צה"ל אישר בצהריים (יום חמישי), בתשובה רשמית לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה", כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל ארבעה מכתבי התרעה שונים מאגף המודיעין של צה"ל בחודשים שבין מרץ ליולי 2023. במכתבים עצמם, שעצם קיומם פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כבר בחודש יולי האחרון, הוזהר נתניהו מהיחלשות ההרתעה הישראלית בעקבות הפגיעה האנושה בלכידות החברתית בישראל.
נאום גלנט ממרץ 2023, שבו הזהיר: "לעצור את החקיקה לאור הסכנה"
לפי המכתב שנשלח ליועמ"ש העמותה אלעד מן, "במהלך שנת 2023, בחודשים מרץ עד יולי, הועברו ארבעה מסמכי התרעה שונים מידי אגף המודיעין שממחישים כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "הטענה שראש הממשלה קיבל כביכול מחטיבת המחקר באמ"ן התרעות על התקפה אפשרית מעזה היא הפוכה מן האמת. לא רק שאין באף אחד מהמסמכים התרעה כלשהי על כוונות של חמאס לתקוף את ישראל מעזה, אלא שניתנת בהן הערכה הפוכה לחלוטין. שתי ההתייחסויות הבודדות לחמאס בארבעת המסמכים מציינות שחמאס לא רוצה לתקוף את ישראל מעזה ופניו להסדרה. בהתייחסות הראשונה מ-19 במרץ 2023 נכתב שאסטרטגית חמאס היא 'הותרת רצועת עזה במדרון אחורי' ומיקוד המאבק בישראל בזירות אחרות".
לפי לשכת ראש הממשלה, "בהתייחסות השנייה, ב-31 במאי 2023, אף הומלץ שעל ישראל להצטרף ל'טרנד הדה-אסקלציה האזורי' ו'לקחת צעד קדימה בהסדרה מול הרצועה והריבון החמאסי'. להערכה זו במסמכים שחמאס אינו מעוניין בהסלמה ומעוניין בהסדרה עם ישראל היו שותפים בעקביות כל גופי הביטחון, שאף טענו שחמאס מורתע. באשר לטענה המועלית במסמכים על ההשפעה השלילית של היעדר הלכידות בישראל על אויבינו - הרי ראש הממשלה בעצמו התריע על כך פעמים רבות בהקשר לתופעת הסרבנות".
הם הביאו כדוגמה את 17 ביולי, "אז התריע ראש הממשלה כי ויכוח פנימי זה 'מכרסם בהרתעה מול אויבינו שיכולים בקלות להתפתות למעשי תוקפנות נגדנו'. עם זאת ראש הממשלה צדק כשהזהיר באפריל את אויבינו שביום מבחן "הוויכוח הפנימי לא יפגע בנחישות ובעוצמה שלנו לפגוע בהם בכל עת שנדרש לכך".
צה"ל סירב לפרסם את תוכן המכתבים, אך כבר ביולי האחרון פרסמנו כאן כי מדובר במסמכים יוצאי דופן בכל קנה מידה - שהאחרון שבהם נשלח יממות ספורות לפני אישור ביטול עילת הסבירות בכנסת. במכתב צוין שהאויבים מזהים הזדמנות היסטורית לשנות את המצב האסטרטגי באזור בעקבות המשבר העצום של המהפכה המשפטית, שכמותו הם לא ראו בעבר.
בכירי אגף המודיעין הזהירו אז כי הפגיעה היא לא רק מיידית, אלא עלולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח. בצה"ל אומרים כי מדובר על התרעה שעסקה באויבי ישראל "בכלל הזירות", אך באמ"ן התמקדו במכתבים בחיזבאללה ובאיראן. לפי הניתוח של צה"ל באותה תקופה, אויבים כמו איראן וחיזבאללה מחלקים את ההרתעה הישראלית לארבע רגליים, וכולן נחלשו: עוצמתו של צה"ל; הברית עם האמריקנים; כלכלה חזקה; ולכידות פנימית גבוהה.
כבר אז, המשבר המדיני מול האמריקנים נתפס בעיני אמ"ן כחמור ביותר, וככזה שישפיע לטווח הארוך. לגבי כשירות הצבא, באגף המודיעין זיהו שהאיראנים וחיזבאללה עוקבים מקרוב אחרי המשבר במערך המילואים והפגיעה במערכים החיוניים של הצבא. קיץ 2023 בישראל, כפי שהאויב ראה זאת לשיטת אמ"ן, היה נקודת חולשה היסטורית. אם עד אז דיברו על פגיעה "טקטית" בהרתעה - במודיעין הוטרדו מכך שבפעם ההיא חל כרסום משמעותי בהרתעה הבסיסית.
למרות ההתרעות, נדגיש, אגף המודיעין של צה"ל לא הצליח להעביר התרעה קונקרטית על מתקפת הפתע של חמאס - ברצף כשלים מהדהדים, שבמהלכם פספסו בכירי אמ"ן את כל הסממנים שהעידו על הטבח המתקרב. בעקבות הכשלים הללו אף התפטר ראש אמ"ן אהרון חליוה, ואחריו צפויים להתפטר בכירים נוספים בצה"ל ובאגף המודיעין בפרט. עם זאת, לימים טען נתניהו כי לא קיבל כלל התרעה על סבירות גדלה והולכת למלחמה, דבר שצה"ל מאשר כעת שאינו נכון.
בעבר, בריאיון לערוץ 14, נשאל נתניהו על הערכות אמ"ן בנוגע לסבירות הגדלה והולכת למלחמה - והשיב כי "אני חושב שיש הפרזה בזה, אבל אנחנו תמיד נערכים לאפשרות הזו". הוא פירט על הפעולות הצבאיות שננקטו נגד חמאס וחיזבאללה, וטען כי "חמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון, אני חושב שהמסר הזה נקלט". הוא הוסיף כי "אויבינו מבינים שזה לא רעיון טוב לפתוח במלחמה עם ישראל. יכול להיות שהם שמעו שמדינת ישראל קורסת, נופלת, מתפוררת - אבל הם מגלים בכל יום מחדש שלא כך הם פני הדברים".
צה"ל, נדגיש, התבקש במסגרת פניית עמותת "הצלחה" להעביר רק את הסקירות שהועברו לנתניהו או למי מטעמו בעניין הסכנות שנובעות מתהליכים חברתיים פנימיים בישראל, והקשר שלהן להסתברות למלחמה. לכן, אם היו אזהרות מצה"ל שאינן קשורות למשבר המהפכה המשפטית - הן לא הופיעו במכתב זה.
