ב-7 באוקטובר נחטף לרצועת עזה קאיד פרחאן אלקאדי, שעבד כשומר בבית אריזה בקיבוץ מגן. החטיפה הובילה להסדר טיעון עבור אחיו, ג'מעה אלקאדי, הנאשם המרכזי באחד מתיקי הדגל של פרקליטות המדינה בתחום סחיטת דמי חסות (פרוטקשן). "לולא חטיפת אחיו של הנאשם לעזה, הפרקליטות לא הייתה מסכימה להקלה בעונש", הסבירו בפרקליטות. "היה רצון להקל ככל האפשר על הנאשם ומשפחתו בתקופה הקשה שהם עוברים".
כתב האישום הוגש ביוני אשתקד, לצד אישומים נגד כאנם אלסאנע מטראבין א-צאנע וחברת "כוח הדרום" שבבעלותו של אלקאדי. לפי כתב האישום, באמצעות החברה השניים גבו פרוטקשן מקבלנים בסכום של כ-3.8 מיליון שקל, ובנוסף סיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות בסך כ-23 מיליון שקל, בטענה שיש בידם רישיונות נדרשים, בשעה שלא היו להם.
במסגרת התיק נשמעו יותר מ-30 עדים והוגשו מאות מוצגים, אך המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר שינתה הכול. קאיד נחטף לעזה, ועדיין נמצא שם עם 114 חטופים וחטופות. משפחת אלקאדי, לצד משפחות בדואיות ויהודיות, פועלת כיום לשחרר אותו יחד עם החטופים האחרים.
בשל המצב החריג, הסכימו בפרקליטות מחוז דרום להתחיל בהליך גישור, שהוביל להסדר טיעון מקל. לפי ההסדר, שבמסגרתו נגזר העונש ביום שלישי האחרון, אלקאדי ירצה 36 חודשי מאסר החל מיולי 2025, ואילו אלסאנע, בן דודו של הנאשם המרכזי, ירצה 20 חודשי מאסר - בנוסף לחילוט של מיליונים. כאמור, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא אף הורה כי בשל המצב המיוחד, אלקאדי יתחיל בריצוי עונשו רק בעוד שנה.
השבוע כאמור אושר הסדר הטיעון, והשניים הורשעו בעבירות של סחיטה באיומים, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. מדובר בכתב אישום תקדימי בכל הנוגע ל"שמירה כפויה" על קבלנים, המושגת על ידי סחיטה באיומים מבלי שאיימו במפורש או הפעילו אלימות על הקבלנים. בפרקליטות כינו את התופעה "מכת מדינה", כאשר אתרי הבנייה והאזורים הגיאוגרפיים מחולקים טריטוריאלית בין העבריינים העוסקים בתחום. כך כל נאשם "שולט" בטריטוריה שלו, ובזכות המוניטין שלו כנותן החסות, לעיתים הוא כלל לא נדרש לאיים במפורש כדי לקבל עבודות שמירה.
התיק נוהל בבית המשפט על ידי עורכי הדין נועה ברח"ד, שאול אשחר, גיא קנטרמן ואלעד אשכנזי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ועו"ד אירית קוטונה-גינדי ממשרד העבודה. הפרקליט אשחר הבהיר בפני בית המשפט כי "הענישה בתיק זה הושפעה מהנתון יוצא הדופן בדמות חטיפת אחיו של הנאשם לעזה במסגרת אירועי 7 באוקטובר. לולא כן, הפרקליטות לא הייתה מסכימה להקלה בעונש".
הוא הוסיף: "יותר מכך, גם עצם הסכמת הפרקליטות לקיום הליך הגישור, לאחר הגשת 250 מוצגי התביעה ושמיעת יותר מ-30 עדים, לא נבעה מקשיים ראייתיים, ולראיה ההרשעה שבפנינו. גם החיסכון בזמן שיפוטי שהתקיים לא היה במוקד, אלא הרצון להקל ככל הניתן על הנאשם ומשפחתו בתקופה הקשה שהם עוברים".
בפרקליטות ציינו כי ביקשו להקל עם הנאשם המרכזי גם בגלל דריסתה למוות של בתו, שאירעה לפני כמה שנים. לדבריו של הפרקליט אשחר, לא נכון לתת פטור מוחלט מהרשעה ומעונש, שכן מעשיהם של הנאשמים היו חמורים. "בשגרה, הענישה על עבירות בסחיטה באיומים צריכה להיות גבוהה יותר, שכן מדובר בעבירות של מכת מדינה. פרוטקשן עשוי להתרחש גם באמצעות פנייה תמימה לכאורה בהצעת שמירה באתר בנייה, לעיתים תוך ציון שהמציע הוא שומר באזור. על פי המוכר לקבלני הבנייה בתחום, עצם הפנייה מלמדת שהפונה הוא השולט בטריטוריה, והסירוב להצעתו עלול להוביל לפגיעה באתר".
סנגורו של אלקאדי ביקש מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון החריג: "7 באוקטובר הגיע ושינה את חיינו ואת חייו לדורות. קבלת אחריות בוודאי תשים את הפרק הזה מאחוריו, וזו השאיפה. לנקות שולחן ולהתפנות למה שמחכה לו, בתקווה שעוד ימים לא ארוכים פרחאן יגיע יחד עם כל החטופים החיים, והשיקום כל או כך ארוך ומייגע והוא מתמודד איתו יום ביומו". עוד ציין כי בכוונתם להגיש בקשה לחנינה, במסלול המיוחד שקיים היום למשפחות החטופים.
אלקאדי עצמו אמר בדיון: "באנו לסגור את זה כדי לנקות שולחן, כדי להתפנות לבעיה השנייה והעיקרית עכשיו - בעיה של כל המדינה - אבל בגדול זה פגע בי אישית. המדינה רצתה לעשות ממני מפלצת, ועשתה כבר. אני מתבייש בעצמי בדברים כאלה. אני מכבד את ההסדר וקיבלתי אחריות כדי להתקדם הלאה ולראות עולם אחר".
