שלושה אנשים נהרגו ומאות נפצעו בקלדוניה החדשה – טריטוריה צרפתית באוקיינוס השקט – במהומות הקשות ביותר שהיו בארכיפלג מאז שנות השמונים.
המהומות פרצו ביום שני, לקראת הצבעה על שינוי כללי הבחירות בקלדוניה החדשה. במסגרת החוק שאושר באספה הלאומית בפריז יוכלו תושבים שהגיעו לטריטוריה מצרפת, ומתגוררים בה 10 שנים לפחות, להצביע בבחירות שמתקיימות בה. עד כה נאסר על תושבים שהגיעו מצרפת, וממקומות אחרים, להצביע בבחירות בקלדוניה החדשה – שבה קרוב ל-300,000 תושבים.
ממשלת צרפת אמרה שהשינויים נחוצים כדי להבטיח בחירות דמוקרטיות בטריטוריה שלה. החוק מדאיג את הבדלנים בקבוצת האיים שתומכים בהיפרדות מצרפת, וחוששים שהחוק יגדיל את השפעת הפוליטיקאים הפרו-צרפתים, על חשבון הכוח של האוכלוסייה הילידית.
ההפגנות נגד החוק גלשו במהרה לאלימות: מפגינים פתחו באש לעבר כוחות הביטחון בבירה נומאה. מכוניות הוצתו וחנויות נבזזו. בתגובה הטילו הרשויות עוצר לילי, אסרו על התקהלויות וסגרו את נמל התעופה הראשי ועשרות בתי ספר. הצעדים הללו לא הצליחו לשים סוף למהומות.
לפי שר הפנים הצרפתי, ג'רלד דרמנה, מבין הפצועים ישנם כ-100 שוטרים. יותר מ-130 מפגינים נעצרו, ונשיא צרפת עמנואל מקרון קרא להרגעת הרוחות ולקיום דיאלוג. גם נשיא קלדוניה החדשה, לואי מאפו, קרא לדיאלוג. מלשכתו נמסר כי ההרוגים במהומות הם צעירים ילידים.
ב"הסכם נומאה" שנחתם ב-1998 התחייבה צרפת להעניק בהדרגה יותר סמכויות פוליטיות לטריטוריה. במסגרת ההסכם נערכו בקלדוניה החדשה שלושה משאלי עם על המשך הקשר ההיסטורי עם פריז, ובכולם נדחתה הדרישה לעצמאות. עם זאת, המחנה הבדלני נותר משמעותי.
מקרון מנסה לשמר את כוחה של צרפת באזור האוקיינוס השקט, שם ארה"ב וסין נאבקות על הגדלת ההשפעה שלהן. לצרפת יש אחיזה אסטרטגית באזור באמצעות הטריטוריות שלה, זכר לעברה הקולוניאליסטי, שכוללות את קלדוניה החדשה ופולינזיה הצרפתית.