מפקד הכוחות של צבא ארה"ב באפריקה, הגנרל מייקל לנגלי, האשים היום (ה') כי גל של פייק ניוז ודיסאינפורמציה שהפיצה רוסיה הוא שגרם בשנים האחרונות לתדלוק הסנטימנט האנטי-מערבי בזירות מלחמה באזור, והוביל בהדרגה לדחיקת רגליו של צבא ארה"ב ובעלי בריתו מיעדים אסטרטגיים – והשתלטות רוסית עליהם. בריאיון לסוכנות הידיעות AP בשולי תרגיל צבאי הנערך במרוקו, "האריה האפריקני" שמו, אמר לנגלי כי הצבא האמריקני אינו מתכוון לשנות את האסטרטגיה שלו באזור – אבל צריך לחשוב מחדש על דרכים לקידומה.
7 צפייה בגלריה
תומכי ההפיכה בניז'ר עם דגלי רוסיה, דורשים לסלק את החיילים הצרפתים מהמדינה
(צילום: EPA/ISSIFOU DJIBO)
7 צפייה בגלריה
החונטה שעלתה לשלטון בניז'ר חוגגת עם תומכיה. בסיס הכטב"מים הענקי יפסיק לעבוד
(צילום: AFP)
כ-6,000 חיילים אמריקנים מוצבים באפריקה, שם הם עזרו במשך שנים לממשלות מקומיות להילחם בארגוני טרור איסלאמיסטיים, תוך קידום האינטרסים של וושינגטון עצמה וניסיון לשמר את ההגמוניה שלה. אלא שלאחרונה נתקל שם צבא ארה"ב בקשיים הולכים וגוברים: הדוגמאות האחרונות לכך היו ההחלטה של ממשלות צ'אד וניז'ר, שתי בעלות ברית של וושינגטון, להכניס לשטחן חיילים של צבא רוסיה ושל מיליציות רוסיות – ולאלץ את הכוחות האמריקניים לעזוב.
הגנרל לנגלי מייחס את ההתפתחויות לעוינות ההולכת וגוברת במדינות הסאהל האפריקני כלפי צרפת, מדינה שנהנתה באופן מסורתי מהשפעה רבה באזור, זכר לעידן הקולוניאלי: "בשנתיים האחרונות התפתח סנטימנט שלילי כלפי אחת מבעלות הברית המוערכות ביותר שלנו, והוא ניכר ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת. הרבה מהסנטימנט הזה לובה על-ידי מיסאניפורמציה ודיסאינפורמציה שהפיצה רוסיה. אנחנו צריכים להתייצב ולהציג את הנרטיב שלנו".
הפנייה של מדינות הסאהל לעזרה רוסית קשורה קשר הדוק למצב הביטחוני בשטח: יותר מ-11 אלף איש נהרגו בשנה שעברה לבדה באזור הסאהל באירועים הקשורים לארגוני טרור איסלאמיסטיים, וזהו המשך למגמה הולכת וגוברת מאז שנת 2021. מאז 2020 אירעו ברחבי האזור כמה הפיכות צבאיות שבהן קצינים שמאסו בניסיון הכושל של ממשלותיהם למגר את הטרור הדיחו את הממשלות שנבחרו בצורה דמוקרטית, למשל במאלי, בורקינה פאסו וניז'ר, ואחריהן החלו להתרחק ממעצמות המערב ולהעמיק את השותפות עם רוסיה.
7 צפייה בגלריה
המפקד האמריקני מייקל לנגלי. "אנחנו צריכים להציג את הנרטיב שלנו"
(צילום: AP / Mosa'ab Elshamy)
לפחות בחלק מהמקרים, הבחירה של החונטות לחבור למוסקבה הראתה תוצאות. בצפון מאלי, למשל, השתלטו בנובמבר האחרון חיילים מהצבא המקומי בסיוע שכירי חרב מהמיליציה הרוסית "קבוצת וגנר" על שטח שמורדים אחזו בו לאורך כל העשור האחרון. גם בבורקינה פאסו החליטה אשתקד החונטה לסלק את הכוחות הצרפתיים מהמדינה, ופנתה במקום זאת לעזרה מרוסיה ומקבוצת וגנר. לניז'ר הגיעו בשנה שעברה מדריכים צבאיים רוסיים שבועות אחרי שהחונטה השתלטה על המדינה והורתה לכוחות האמריקניים לעזוב אותה.
