אזהרה: הפרטים בידיעה זו קשים מאוד לקריאה.
"רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת". כך נכתב בדוח רשמי ראשון של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית על מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. "המעשים כוונו לנשים, נערות וגברים כאחד. במרבית המקרים, הקורבנות הוצאו להורג לאחר ואף במהלך האונס".
כבר בשבוע הראשון שלאחר המתקפה התחיל להגיע לאיגוד מרכזי הסיוע מידע על פגיעות מיניות שבוצעו במתקפה. "הטפטוף הפך לשטף, חלקו גלוי לעין הציבורית וחלקו עודו סמוי מן העין", אומרים באיגוד. "אלא שכבר אז, ברגעיה הראשונים של המלחמה שפרצה, נתקלנו בהכחשה ובהשתקה מכאיבות מצד מי שחשבנו לשותפות ושותפים שלנו. כעת אנו פורשות תמונת מצב ברורה, המבהירה מעל לכל ספק כי אלימות מינית נתעבת הייתה חלק בלתי נפרד מהמתקפה. ישנה חשיבות היסטורית, לאומית ובינלאומית בהכרה בזוועות שהתרחשו. כשמרבית הקורבנות לפגיעות מיניות נרצחו, יש לנו חובה מוסרית ואנושית להשמיע את זעקתם האילמת".
הדוח שפורסם הבוקר מנתח עשרות פרטי מידע חסויים וגלויים, כולל עדויות של עדי ראייה ושמיעה, ראיונות עם כוחות הצלה וטיפול, מידע שהותר לפרסום באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית ופניות שהגיעו אל האיגוד. "לאחר איתור המידע נעשה תהליך של קטלוג וניתוח במטרה למפות את הזירות ודפוסי הפעולה של ההתרחשויות בהן התבצעו פשעי המין", מסבירים באיגוד. "הדוח אינו מספק מידע כמותי, מאחר שלאור טבעם של האירועים, שנגמרו ברובם ברצח הקורבנות, היקפם המלא לא ידוע כעת, וייתכן שלא ייוודע לעולם".
ממצאי הדוח מצביעים על כך שמתקפת חמאס כללה מעשי אונס אלימים, תוך איום בכלי נשק, שבחלק מהמקרים כוונו כלפי נשים פצועות. "שורת עדויות, ראיונות ומקורות נוספים מעידים על כך שמחבלי חמאס השתמשו בפרקטיקות סדיסטיות, שנועדו להעצים את ממד ההשפלה והאימה שבהתעללות המינית", נכתב. חלק מהגופות התגלו כממולכדות.
מחברי הדוח מדגישים כי הוא מפרט אך ורק מידע ממקורות מזוהים אשר הותרו לפרסום, אך לדבריהם הניתוח כלל מקורות מידע נוספים וחסויים, אשר אותם לא ניתן לפרסם. "מניתוח המידע עולה כי פגיעות מיניות ומגדריות התרחשו, באופן שיטתי, בכל סוגי הזירות בהן התרחש טבח 7 באוקטובר, וכן בשבי", נכתב בדוח. במסיבת הטבע ברעים נמצאו סרטונים ועדויות של משתתפים במסיבה מעידים חד-משמעית על שורת פגיעות מיניות קשות בזירת מסיבת הנובה: "קיימות עדויות ניצולים על אונס קבוצתי, עדויות שמיעה על צרחות נשים ועוד. עדויות אלו מתיישבות עם תיאורים מקבילים מטעם גורמי הפינוי והטיפול בגופות".
גם בקיבוצים ויישובים בדרום נאספו עדויותיהם של מחלצים וגורמי טיפול בגופות, לפיהן בבתים רבים נמצאו סימנים לביצוע מעשי אונס בסמוך לרצח, וכי חלק גדול מהמקרים קרה מול או ליד בני משפחה. "העדויות חושפות שורת מקרים מזעזעים של פגיעות מיניות קשות בנשים ונערות", נכתב. "לידי איגוד מרכזי הסיוע הגיע מידע נוסף שלא ניתן לחשוף מטעמים אתיים. תחקיר ה'ניו יורק טיימס' מציין לפחות 24 גופות עם סימני התעללות מינית בבארי ובכפר עזה".
הדוח מציג מספר עדויות, בהן עדותו של נעם מארק, חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ רעים, שמצא באחד הבתים שלוש גופות של נשים צעירות מהמסיבה. הגופות נמצאו עירומות, עם סימנים שמעידים בבירור על מעשי אלימות מינית קשים.
