אחרי יותר מ- 40 שנה, "מפעל המצפים הלאומי" בגליל קורס: האיחול "שלום כיתה א'" כמעט ולא נשמע הבוקר (שישי) בבתי הספר של עשרות יישובי המועצה האזורית משגב שבגליל. יותר משליש מכיתות א' ושמונה גני ילדים לא נפתחו השנה, לאחר שביישובים המזדקנים לא נותרו כמעט ילדים שימלאו את הכיתות והגנים.
מנתוני המועצה עולה כי בשנתיים האחרונות מספר הילדים החדשים שנולדו ב-29 היישובים היהודיים עומד על פחות מ-200 ילדים - צניחה של כ-60% לעומת מספרם לפני עשור. במשגב מטילים את האשמה על רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון שמנעו את התפתחותם.
ברחבי המועצה שבלב הגליל מתגוררים כ-31 אלף תושבים ב-35 יישובים, מהם 29 יישובים קהילתיים יהודיים ושישה יישובים בדואיים, ופועלים בה ארבעה בתי ספר בחינוך הממלכתי-יהודי. בשנה שעברה נפתחו בשנתון כיתה א' 11 כיתות, ואילו השנה נפתחו רק שבע, חלקן בתקינה נמוכה. בשנה הבאה ייסגר ככל הנראה בית הספר ביישוב הר שכניה לאחר שכמעט ולא נותרו בו ילדים.
בהתבסס על מספר הילדים בשנתונים הבאים, גורל דומה מצפה גם לבתי ספר נוספים ברחבי המועצה אם הרשויות לא יפעלו כדי לתקן את המצב. ביישובים מצפה אביב, שכניה, מנוף, קורנית, יובלים, כמון, מכמנים ולבון לא ייפתחו השנה תשעה גני ילדים, ובשנה שעברה נסגרו כבר כמה גנים נוספים.
לנה גלייזר, מנהלת החינוך לגיל הרך ביישוב מנוף שבמשגב, סגרה בסוף השנה את התינוקייה והפעוטון, והיום היא פתחה את שנת הלימודים עם קבוצה אחת בלבד ובה שישה ילדים. "אני עובדת כאן 32 שנים והתחושה מאוד קשה לראות מקום שאין לו עתיד במציאות הזאת, אם לא יעשו פה שינוי ויביאו משפחות חדשות", היא סיפרה בכאב.
חדרי הגנים במתחם שבלב היישוב הקהילתי עמוסים במשחקים וצעצועים התפתחותיים שאין מי שישחק בהם. "זה עצוב שאין לנו ילדים שיכולנו לתת להם שירות כל כך טוב וחינוך", אמרה גלייזר. "יש לנו צוות מנוסה של גננות ומטפלות עם ניסיון של עשרות שנים והרבה אהבה לילדים, ואנחנו נאבקים בציפורניים כדי להחזיק אותן, אחרת הן יצטרכו לנסוע למרחקים כדי למצוא עבודה ואנחנו נאבד אותן". הילד הכי צעיר במנוף הוא בן שנה וחצי, ומאז לא נולדו ביישוב המזדקן ילדים. כך גם ביישובים כישור, תובל ופלך. "כשהגעתי לכאן, בכל שנה היו 50 ילדים בגנים. היו בקושי יש לנו שישה", סיפרה גלייזר.
מספר הילדים ביישובי המועצה היהודיים, שיורד בצורה משמעותית בכל שנה, דורש מאלו שנותרו בהם לשלם מחיר אישי כבד. הוריהם של כ-50 מתלמידי כיתות ז' עד יב' שלומדים בישיבה התיכונית בעיר מעלות נסעו בהסעה משותפת לשני היישובים הדתיים המרוחקים זה מזה, וכך הם ייאלצו לנסוע בכל יום כשעתיים לפחות לכל כיוון ולהיטלטל בכבישים צרים, עמוסים ומסוכנים ללא ליווי והשגחה.
"הילדים יצטרכו לצאת בכל בוקר בשעה 06:00 מהבית, להגיע מותשים לכיתות אחרי שעתיים בדרכים, ויחזרו לקראת 18:00 בערב כאשר יידרשו להמתין בחצר בית הספר עד שכל חבריהם מהשכבות האחרות יסיימו ללמוד", סיפרה מיה מרלנג'ון, תושבת אשחר. לדבריה, "במועצה, ברשת אורט ובמשרד החינוך אומרים לנו שתוכנית ההסעה מניחה את הדעת, אבל הם מנותקים ולא מכירים ומבינים את משמעות המסע הזה עבור הילדים".
40 שנה לאחר הקמת מפעל המצפים להקמת יישובים יהודים בגליל, הם קורסים ונמחקים בשל אוכלוסייה מזדקנת וצעירים שלא יכולים להרשות לעצמם לגור בהם, בשל מדיניות התכנון של משרדי השיכון והאוצר וזינוק במחירי הקרקעות באזור. ביישובים רבים גני הילדים הופכים כעת לבתי דיור מוגן ומועדונים קהילתיים לקשישים.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מנסה לקדם תוכנית עדיפות לאומית להצלת האזור, אך ברשות מקרקעי ישראלי ובאגף התקציבים במשרד האוצר מתנגדים לה ומבקשים למנוע את שינוי מפת מחירי הקרקעות ביישובים היהודיים באזור, שהאמירו בתוך שנים ספורות ועולים קרוב למיליון וחצי שקלים ליחידת אדמה - פי שישה ויותר מאשר נדרשים לשלם צעירים יוצאי צבא ביישובי המועצה הבדואיים השכנים שנמצאים במגמת גידול והתפתחות. בשנתיים האחרונות זינקו הכנסות המינהל במאות אחוזים, ואלו הביאו משמעותית להתייקרות הקרקעות והדירות במדינה, באזורי ביקוש וביישובי ספר קטנים.
