שכר המורים אינו הבעיה "שלהם". לא פחות משהוא פוגע באיכות המורים ובנכונות של צעירים להצטרף למעגל ההוראה, הוא פוגע בנו, ומספר את הסיפור שלנו כחברה. אילו היינו מעריכים את תרומתם של מחנכים לעתידם של ילדינו, אילו היינו מתייחסים בכבוד לעולמות הרוח, לא היינו מסכימים שזה יהיה שכר המורים.
מדוע המורים צריכים לצאת להפגין כפי שעשו אתמול (שני)? מדוע שלא נצא אנו, הורים ואזרחים, שלא מוכנים ששכר של אמן בליל יום העצמאות יהיה גבוה יותר משכר שנתי של מורה מתחיל? מדוע אין מנהיגים שידאגו לשכר המורים כמו שיש כאלה הדואגים לשכר משרתי הקבע? חיילים וקצינים שומרים על ביטחון ההווה, מחנכים ומנהלים מעצבים את ביטחון העתיד.
צריך להעלות את שכר המורים, אבל אי אפשר לעשות זאת בלי תוכנית לאומית כוללת, הפרוסה על פני שלוש שנים, המתייחסת לקהילת החינוך כולה: מורים וגננות, מחנכים, מנהלים, סייעות, עובדי הדרכה וקהילה, קציני ביקור סדיר. טיפול בשכר המורים המתחילים אינו אלא פלסתר חסר תקנה: אנו זקוקים לתוכנית חירום לאומית להצלת עובדי החינוך.
יש להעלות את שכר המורים, אבל בה בעת יש לשנות את מבנה שכרם. הגיעה העת לבטל את המטבע הווירטואלי שנקרא "שעה שבועית", לבטל מנגנוני שכר מעוותים המבוססים על תשלומי גמול שאינם ענייניים. על מורה להתייצב בבית הספר חמישה ימים בשבוע, מ-8:00 עד 16:00. כל מורה מתחיל יקבל שכר של 10,000 שקל. חלק מהזמן יוקדש לשיחות אישיות, להכנת שיעורים, להשתלמות, לבדיקת מבחנים, לישיבות צוות וללמידת עמיתים.
יש לאגד בתי ספר קטנים לכלל "אשכולות" וכך לאפשר לכל מורה לעבוד בהיקף של משרה מלאה גם אם עליו לחלק את שעותיו בין שניים לשלושה בתי ספר סמוכים.
יש לקבוע שלוש מדרגות שכר: מורה מתחיל, מורה אומן, מורה מדריך; יש לקבוע שחינוך כיתה כולל תוספת של 2,000 שקל למורה מתחיל. יש לאפשר תשלום מענק שנתי למורים מצטיינים, ובתנאי שייקבעו כללים להצטיינות מורים בתחום הפדגוגי, ההישגים, הליווי האישי והחינוך הערכי.
יש לקבוע מדרגת שכר נפרדת למנהלים, כולל תוספת משכורת 13 על חודשים יולי-אוגוסט. מנהל בית ספר זכאי לתנאים של מנהל, הכוללים מכונית ושאר תנאים המקובלים אצל מנהלים מקביליו במשק.
אין להטיל רק על המורים את בעיית הפער שבין ימי העבודה וימי החופשה. יתכבד שר האוצר ויגדיל גם את סך ימי החופשה של ההורים. בהמשך לתוכנית שיזמתי, "בתי הספר של החופש הגדול", יש לסיים את שנת הלימודים ב-21 ביולי, באמצעות מסגרת חינוכית עשירה ושוויונית. מורים שיבחרו להשתתף בתוכנית יזכו למשכורת 13.
יש להכשיר בוגרות תוכנית מורות חיילות המסיימות שירות משמעותי במסגרת חיל החינוך, לבנות תוכנית הכשרה משלימה, להבטיח להן מלגה ולשלבן במערכת החינוך. יש לשנות את תוכנית לימודי ההוראה כך שסטודנטים בשנה ג' ישמשו במשך ארבעה ימים בשבוע תומכי הוראה בבתי הספר. כך, יצטרפו כל שנה למערכת החינוך כ-10,000 גננות, מורים ומורות. בד בבד, יש להעניק לימודים חינם לסטודנטים וסטודנטיות מצטיינים שיבחרו בלימודי הוראה ויתחייבו ללמד חמש שנים במסגרות החינוך השונות.
החברה בישראל נדרשת להתגייס - מדובר בשעת חירום. לא מדובר רק במורים, מדובר בילדים שלנו. אנחנו לא יכולים לזלזל באלה המסייעים לנו לעצב את עתידם.
מניסיוני האישי, אפשר לעבוד יחד. האוצר, ארגוני מורים, אנשי משרד החינוך, נציגי השלטון המקומי. תוותרו קצת על האגו, אל תנהלו קרבות מיותרים, אל תשליכו בוץ אחד על השני. שתפו אחד את השני, אל תנסו לגנוב קרדיט, אל תעשו פוליטיקה על גב העתיד שלנו. אל תציעו הצעות חלקיות, חסרות ערך אמיתי. הבו לנו תוכנית לאומית לעובדי החינוך. השעה - קשה; ההזדמנות - גדולה.
- הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר ונשיא תנועת "פנימה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com