אחרי המתקפה על המגעים לחידוש ההסכם, בישראל מנהלים מגעים מול הבית הלבן כדי לתאם שיחה בין ראש הממשלה יאיר לפיד והנשיא ג'ו ביידן על חידוש הסכם הגרעין עם איראן.
האמריקנים הבהירו שביידן נמצא בחופשה ומעריכים שהשיחה תצא לפועל בימים הקרובים. עם זאת, בבית הלבן הדגישו שארה"ב עומדת על כך שאיראן תשיב לשאלות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעניין התיקים הפתוחים, ולא תסכים להתנות בין חזרה של איראן להסכם לבין סגירת התיקים הפתוחים.
לפיד אמר אתמול (רביעי) כי המערב מוותר לאיראן "שוב ושוב", וגם שר הביטחון בני גנץ הצטרף לביקורת על המעצמות, לפני ביקורו היום בארצות הברית. לפיד טען כי "מה שמונח כרגע על השולחן הוא הסכם רע, שייתן לאיראן 100 מיליארד דולר לשנה", ואמר: "הכסף הזה לא יבנה בתי ספר ולא בתי חולים. אלה 100 מיליארד דולר לשנה שישמשו לערעור היציבות במזרח התיכון והפצת טרור ברחבי העולם. הכסף הזה יממן את משמרות המהפכה וכוחות הבסיג' שמדכאים את העם האיראני. הוא יממן עוד התקפות על בסיסים אמריקניים במזרח התיכון, ישמש לחיזוק חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. זה כסף בדיוק לאותם אנשים שמנסים לרצוח סופרים והוגי דעות בניו יורק, וכמובן ישמש לחיזוק תוכנית הגרעין".
לפיד בתדרוך לכתבים זרים בנושא איראן והסכם הגרעין
(צילום: עומר מירון, לע"מ )
מנגד, ראש האופוזיציה נתניהו תקף את הממשלה על התנהלותה מול המעצמות - וטען כי ההסכם שנחתם בתקופתו היה הרבה פחות גרוע. "הייתי מוכן לעשות צעדים בלתי קונבנציונליים", אמר אמש במסיבת עיתונאים והציג כדוגמה את הנאום בקונגרס האמריקני, שהוביל למתיחות קשה עם אובמה, וממילא לא מנע את החתימה על ההסכם ב-2015.
בניגוד לנתניהו, ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (במיל') עמוס ידלין, מאמין כי מחאה פומבית היא לא הדרך. בשיחה עם ynet עמד ידלין על ההבדלים בין הסכם הגרעין הישן לזה המתגבש כעת, אילו סוגיות נותרו בחוץ וכיצד ישראל צריכה לפעול. ידלין אמר כי מאז פרישת ארה"ב מההסכם התרחשו כמה שינויים, ולכן לא ניתן לחזור להסכם הישן.
"האמריקנים מדברים על לחזור להסכם מ-2015. אבל כיוון שמאז 2015 חלו הרבה שינויים במאזן האסטרטגי, במצב תוכנית הגרעין האיראנית ובציפיות של הצדדים מההסכם, התנהל בשנה וחצי האחרונה משא ומתן על סוגיות שלא הוגדרו בהסכם של 2015 וסוגיות שהאיראנים דרשו שיסוכמו כתנאי לחזרה להסכם. לדוגמה, האיראנים פיתחו צנטריפוגות מתקדמות מאז שהאמריקנים פרשו מההסכם. הצנטריפוגות האלו מקצרות את זמן הפריצה משנה בהסכם הקודם לחצי שנה בהסכם הנוכחי", הוא אמר.
"בנוסף, האמריקנים רצו להרוס את הצנטריפוגות החדשות כדי לחזור למצב של 2015. האיראנים סירבו. הם הסכימו לסגור אותן במחסן נעול באיראן שייפתח אם האמריקנים יעזבו את ההסכם פעם נוספת", אמר ידלין. "עצם העובדה שהאמריקנים יצאו מההסכם ב-2018 דחק את האיראנים לבקש ערבויות כנגד יציאה אמריקנית נוספת, או לעשות אותה קשה לאמריקנים. מדובר ב'הסכם על גבי הסכם'. חוזרים להסכם מ-2015 עם כל הפרמטרים המקוריים שלו אך צריך להחליט גם על פרמטרים חדשים. לכן צריך לראות את ההסכם של 2022, אם יושג, כקומה נוספת על הסכם 2015".