לפי הדוח הפגיעות נעשו גם בבסיסי צה"ל. גופות חיילות שהגיעו למחנה "שורה" כללו סימני אלימות מינית ברורה. "המידע על ההתרחשויות בפשיטה על בסיסי צה"ל מועט יחסית, אך עולה ממנו כי זו כללה גם פגיעות מגדריות ומיניות", נכתב. בין העדויות שעולות בדוח בהקשר זה גם של קצינה ששרדה את הפלישה לבסיס במעבר ארז: "היא סיפרה שמחבל איים עליה בנשק ודרש שתוריד את המדים. היא ניצלה כאשר מחבל אחר עצר אותו".
בנוסף ישנו מידע לגבי פגיעות מיניות שנעשו בשבי חמאס בעקבות עדויותיהם של אלו שחזרו ממנו. "מדובר במספר עדויות שונות שפורסמו בחודשים האחרונים על ידי חטופות משוחררות, הכוללות מידע גם על חטופות וחטופים שעדיין בשבי", נכתב. "עם החטיפה של 254 איש לתחומי רצועת עזה המשיכו להתבצע פגיעות מיניות גם בזירה זו. לכן יש סבירות גבוהה שבכל רגע נתון החטופות והחטופים בשבי חמאס עדיין בסכנה לפגיעות מיניות".
בדוח מתוארת עדותן של חן ואגם גולדשטיין. "אם ובתה הנערה שנחטפו מביתן בכפר עזה ושוחררו אחרי 51 יום בשבי, ציינו בכמה הזדמנויות שפגשו במהלך השבי לפחות שלוש חטופות שעברו פגיעה מינית בשבי".
הדוח יוגש לאו"ם: "אי-אפשר עוד לשתוק ולהתעלם"
מהעדויות והמידע שנאסף עולה כי פגיעות מיניות בוצעו גם בילדים ובגברים. בין היתר, בדוח נכתב כי "צוותי רפואה שטיפלו בחטופים ששוחררו מהשבי דיווחו כי גם גברים עברו פגיעות מיניות בשבי".
הדוח מצביע על כך שפשעי מין נעשו באופן שיטתי ומכוון במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ואחריה, ועל כך שפשעי המין התאפיינו בריבוי פוגעים, פגיעה מול בני משפחה והוצאות להורג, ולוו בפרקטיקות סדיסטיות ייחודיות. "הפרקטיקות הברוטליות בהן נעשה שימוש בשבעה באוקטובר נועדו להשחית ולפגוע באופן סדיסטי ומזרה אימה", אומרות ד"ר כרמית קלר חלמיש ונגה ברגר, כותבות הדו"ח.
לדבריהן, האופן בו בוצעו הפגיעות והמעשים שנלוו להם נועדו להעצים את ההשפעה על הקורבנות עצמם ועל סביבתם, שלא הצליחה למנוע את הפגיעה. "בימים אלו, כשהצלקת בליבנו מסרבת להגליד, ונפשות אחיותינו ואחינו החיים צועקות אלינו מן האדמה, חלק גדול ממי שחשבנו לשותפות ושותפים פונים לשתיקה ולהכחשה של הזוועות. אנו קוראות לכם להשמיע את קולכם, ולא לתת לזעקת הקורבנות האלו להתאייד", הן אמרו – בפנייה לארגונים בעולם.
הדוח הוא המחקר הרשמי הראשון מאז 7 באוקטובר המאגד עדויות ומספק מסקנות. הוא מוכיח בבירור כי לא מדובר ב"תקלה" או במקרים ספורדיים, אלא באסטרטגיית פעולה ברורה, ובהתעללות מינית שיטתית, מכוונת, ואכזרית ביותר. הוא מהווה תשתית ראייתית ראשונית המעידה על ביצועם של פשעי מין בהיקף נרחב.
"הדוח, שיוגש למקבלי ההחלטות באו"ם, לא משאיר אפשרות להכחשה או התעלמות", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע. "ארגון הטרור חמאס בחר לפצוע את מדינת ישראל בשתי אסטרטגיות ברורות – לקיחת אזרחים בשבי, ופשעי מין סדיסטיים. אי-אפשר עוד לשתוק – אנו מצפות מהארגונים הבינלאומיים לנקוט בעמדה חד-משמעית, אי-אפשר לעמוד מהצד. העמידה מנגד תיזכר ככתם היסטורי על כל מי שבחרו לשתוק, להשתיק ולהכחיש את פשעי המין שביצעו אנשי חמאס".