כמו במשגב, גם מועצות אזוריות נוספות בפריפריה הגלילית מתמודדות עם קריסת היישובים היהודיים שהרשויות לא מאפשרות את התפתחותן ומעדיפות את חיזוק הערים הגדולות. בעוד במינהל התכנון וברשות מקרקעי ישראל פיתחו בשנים האחרונות את התיישבות בני המיעוטים בלב הגליל והעניקו קרקעות בכ-150 אלף שקלים לבני המקום יוצאי צבא, ביישובים היהודיים נדרשים צעירים לשלם מעל מיליון שקלים עבור פחות מחצי דונם קרקע, ורק משפחות אמידות ומבוגרות יכולות להרשות זאת לעצמן.
רשויות התכנון גם לא מאפשרות את הרחבת היישובים היהודיים, ויחס הדמוגרפיה במרחב לב הגליל עומד היום על כ-14 אחוזים מכלל התושבים הגרים באזור. "הם בוגדים במפעל ההתיישבות הציונית", האשים דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב, שמצביע על מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט ושר השיכון יצחק גולדקנופף כמובילי המדיניות הזאת. לדבריו, "בלי ילדים ויישובים רב דוריים אין לנו עתיד. המדינה מזניחה הכול, חוץ מאשר את תל אביב".
בחודשים האחרונים פועלת ועדת מנכ"לים בין משרדית בממשלה לקביעת מתווה להגדלת ההנחות בקרקעות ביישובי הגליל, לצורך מתן אפשרות לזוגות צעירים להשתקע בהם. מנכ"לי המשרדים נאבקים בדיוני הוועדה בנציגי רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים באוצר, שמסרבים לאפשר את פתרון החסמים וניסו להוביל לפני כארבעה חודשים מחטף להתייקרות נוספת במחירי הקרקעות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי מבקש להעביר החלטה ולפיה תינתן הנחה של 90% על הקרקע ליוצאי צבא באזורי עדיפות לאומית - בדומה להנחה ממנה נהנים כיום יוצאי צבא שאינם יהודים.
ביום שני האחרון פקידי אגף התקציבים פרסמו חוות דעת ולפיה עיקר המאמץ הממשלתי צריך להיות מכוון להגדלת האוכלוסייה בערים, ולא ביישובים היהודיים הקהילתיים. הם טוענים כי מצד אחד יש להגדיל משמעותית את היקף וקצב הגידול בהתיישבות הכפרית, ומנגד אומרים כי פיתוחם יפגע בערי הגליל ומאשימים כי ביישובים הכפריים לא רוצים באמת לגדול. גורמים במשרד ראש הממשלה אומרים כי הצעות אגף התקציבים ורשות מקרקעי ישראל "מעידות על חוסר בקיאות בנתונים, כמו גם מניתוק מוחלט מהמציאות בשטח וממצוקת התושבים. המועצות האזוריות הן אלו שפעלו ודרשו את חוק ועדות הקבלה שיאפשר להן להגדיל את מספר התושבים ביישובים הקהילתיים".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "המאמץ הלאומי לחיזוק הנגב והגליל טמון במספר אפיקים: עיבוי הערים בגליל בשכונות נוספות וכן פתיחת השערים וגמישות בוועדות הקבלה בישובים הקהילתיים במרחב הכפרי בגליל. לאורך השנים רמ"י פעלה להגדלת היישובים ולשיווק מאסיבי של המגרשים. לצערנו, היישובים והמועצה התנגדו להרחבות, כמו גם לקליטה של אוכלוסיות רחבות.
"הנתונים אכן מצביעים על כך שקצב הקליטה במועצה עומד על עשרות בודדות בממוצע לשנה בכל יישובי המועצה, אך לצערנו זאת בשל התנגדות המועצה להרחבות. כאמור, לצד ביסוס הערים כדוגמת נוף הגליל, כרמיאל, עכו, וצפת וקליטה בהן של אלפי משפחות, המהלך של העמקת והרחבת ההתיישבות בגליל יגיע אך ורק על ידי שיווק בכמויות גדולות ובאופן מיידי. על מנת לעשות כן, רמ"י הציעה לפעול להגדלת השווקים ביישובי המרחב הכפרי באמצעות העמקת ההנחות על הקרקע כתלות בהגדלת כמות וקצב השיווקיים. לצערנו, אף הצעה זו נדחתה על ידי המועצה. לעניין גיל התושבים, ניתן לראות במסמך שיצא ממשרד האוצר כי שיעור האוכלוסייה הצעירה במשגב (במועצה שמעל למחצית התושבים בה אינם יהודים, י"ק) גבוה מהשיעור בעפולה, כרמיאל ומגדל העמק".