יפונה בסיס הכטב"מים המרגלים הגדול ביבשת
לדברי לנגלי, במקום לערוך חשבון נפש ולבחון מחדש ולעומק את האסטרטגיה שלה, התוכנית של ארה"ב היא להגביר ולהעמיק את ניסיונותיה ליצור קשרים עם המדינות הללו, כשכוונתו למשימות לא צבאיות, כגון טיפול בעניינים הקשורים לשינויי האקלים, לחקלאות, לפליטים ולניהול סכסוכים בין שבטים. המפקד האמריקני אומר כי וושינגטון מתכוונת לדבוק בגישה של קידום ממשל טוב ושל בניית מוסדות למדינות אפריקה, מעבר לסוגיות של כוח צבאי.
7 צפייה בגלריה
תומכי ההפיכה בבורקינה פאסו מצטלמים עם תמונתו של פוטין. גם שם ביקשו משלוח של וגנר
(צילום: AFP)
7 צפייה בגלריה
לנגלי בתרגיל "האריה האפריקני" במרוקו. ארה"ב תגביר את הסיוע למדינות החוף?
(צילום: FADEL SENNA / AFP)
בריאיון ל-AP התעקש לנגלי כי הצבא האמריקני מסייע למדינות אפריקה רק בדרכים שבהן הן מעוניינות ואינו כופה עליהן רעיונות, אבל בה בעת הצהיר כי בטווח הארוך החונטות הצבאיות לא יצליחו להביא יציבות לאזור. באמירה הזו יש ביקורת לא מאוד סמויה על המשטרים החדשים, ולמעשה כאן בדיוק טמון ההבדל בין ארה"ב לבין מעצמות אחרות, המעמיקות את המעורבות שלהן באפריקה. רוסיה למשל כמעט אינה מציבה תנאים למדינות שלהן היא מציעה סיוע ביטחוני, ולא משנה לה אם הן נשלטות על-ידי חונטות צבאיות או מנהיגים שנבחרו בצורה דמוקרטית. גם סין, שמציעה השקעות והלוואות גדולות למדינות אפריקה כדי לממן מכרות, נמלים, כבישים מהירים ותשתיות רכבת, נוקטת מדיניות של "אי-התערבות", שבמסגרתה, לדבריה, היא נזהרת מלכפות על הרשויות המקומיות רעיונות פוליטיים וממשלתיים.
מבין 6,000 החיילים האמריקנים המוצבים באפריקה, כ-1,000 חיילים בניז'ר וכ-100 חיילים בצ'אד נמצאים כעת בתהליכי עזיבה של שתי המדינות הללו. שתיהן נחשבו לחלק אינטגרלי מהמאמצים של צבא ארה"ב להדוף את ארגוני הטרור באזור, ובמיוחד ניז'ר, שם שוכן בסיס הכט"במים המרגלים הגדול ביותר ביבשת. לדברי לנגלי, לעת עתה הכוחות בניז'ר ובצ'אד נמצאים בתהליך של נסיגה בטוחה ומסודרת, והשותפויות הביטחוניות העתידיות עם שתי המדינות יידונו בהמשך.
לנגלי לא אמר אם ארה"ב מתכוונת להעביר את הבסיסים המפונים למקומות אחרים באפריקה, אבל הצהיר שהאסטרטגיה שלה תלויה במידה רבה בהנחיות ממדינות במערב היבשת בנוגע לאיומים הביטחוניים שאיתם הן מתמודדות. במדינות אפריקניות לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי, למשל, שוררת דאגה הולכת וגוברת בנוגע לפעילות הטרור, והן רוצות לוודא שהן מסוגלות לעקוב אחרי ההתפתחויות בגבולותיהן. "מה שארה"ב רוצה זה מה שמדינות מבקשות", טוען המפקד האמריקני. "אנחנו לא קובעים לאף אחד שום דבר".