לדבריו, אין ויכוח שההסכם לא טוב לישראל. "הוויכוח בתוך המערכת הישראלית הוא בשאלה חשובה יותר: מה יותר גרוע לישראל - לחזור להסכם או להישאר במצב הקיים, ועל סוגיה זאת יש חילוקי דעות", אמר ידלין. "דווח שראש אמ"ן חושב שלחזור להסכם פחות גרוע מלהישאר במצב הקיים. העמדה הרשמית של מדינת ישראל היא שלא נכון לחזור להסכם בוודאי כפי שהוא מתעצב עכשיו בוושינגטון ועדיף להישאר במצב הקיים.
"ואני אומר שלא זאת השאלה. אכן שתי החלופות בעייתיות לישראל. אבל מה שחשוב יותר הוא להתכונן עם ארה"ב ליום שאחרי החזרה או אי החזרה להסכם. יותר נכון לכיוון העשייה המדינית, האסטרטגית והצבאית, לשאלה איך מתכוננים להתפתחות ששתי החלופות יכולות להביא: לאיראן גרעינית. איך ממנפים ההתחייבות של ארבעת נשיאי ארה"ב האחרונים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני – והופכים את זה מהצהרה שהיא כותרת בלבד לתוכנית אסטרטגית-מבצעית שיש בה תוכן ועשייה משותפים כדי לעצור את איראן מלהגיע לפצצה גרעינית. זה בעיניי יותר חשוב מהוויכוח אם לחזור להסכם או לא".
5 צפייה בגלריה
ביידן. "בסוף משא ומתן כושל, הגיע להסכם חלש יותר, בעייתי יותר וקצר יותר"
(צילום: רויטרס)
ידלין התייחס גם לנקודות התורפה: "ההסכם מאוד בעייתי בהרבה מאוד תחומים. הראשון - המצב שבו בסוף ההסכם בשנות ה'שקיעה' (פקיעת ההסכם) לאיראן יש לגיטימציה מלאה מהקהילה הבינלאומית לתוכנית גרעין בלתי מוגבלת שהמרחק שלה מפצצה הוא קצר מאוד ונמדד בשבועות בודדים. החלטה על הפריצה תהיה בידי האיראנים בלבד והזמן הקצר לא יאפשר לעצור אותם. זאת המגרעת העיקרית של ההסכם.
"הנושא השני הוא חולשת הפיקוח. הפיקוח לא היה 'בכל מקום ובכל זמן' והאיראנים יכולים להסתיר פעילויות", הוא הוסיף. "נקודת התורפה השלישית היא שההסכם העניק לאיראן מאות מיליארדים שמהם היא יכולה להקצות תקציבי עתק לפתח נשק קונבנציונלי נגד ישראל ולתמוך בחיזבאללה ובשאר ארגוני הפרוקסי שלהם ולבצע חתרנות וטרור בהיקף רחב במזרח התיכון. נקודות תורפה אלו היו בהסכם המקורי ב-2015 והן במידה רבה בעייתיות יותר היום – במיוחד הקרבה ל'שקיעה' שבהן איראן משתחררת מהמגבלות על תוכנית הגרעין".
ידלין הסביר על הרווח לאיראן ולקהילה הבינלאומית כתוצאה מחתימה על ההסכם. "לאיראנים הוא נותן את הסרת הסנקציות. המצב הכלכלי באיראן לא טוב. הנשיא איברהים ראיסי שהבטיח שישקם את הכלכלה וידאג להוריד את האינפלציה והאבטלה לא מצליח במשימה ולכן מאוד זקוק לכסף שיגיע עם הסרת הסנקציות. זה הדבר העיקרי שהאיראנים מקבלים", הוא אמר. "הדבר השני שהם מקבלים הוזכר קודם והוא העובדה שבין 2026 ל-2031 רוב המגבלות על התוכנית הגרעינית משתחררות. לאיראנים יש סבלנות. האיראנים, בניגוד לתרבויות אחרות, לא מתכננים לטווח הקצר אלא עשור קדימה והם תוך עשור משתחררים מכל מגבלה על תוכנית הגרעין".
