כמה רחוק אפשר להגיע בניסיון לוודא שמשפחות גאות לא יוכלו להרגיש בנוח במרחב הציבורי, ושלא יחושו חלילה שיש להן חלק במארג החברתי הישראלי? רחוק מאוד, מתברר. להט"בופוביה, גילינו, חשובה אפילו יותר מהצלת חיים של אחרים.
בשבועות האחרונים מתנהלת סאגת חרם מצד חלקים בציבור הדתי-חרד"לי על תרומות דם לארגון ההצלה הלאומי, מד"א, מאחר שזה נאות אחרי עשרות שנים לעדכן את טופס המילוי של התורמים. כחלק מהשינויים הוחלפו המינוחים "שם האם" ו"שם האב" ב"הורה 1" ו"הורה 2". הצעד גרר לחצים עצומים מצד רבנים כגון נשיא ישיבת עטרת ירושלים, שלמה אבינר, שהסביר לחסידיו, שוב ושוב, במשך 36 דקות, מדוע תרומת דם בטופס שבו כתוב "הורה 1" ו"הורה 2" היא בפועל הכשרת משפחות חד-מיניות, ולכן אין לעשות זאת.
במד"א החליטו להסיר לחלוטין את סעיף ההורים, מאחר שמטרתו המקורית הייתה למקד את מוצאם כדי לזהות סוגיות גנטיות, ובעידן שבו רוב מוחלט של אזרחי המדינה נולדים בישראל אין משמעות רפואית לשאלה זו. ניתן היה לשער שבכך יגיע החרם לסיומו, החוסר במנות דם יצטמצם ובא לציון גואל. אבל לא. החרם עומד בעינו. רק שעכשיו אין בו כלום פרט ללהט"בופוביה טהורה.
ההתעקשות של ח"כ גפני על השמעת דעות להט"בופוביות היא כה עמוקה עד שהוא מעלה טיעון שאין לו קשר לטופס התרומה בפרט ולמציאות בכלל
מובילי החרם טוענים עכשיו שהיעדר ההתייחסות בטופס לאם ואב מוחקת את המבנים המסורתיים. קשה לתפוס עד כמה הטענה הזאת מופרכת. אם לא קיימת התייחסות לאם התורם בטופס של מד"א ניתן להסיק שאין לו אמא?
ההתעקשות על השמעת הקולות הלהט"בופובים כל כך נחושה ועיוורת עד שפרטי הדיון הולכים לאיבוד. ביום שלישי, בוועדת הבריאות של הכנסת בראשות עידית סילמן, אמר ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אב ואם זה חלק מחיי המשפחה כמו שהיה כל השנים - ופתאום זו מציאות שעליה מתחילים להתווכח. לכתוב הורה 1 והורה 2 זה לחסל את ערכי המשפחה".
נניח בצד את התגובה המתבקשת לדבריו המפוקפקים ונתרכז רק בנקודה אחת שבעולם מתוקן אמורה להביך חבר כנסת במדינת ישראל: לא על זה הדיון אדוני. לא מופיעה התייחסות להורים בשום צורה ונוסח. ההתעקשות של ח"כ גפני על השמעת דעות להט"בופוביות היא כה עמוקה עד שהוא מעלה טיעון שאין לו קשר לטופס התרומה בפרט ולמציאות בכלל.
מתחת לאף של כולנו מתחוללת מלחמה. היא לא על קיום, אלא על כיבוש. היא לא באה להגן על מבנה המשפחה ההטרוסקסואלית, אלא לוודא את המחיקה של המשפחה החד-מינית. והיא מתחוללת על חשבון בני ערובה - חולים ופצועים תמימים שנפגעים בשם הלהט"בופוביה. הקמפיין המתוזמר להפליא שקורא להפסיק לתרום דם הוא מרושע, חסר גבולות ומסכן חיי אדם. אין בו שום דבר אנושי או ערכי.
מול הקריאות לא לתרום דם, האגודה למען הלהט"ב מקדמת שיתוף פעולה עם מד"א ובמרכז הגאה בתל אביב יזמו ערב התרמה. מנת דם אחת יכולה להציל עד שלושה אנשים שונים. מכמה חולים יכולים להימנע חיים למען קידוש השנאה? ואיך כל זה עומד מול הערך שלפיו כל המקיים נפש אחת בעולם מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא?
- הילה פאר היא יו"ר שותפה באגודה למען הלהט"ב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com