תיעוד: השריפה במתחם התיירות בעבדון
(צילום: דוברות כבאות והצלה)
גבר בן 54 נפגע הלילה (בין שלישי לרביעי) באורח קשה בשריפה שפרצה בסוכנות למכירת טרקטורונים ואופנועים במושב עבדון שבגליל המערבי. צוות מד"א שהגיע למקום פינה אותו למרכז הרפואי לגליל בנהריה. בשירותי הכבאות, שפועלים כבר שעות לכיבוי השריפה במתחם התיירות הגדול, חושדים כי מדובר בהצתה על רקע תופעת הפרוטקשן בגליל. עסק לשיווק ביצים, ששייך לאביו של הפצוע ונמצא סמוך לסוכנות המכירה, נשרף לחלוטין גם כן.
הגבר שנפגע בשריפה קיבל הודעה ממוקד האבטחה על כך שהחשמל נפל בעסק. הוא הגיע למתחם ונפגע כשניסה להיכנס עם מלגזה למקום. המתחם המדובר הוצת על-ידי אלמונים כבר פעמיים בעבר, אך אז זה נגמר בנזקים קלים יחסית, והפעם המבנה כולו נשרף. מפקד תחנת זבולון, טפסר-משנה גיל ברסנו, שפיקד על ששת צוותי הכבאות שפועלים בזירה, מסר כי "הכבאים נאבקים כדי למנוע את התפשטות השריפה ללולי תרנגולות שסמוכים למבנה. אנחנו פועלים מאז לפנות בוקר, ויש חשש לקריסה של המבנה".
הדיווח על השריפה שבה נפגע הבעלים התקבל במוקד 101 של מד"א בשעה 03:02. חובשים ופרמדיקים של הארגון העניקו טיפול רפואי לגבר בן 54 במצב קשה, ופינו אותו למרכז הרפואי לגליל. במרכז הרפואי עדכנו הבוקר כי מצבו השתפר ומוגדר בינוני ויציב.
גורם במועצה האזורית מעלה יוסף שבגליל המערבי אמר כי זו לא הפעם הראשונה שעסקים בעבדון וביישובים נוספים בסביבה מאוימים. לדבריו, "זו בוודאות הצתה, המשפחה הזאת מאוימת כבר זמן רב ועשו להם נזקים גם בעבר. המושב עובר תקופה קשה של איומים, הצתות וירי. אני מאמין שהאירועים כאן קשורים להתגברות הפשיעה ולתעשיית הפרוטקשן של ארגוני הפשיעה שפועלים בטובא זנגריה". עם זאת, בעל העסק שנשרף אמר כי לא קיבל איומים, וטען כי הוא לא יודע מי ירצה להצית את המתחם שבבעלותו.
4 צפייה בגלריה
"זה טרור, אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית". תיעוד השריפה במתחם בעבדון
(צילום: דוברות כבאות והצלה)
תופעת הפרוטקשן רחבה ומשפיעה על בעלי עסקים ברחבי המדינה. גם אנשי ענף התיירות בגליל הפכו לחלק בלתי נפרד מהתופעה, ורק אתמול פורסמו התכתבויות בין גובי דמי חסות לבעל מתחם צימרים בצפת. בין היתר, נשלחו לבעל המתחם איומים: "אף אחד לא יכול לעזור לך יא חמור, ואם תפנה תקבל קנס גדול. אתה על הכוונת. אם תדבר עם מישהו, אתה והבנות שלך הלכתם. יש לך חוב 400 אלף שקל".
"אנחנו עוברים פה גיהינום מטורף", סיפר בעל הצימרים. "תמיד זה היה, אבל לא בצורה אינטנסיבית כזאת. הם עושים פה ממש טרור, הורגים את הנשמה. זה עונש מוות. אני לא יכול לעזוב את הבית אחרי עשר בלילה בגלל חלאות האדם האלה, כי אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית".
לפני כחודש וחצי פורסם נייר מדיניות של פורום קהלת שבחן את פשיעת הפרוטקשן באופן מקיף ומעמיק, והעלה תמונת מצב מדאיגה על היכולת והרצון של גופי האכיפה והחקיקה לפעול באמת מול התופעה המשמעותית ביותר לאיבוד המשילות בגליל, בנגב ובאזורים נוספים. "הופתענו לגלות עד כמה שהאירוע הזה נפוץ, רוב הציבור לא מודע לזה", סיפרה מורין אמיתי, חוקרת בפורום קהלת, שניהלה את המחקר בנושא בשנתיים האחרונות יחד עם דן גפן, מומחה במדיניות ציבורית ולשעבר ראש המטה של אמיר אוחנה במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים. המחקר היה השוואתי, ומטרתו הייתה להגדיר את תופעת הפרוטקשן ולמצוא דרכים להתמודד עימה.
4 צפייה בגלריה
"ארגוני החסות הגיעו אפילו לחברות ממשלתיות". השריפה במתחם התיירות בעבדון
(צילום: דוברות כבאות והצלה)
לדברי אמיתי, במאות המפגשים שערכו היא וגפן, בין היתר עם נציגי ציבור מהרשויות המקומיות, מנהלי חברות אבטחה, בכירים במשרדי המשפטים וביטחון הפנים, הבינו עד כמה התמונה יותר נרחבת מהמקרים המדווחים. "מכל הסקטורים הכלכליים משלמים היום פרוטקשן והמגמה הולכת ומתרחבת", ציינה החוקרת.
אמיתי הוסיפה כי "הפשיעה הזאת כל כך משתלמת שארגוני החסות אפילו הגיעו לחברות ממשלתיות שמשלמות להם. אני לא רוצה לדמיין עולם שיתחילו לגבות פרוטקשן גם מגני ילדים, והגננת של הילדים שלי תפגוש בהם אבל אין כעת מה שיעצור זאת". לפי מחקרים שונים שנערכו במרכז המחקר והמידע של הכנסת ונתוני הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי תעשיית דמי החסות בישראל מגלגלת בין מאות מיליוני שקלים למיליארדי שקלים בשנה.
