בצמרת צה"ל הביעו לאחרונה חשש ממשי במהלך דיונים סגורים בשל שורת הדלפות מכוונות באשר למבצעים שהצבא מתכנן להוציא לפועל בגזרות השונות, באופן המסכן את קיומם - ובחלק מהמקרים אף הוביל לדחייתם - וחושף יכולות מבצעיות רגישות. "מדובר בחוסר אחריות ובסיכון ממשי לביטחון המדיני", אמרו גורמי ביטחון על התופעה המתגברת.
השיא לכך הגיע בשבוע האחרון, כאשר לאחר הסערה שיצר ביטול עילת הסבירות, התפרסמו כוונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס דיון ביטחוני "דרמטי" בגין ההתפתחויות בצפון, לנוכח המתיחות בגבול לבנון עם חיזבאללה, ובצל חילופי האיומים בין ישראל למזכ"ל הארגון חסן נסראללה - מה שגרם לשינוי סדר היום הציבורי והתקשורתי. אמש (ראשון), לאחר שהדיון אכן התקיים, מסרה לשכת נתניהו, מבלי לפרט מה הן ההחלטות שהתקבלו, כי "ראש הממשלה קיבל את המלצות ודרכי הפעולה שהציעו צה"ל ומערכת הביטחון".
בדיון השתתפו בין היתר שר הביטחון יואב גלנט, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דדי ברנע, ראש השב"כ רונן בר, ראש המל"ל צחי הנגבי ובכירים נוספים. השיח, שבו דנו הגורמים בכרוניקת ההסלמה בגזרת לבנון - החל מהפיגוע במגידו ועד צעדים העלולים להביא להחמרת המצב - הסתיים ללא החלטות קונקרטיות. בצה"ל המליצו כי יש צורך להבחין בין פרובוקציות כמו השחתת מצלמות תצפית, הקמת האוהלים בשטח ישראל וצעדות לאורך הגדר, ובין פעולות כמו הפיגוע בצומת מגידו, כאמור, שטומנות בחובן אפשרות להסלמה. גורמי ביטחון ציינו כי לא כדאי להיכנס לפעולות ש"לא רוצים או צריכים" מול חיזבאללה. כלומר, בעיניהם הפרובוקציות האחרונות לא מהוות הסלמה ביטחונית.
עם זאת, הם אמרו כי יש להבהיר לנסראללה שטעות אחת שלו עלולה להיות מסוכנת ולדרדר את האזור להסלמה. לדבריהם, המטרה היא לסכל את הפעולות ולא להיגרר לפרובוקציות. הייתה הסכמה שלפיה לא נכון לפעול 'כאן ועכשיו', אבל בתוך מערכת הביטחון יש מי שסבורים שהמתנה במשך זמן רב מדי בנוגע להצבת האוהל עלולה ליצור מצב חדש בשטח שיהיה קשה לשנות, ומהווה פגיעה מתמשכת בהרתעה. בסופו של דבר, הדעה הראשונה היא זו שהתקבלה.
עד כה נמנעה ישראל בחלק גדול מהמקרים להגיב על פעילויות חיזבאללה שאירעו בחודשים האחרונים. ישראל העדיפה להכיל או להתמהמה בתגובה צבאית, ועד שזו הגיעה - אם בכלל - היא הייתה מתונה.
ככל הידוע, בצה"ל לא הדליפו על תוכניות עתידיות כלשהן בצפון נגד חיזבאללה, וכלל הדיונים בנושא היו תחת מידור כבד בתוך הצבא. הרמטכ"ל הלוי אף הביע את מורת רוחו בדיונים סגורים שנערכו לאחרונה על הדלפות דומות באשר לתוכניות עתידיות של צה"ל, בעיקר ביהודה ושומרון. הדיון הביטחוני שנערך אמש, אגב, היה אמור להתקיים לפני יותר משבוע - אך נדחה לאחר ההרעה במצבו הרפואי של נתניהו ואשפוזו בבית החולים שיבא בתל השומר.
להדלפות על הדיון הביטחוני שהתקיים אתמול קדם רצף של פרסומים באשר לשני המבצעים האחרונים של צה"ל בג'נין וברצועת עזה - ואף הובילו לפגיעה בביצועם ולדחייתם. בצה"ל פעלו לשמור על החשאיות כדי לא לסכן את החיילים, אך פעם אחר פעם אפשרו ההדלפות להסיט את סדר היום הציבורי מיתר הנושאים הבוערים.
לאחרונה גם הביעו טייסים בכירים במילואים, שחלקם משרתים בתפקידי מפתח במטה המבצעי של חיל האוויר, חוסר אמון כלפי הדרג המדיני הנוכחי בשלל חשד לבחירה בעיתוי "פוליטי" לפעילויות מבצעיות - וגם על עצם קיומם. מדובר בחלק מרכזי במשבר הלכידות שפוקד את צה"ל, והוביל לכך שמאות טייסים וקצינים במערכים קריטיים לכשירות הצבא הפסיקו את שירותם.
פורסם לראשונה: 23:28, 30.07.23