דו"ח מבקר המדינה על כישלון ההסברה
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
כשנה וחצי מתחילת התפרצות מגפת הקורונה בישראל, מפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח חריף על טיפול המדינה במשבר ומתמקד, בין היתר, בהסברה ובהנגשת מידע לציבור במהלכו. מהדו"ח עולים ממצאים מטרידים במיוחד באשר לעבודת ההסברה והדוברות שנעשתה, בעיקר במשרד הבריאות אך גם בפיקוד העורף ומטה ההסברה הלאומי שהוקם.
על פי הנתונים שעולים מהדו"ח, בשנת 2020 הושקעו לא פחות מ-311 מיליון שקלים עבור פעולות הסברה. עם זאת, מסקר שערך המבקר עולות מגמות מעורבות באשר לתוצאות ההשקעה. 36% מכלל הציבור סברו שההיגיון בהגבלות לא הוסבר באופן ברור, 73% מהשיחות למוקד הטלפוני של משרד הבריאות לא נענו על ידי מוקדן ובין 32% ל-68% מהשיחות למוקד הטלפוני של פיקוד העורף לא נענו.
בתוך כך וברקע טענות לתפקוד לקוי של מערך הדוברות וההסברה של משרד הבריאות, לאחרונה נבחנים שינויים במערך ובין היתר מחפשים בשבועות האחרונים לאייש תפקיד חדש - ראש מערך התקשורת הלאומי למאבק בקורונה. זאת, לאחר שראש מערך ההסברה במשרד הבריאות, עינב שימרון גרינבאום, הודיעה לאחרונה על כוונתה לעזוב את תפקידה בחודש אוגוסט, עקב מניעים אישיים.
בשנת 2020 הושקעו לא פחות מ-311 מיליון שקלים עבור פעולות הסברה, אך 36% מהציבור טענו כי ההגבלות לא הוסברו להם באופן ברור. בנוסף, תוכנית הדוברות של משרד הבריאות לא עודכנה מ-2007. מממצאי הסקר של משרד מבקר המדינה עלה כי גורמי ההסברה הצליחו להסביר לציבור את רוב ההגבלות רק במידה בינונית, וככלל, הציבור נתן אמון מצומצם בלבד בגורמים האחראים לניהול המשבר", כתב המבקר. "מניתוח השיח ברשתות החברתיות עלה כי מידת השכנוע בדבר הנחיצות של רוב ההגבלות הייתה בינונית".
להיעדר הבהירות והקושי בהבנת המסרים, כפי שנטען לא פעם לאורך המשבר, היו מספר סיבות. המבקר מצביע, בין היתר, על "חוסר הבהירות בחלוקת האחריות גרם לקשיי תיאום בין גופי ההסברה השונים", והוסיף כי "אף שמטה ההסברה הלאומי הוקם בין היתר במטרה להציג מדיניות הסברה אחידה ועקבית, בשני מועדים מרכזיים במשבר הקורונה, סמוך למועדי היציאה מן הסגרים שהוטלו על הציבור, קודם השלמת גיבוש מתווה אחיד לחזרה לשגרה המחייב את כלל משרדי הממשלה, פרסמו חלק ממשרדי הממשלה פרסומים עצמאיים שלא תואמו מול מטה ההסברה הלאומי, עם מסרים שונים זה מזה, שיש בהם כדי לבלבל את הציבור בנוגע להנחיות הצפויות לחול עליו עם סיום הסגר". מסקנה זו באה לידי ביטוי גם במהלך המשבר, כאשר אנשי מקצוע שונים, לעיתים כולם ממשרד הבריאות, הציגו עמדות שונות ואף הפוכות בנושאים מסוימים ובכך גרמו לבלבול בציבור.
בנוסף, הצביע המבקר על שורת ליקויים עמה התמודד מערך ההסברה עוד בטרם החלה ההתפרצות. "תוכנית דוברות משרד הבריאות לא עודכנה משנת 2007 על אף השינויים שחלו בתחום התקשורת, המדיה החדשה ואמצעי ההסברה בעשור האחרון", כתב המבקר. "כך, הרשתות החברתיות כלל אינן מוזכרות בתוכנית בין אמצעי הפצת המסרים".
5 צפייה בגלריה
מנכ"ל משה בר סימן טוב, השר ליצמן ורה"מ נתניהו במסיבת עיתונאים בעת הגל הראשון
(צילום: עמית שאבי)
עם זאת, מבדיקת המבקר משרד הבריאות טיפל בנושאים אלו מתחילת המשבר ואכן הנראות של משרד הבריאות ברשתות החברתיות כיום היא הרבה יותר משמעותית וניכרת. עוד עולה מבדיקת המבקר כי "עם פרוץ משבר הקורונה, כאשר הוטלה על משרד הבריאות האחריות להובלת ההסברה ומתן המידע לציבור, התשתית הארגונית והמומחיות המקצועית שעמדו לרשות המשרד בתחום ההסברה לא התאימו להיקפה ומורכבותה של המשימה, בין היתר בתחום הטיפול בהסברה לקבוצות שונות באוכלוסייה".
מתחילת משבר הקורונה, בסוף ינואר 2020 עד סוף אוקטובר 2020, התקיימו בסך הכול 75 ישיבות ממשלה וקבינט. "התמודדות מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא כללה פעולה שיטתית ורוחבית להתמודדות עם הפצת מידע כוזב, כגון לניטור המידע הכוזב, הצפתו כשגוי והפצת מידע אמין הסותר את המידע הכוזב", קבע המבקר. "כך הופץ מידע כוזב שנותר ללא מענה מצד הגורמים שניהלו את המגפה". בנוסף, קבע המבקר כי "משרד הבריאות החל להכשיר מסבירים לצורך הופעה בכלי התקשורת לאחר פרוץ משבר הקורונה. זאת בשעה שכבר בתחילת המשבר הוא נדרש להתמודד עם עמדות של מומחים שסתרו את העמדה הממשלתית הרשמית וגרמו לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולפגיעה במאמץ ההסברתי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד שימש דוגמא למדינות העולם בהיקף ובגיוון ההסברה לקהילות השונות ולמגזרים השונים בישראל. משרד הבריאות השקיע כ-200 מיליון שקלים בהסברה לציבור הישראלי. נעשו מספר רב של קמפיינים בטלוויזיה, בדיגיטל, ברדיו, ברשתות החברתיות, בשילוט חוצות ובעיתונות הכללית והמגזרית. משרד הבריאות הוביל על כולם בהסברה ברשתות החברתיות - בפייסבוק, טלגרם, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטיק-טוק - גם בעברית וגם בערבית. הוקם אולפן שידורים וחמ"ל לטיפול בפייק ניוז, גיוסו שישה משרדים חיצוניים לטובת הגברת ההסברה: שלושה משרדים לחברה הערבית (משולש צפון, בדואים ומזרח ירושלים). משרד הסברה לחברה החרדית, משרד לחברה הרוסית, משרד לניו מדיה ומשרד לבני העדה האתיופית. משרד הבריאות הוביל בהסברה לחברה הישראלית, והודות למאמצי ההסברה הללו הובילה ישראל במבצע החיסונים. נציין כי סקר שנעשה על ידי משרד הבריאות בספטמבר 2020 הראה כי 59% מהציבור סומך על הגופים הרפואיים בנוגע להעברת הנחיות בתקופת הקורונה לרבות הפרויקטור, מומחי בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות. כמו כן, סקר נוסף שנערך באוגוסט 2020 הצביע על ציות גבוהה של הציבור להנחיות השונות".