לדבריו, "הקהילה הבינלאומית מקבלת את העובדה שאיראן מגולגלת אחורה מהנקודה שבה היא נמצאת היום – נקודה שיש שמגדירים אותה כבר היום כמדינת סף. אם איראן תחליט לפרוץ היום לפצצה - בנתיב החומר הם חודשיים מהפצצה. ההסכם המקורי גלגל אותם שנה לאחור והשאיר אותם שם 12 שנה. היום הם מגולגלים לאחור רק חצי שנה בגלל הצנטריפוגות המתקדמות וזמן ההגעה לשנות ה'שקיעה' מתקצר. אבל בראיית הקהילה הבינלאומית ההסכם מונע משבר בינלאומי נוסף בשנים הקרובות. העובדה שאיראן תוציא על פי ההסכם את כל האורנים שהם העשירו בשלוש השנים האחרונות (כ-4 טון אורניום מועשר שחלקו ב-20% וחלקו ב-60%) מרחיקה את איראן מהסף ומשחררת את הקהילה הבינלאומית מהצורך לפעול נגדה. ההסכם משאיר בידי איראן רק 350 ק"ג שזה לא מספיק אפילו לפצצה אחת ומונע ממנה להעשיר מעבר ל-3.76%.
"הקהילה הבינלאומית רוצה לקנות זמן, 'להחזיר את איראן לקופסה'. מבחינת ארה"ב - רוסיה, סין וצפון קוריאה עם מאות טילים בליסטים עם ראשי חץ גרעיניים מאיימות על ארה"ב יותר מאיראן. לאיראן עוד אין פצצה והאמריקנים רוצים להחזיר את איראן למצב שבטווח הקצר ההסכם לא יאפשר להם להגיע אליה. בראיית המעצמות ההסכם, בעייתי ככל שיהיה, פותר את המשבר הגרעיני ובעיקר לא מחייב לפעול במקרה שאין הסכם", הוא אמר. "האמריקנים חזרו משתי מלחמות ארוכות, יקרות וקשות במזרח התיכון, מלחמות שלא השיגו את מטרתן - לא באפגניסטאן ולא בעיראק - ואין להם שום רצון להיכנס למלחמה נוספת באיראן. ולכן מפתה מאוד עבורם לקנות כמה שנות שקט".
ידלין הוסיף כי "בהיסטוריה בדרך כלל אין אפשרות להריץ שני תרחישים ולהשוות ביניהם. במקרה של הסכם הגרעין, היה תרחיש של הסכם מ-2015 עד 2018 ואחרי זה תרחיש של 'אין הסכם' בארבע השנים האחרונות. הטענה של האמריקנים היא שכשטראמפ פרש מההסכם האיראנים התקדמו הרבה יותר והם לא התמוטטו כפי שטראמפ קיווה ולא באו לבקש הסכם יותר טוב. מנגד, עצוב לראות שממשל ביידן שכיוון להסכם 'ארוך יותר וחזק יותר' מגיע בסוף משא ומתן כושל להסכם שהוא 'חלש יותר, בעייתי יותר וקצר יותר'".
5 צפייה בגלריה
"הקהילה הבינלאומית רוצה לקנות זמן". שר החוץ האיראני לצד נציגי האיחוד האירופי
(צילום: AFP)
לדבריו, יש גם כמה תיקים שנותרו פתוחים וצריך להתייחס אליהם. "ישנן פעילויות שהאיראנים עשו ולא הצהירו עליהן, שבין היתר קשורות כנראה לנשק, אבל בעיקר יש שרידים של אורניום מועשר שנמצאו באתרים שהאיראנים לא הצהירו עליהם. סבא"א ביקשה תשובות לסיבה להימצאות אורניום מעושר באתרים שהאיראנים לא הצהירו עליהם ולכן מדובר ב'תיק פתוח'. הנושא מזכיר את סוגיית ממדי הנשק בתוכנית הגרעין האירנית שעלתה לפני ההסכם בשנת 2015. כדי שההסכם ייכנס לתוקף האיראנים היו צריכים לענות על עשר שאלות על הממד הצבאי של התוכנית שלהם - והאיראנים ענו עשר תשובות שקריות, אבל המעצמות וסבא"א קיבלו את התשובות האיראניות וההסכם נכנס לתוקף. הארכיון שהמוסד הביא מטהרן מוכיח שהיו להם פעילויות נשק וגם על כך יש שאלות שהאיראנים מתחמקים מלענות עליהן. האיראנים מצידם דורשים שהתיקים ייסגרו לפני שחוזרים להסכם".
