את הישיבה כמה פעמים ומנעה מהמתנחלים להרחיב את הבנייה, אולם התלמידים חזרו שוב ושוב למקום.
מהן הטענות בעתירה שהוגשה לבג"ץ, ומה עמדת המדינה?
כמו במקרי עבר בעניינים שמעבר לקו הירוק, גם לסוגיית חומש נכנס בג"ץ. בשנת 2013, לאחר עתירה שהגישו אנשי ארגון "יש דין" המלווים את תושבי הכפר בורקא שטוענים לבעלות על הקרקע, ביטל צה"ל את צו התפיסה והפלסטינים הורשו לגשת ולעבוד את אדמותיהם. אלא שהם טענו שלא יכלו לעשות זאת – בגלל נוכחות המתנחלים במקום.
בשנת 2019 הוגשה העתירה שנידונה היום בבג"ץ, ובה דרשו הפלסטינים וארגון "יש דין" לאפשר גישה לאדמות. העתירה, כך טענו העותרים, הוגשה אחרי פניות רבות לצבא ולגורמי האכיפה, בבקשות שיסייעו להגיע לאדמות אחרי ביטול צו התפיסה. הממשלה הקודמת בראשות לפיד הודיעה לבג"ץ כי דין חומש להתפנות בזמן שעליו תחליט המדינה, בשל שיקולים ביטחוניים, אלא שמאז התחלפו הממשלות – וביטול חוק ההתנתקות נכנס להסכמים הקואליציוניים. כך, שינתה היום המדינה את עמדתה ב-180 מעלות – והודיעה שבכוונתה להסדיר את חומש.
מה עושים המתנחלים?
בעקבות העתירה נוצרה מציאות שבה המתנחלים מחד והפלסטינים מאידך נאבקים על השטח. המתנחלים, ובראשם ראש מועצת שומרון יוסי דגן שמלווה את הקמת הישיבה ופונה משא-נור בעצמו, מנהלים מאבק ציבורי להכשרת חומש. גם השרה לשעבר איילת שקד ניסתה לסייע, בין השאר בביטול חוק ההתנתקות, אבל הצעד נבלם.
המאבק חודש ועלה שוב לכותרות אחרי הפיגוע בדצמבר 2021, שבו נרצח יהודה דימנטמן, תלמיד הישיבה. המתנחלים דרשו להסדיר את הישיבה, ובמלאת שבוע לפיגוע הגיעו לעצרת מיוחדת בחומש כ-15 אלף בני אדם – מספר שיא. בין המשתתפים באותה עצרת היו גם שרים, רבנים ואישי ציבור אחרים.
האם ביטול חוק ההתנתקות יעזור בהסדרת חומש?
המתנחלים חשים שביטול החוק אינו מספיק. הוא אמנם מסיר את העננה הפלילית סביב השהייה במקום, אבל מאחר שמדובר באדמות פרטיות, כל בנייה במקום היא בעייתית מבחינה משפטית ובלתי אפשרי להגן על זה בבג"ץ. עם העניין הזה יצטרכו להתמודד השר בצלאל סמוטריץ' ויועציו המשפטיים. למרות הרצון לשוב ולבנות את חומש כולו, עיקר תשומת הלב נוגע להסדרת הישיבה – צעד "קטן" ביחס לבניית היישוב מחדש על השטח שפונה ב-2005.
מה עשויות להיות ההשלכות?
כל צעד מעשי ודקלרטיבי בחומש צפוי לגרור תגובות מדיניות, החל באיחוד האירופי, דרך האמריקנים וכמובן גם אבו מאזן. גורמים מדיניים מסבירים כי ישראל עלולה למצוא את עצמה במשבר מדיני גם מול האמריקנים והממשל הדמוקרטי, במידה שהנושא לא ינוהל נכון. בנוגע לרשות הפלסטינית, גורמי ביטחון מעריכים כי שינוי הסטטוס בחומש וקיבוע הישיבה במקום עלול להביא לאי-יציבות ביטחונית שתכלול גם קשיים בתיאום הפעילות מול המנגנונים הפלסטינים.