לאחר המכתב של ראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ואיגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות לשר החינוך יואב קיש, שהביע חשש מקריסת מערך השירות הפסיכולוגי הציבורי, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני שלחה היום (רביעי) מכתב התראה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו הזהירה מפני כאוס וקריסת השירותים החברתיים לאחר הלחימה. "בהתאם למידע העדכני שלנו אודות המצב כיום, ובהתאם לידע המקצועי והניסיון המצטבר שלנו, בתום מצב החירום צפויה קטסטרופה כללית בחברה כולה בתחומי הרווחה ובריאות הנפש", כתבה.
עוד כתבה חרמוני כי "הצרכים הפסיכו-סוציאליים והרגשיים הנגלים תוך כדי אירוע החירום הם כאין וכאפס לעומת אלו המתגלים לאחר מכן. האירועים הנוכחיים פוגשים את הציבור כאשר תוצאות משבר הקורונה עוד מראים את אותותיהם, ולאחר משברים פוליטיים-חברתיים וגל פשיעה שפגעו קשה בחברה הישראלית.
"אחד ממאפייני השבר הנוכחי הוא אובדן אמון כולל של תושבי המדינה במדינה ומוסדותיה. על מנת לעמוד בחובתה כלפי תושביה ובכדי לענות על צורכי הציבור, על הממשלה לעבות את מערכות הרווחה, הביטוח הלאומי ובריאות הנפש".
לפי נתונים שאסף ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, היה מחסור גדול ומשמעותי בכוח אדם עוד לפני המלחמה. מבדיקה שנעשתה בקרב כ-80 אחוז ממנהלי הרווחה מכל הארץ, חסרים כיום כ-1,500 עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה, שהם כ-16 אחוז מהמשרות, שאינן מאוישות.
"גם ככה שירותי הרווחה ברשויות המקומיות עובדים בתת-תקינה וכדי לעמוד במשימות הרבות שיש לפתחנו חייבים להוסיף תקנים", אמרו מנהלי הרווחה, "אבל גם את התקנים הקיימים אנחנו לא מצליחים לאייש. עובדים סוציאליים לא רוצים לעבוד בשירותי הרווחה ואלה נמצאים על סף קריסה". מהנתונים עולה כי 84% מהמחלקות והאגפים לשירותי רווחה ברשויות המקומיות פועלות במחסור של לפחות עובדת אחת, ו-38% מהמחלקות פועלות במחסור של יותר מ-20% מכוח העבודה שלהן.
לדברי יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, הקושי שמציב המחסור החריף בכוח אדם רק יחמיר בעקבות הצרכים שילכו ויגברו כתוצאה מהמלחמה. "תושבי יישובי הנגב המערבי ספגו פגיעה עצומה, אך ההשפעה של האירועים הנוכחיים כבר נותנת ועוד תיתן בהמשך את אותותיה בכל רחבי הארץ", ציינה חרמוני במכתבה. "הפגיעה הכלכלית והנפשית של הרס בתים ורכוש היא עצומה, וכך גם הפגיעה בשגרת החיים, חוסר הוודאות, החרדה והחשיפה הנמשכת לאירועי הזוועה".
חרמוני הוסיפה כי "על ממשלת ישראל לפעול כבר כעת באשר לתוכנית היציאה מתקופת החירום. במידה ולא יעשה כך, אנו נעמוד בפני מצוקות הולכות ומחריפות, אשר יקבלו ביטוי, בין היתר, בקושי להשתלב בשוק התעסוקה, באלימות ובהתנהגות עוברת חוק, באלימות במשפחה כלפי ילדים ונשים, בהחרפה של מצבי בריאות נפש קיימים כגון חרדה, דיכאון וקושי לתפקד, באובדנות ובהתמכרויות".
בעיה נוספת אותה ציינה חרמוני במכתבה היא חשש מפני עזיבה המונית בעקבות המלחמה. "העבודה של העובדים הסוציאליים בתקופת הלחימה היא חירומית וקשה, לעתים הרבה מעבר למה שידענו בעבר", כתבה. "היקף הפגיעות ואופיין, לצד העובדה שחלק מהעובדות והעובדים הסוציאליים נפגעו בעצמם, כמו גם האינטנסיביות של מצב משבר לאומי מתמשך שעוד לא הסתיים, מביאים לשחיקה מהירה. ככל שזו לא תקבל מענה, אנו עלולים למצוא עצמנו בתוך מספר חודשים בגל נטישה של המקצוע".
כדי לצמצם את הפער, מציע האיגוד להגדיל בצורה משמעותית את תקני העובדים הסוציאליים במערכות השירותים החברתיים. מדובר בתוספת של כ-5000 משרות, שיפוזרו ברחבי הארץ, עם תעדוף לערים ולישובים שנפגעו יותר במהלך הלחימה. בנוסף, האיגוד מציע לקלוט מיידית לעבודה נשות ואנשי מקצוע שפועלים כעת בהתנדבות.
"בתום כשלושה שבועות של מלחמה, הצרכים הקיימים, אשר צפוי כי ילכו ויתעצמו, אינם מאפשרים עוד להתבסס על מתנדבות", הסבירה חרמוני. "יש למדינת ישראל הזדמנות פז לקלוט את המאות הרבות מאד של העובדות והעובדים הסוציאליים שפועלים בהתנדבות, כעובדים שכירים, קבועים או ארעיים, כדי לתת מענה מקצועי, מתמשך, יציב ומסודר. חלקם הגדול עובד בשגרה באופן פרטי, ואם תיפתח בפניהם דלת להיקלט כעת חזרה בשירות הציבורי – הם יתגייסו למשימה". עוד מציעים איגוד קליטה מחודשת של גמלאים בשירות הציבורי וקליטה מיידית של עו"סים צעירים.