"לא ברורה ברגע זה העמדה האמריקנית. אני מעריך שהם לא מוכנים להתפשר בנושא, אך אם הם ויתרו לאיראנים זה מצב מאוד בעייתי וזה פוגע ביושרה ובמוניטין המקצועי של סבא"א", הוסיף ידלין. "שחקן מפתח בסוגיה הוא מזכ"ל סבא"א, האם יסכים לשתף פעולה עם הרעיון של סגירת התיקים. אם לא ייסגרו התיקים אז יכול להיות שההסכם לא ייחתם בסוף או ייושם בצורה חלקית. תהליך היישום המסתמן הוא ביצוע בשני שלבים של 60 יום ו-60 יום. בראשונים עושים צעדים ראשונים, משחררים להם שבעה מיליארד מבנקים בדרום קוריאה והם יורידו העשרה מ-60 ל-20 אחוז או יוציאו חלק מהחומר. ויכול להיות שאחרי שיתבצעו הפעולות ב-60 הימים הראשונים והצדדים לא יגיעו להסכמה על סגירת התיקים - יישום ההסכם ייתקע שם. זה מזכיר את העיקרון של 'פחות תמורת פחות', לא להוריד את כל הסנקציות ושהאיראנים ילכו מעט אחורה או לפחות יעצרו התקדמות לסף. יכול להיות שנתייצב בפועל במצב זה".
ישראל תשתמש באופציה צבאית?
"ישראל יכולה לשמור לעצמה את זכות הפעולה כי היא לא חתומה על ההסכם, אבל הוא משפיע על הלגיטימציה. בשביל שישראל תתקוף באיראן היא צריכה להגדיר לעצמה שזה הרגע האחרון ויש כורח וכל האסטרטגיות האחרות לעצור את איראן לא הצליחו, צריך שתהיה יכולת לבצע ונדרשת לגיטימציה. ההסכם מרחיק את האיראנים מהפצצה ולכן יורדת הלגיטימציה לפעולה. היא תחזור ותעלה לקראת שנות ה'שקיעה' כשאיראן שוב תתקרב לפצצה או אם היא תפר את ההסכם".
(צילום: חגי דקל)
חזרה להסכם אומרת שישראל נותרה לבדה במאבק נגד תוכנית הגרעין?
"אין ספק שישראל נמצאת היום במצב שהיא מבודדת בעמדה שלא נכון לחזור להסכם הגרעין ויכול להיות שיש לה תמיכה מצד המפרציות וסעודיה, אך הן לא קולניות. אם יש הסכם טוב וההסכם עוצר את איראן אז ישראל לא צריכה להוביל את המערכה העולמית מול איראן. אך כשמגיעים להסכם רע והאיראנים אכן מתקרבים לפצצה, ישראל נשארת לבד. השאלה היום איננה הסכם או לא הסכם, עבורנו שתי החלופות בעייתיות מאוד. מה שחשוב שנסכים עם האמריקנים כיצד מבטיחים שאיראן לא תגיע לנשק גרעיני".
לידלין גם יש הצעה ל"הסכם מקביל" בין ישראל לארה"ב, שבו יגבשו השתיים תוכנית איך למנוע איראן גרעינית - יעד המשותף לשתי המדינות. לדבריו, "בהסכם המקביל נכון שיהיו שישה פרקים: מה עושים אם בסוף איראן לא חוזרת להסכם, איך מגיעים להסכם ארוך יותר ולא מגיעים ל'שקיעה', מה הקו האדום שאסור שאיראן תחצה אותו, מה עושים ומי עושה אם איראן חוצה קו זה, איך מחזקים את ישראל למקרה כזה ואל מול סיכוני ההסכם ואיך פועלים נגד החתרנות והטרור האיראניים באזור. את כל הנושאים האלו נכון לסכם בעדיפות על המחאה נגד ההסכם. היה צריך לוודא שאנחנו יודעים להקטין את הנזקים של ההסכם ואת זה לא עשתה לא הממשלה של ביבי ולא הממשלה הנוכחית".
פורסם לראשונה: 23:03, 24.08.22
