בשבועות הקרובים ישראל וחמאס ינהלו באמצעות המדינות המתווכות משא ומתן מורכב על עסקת החטופים. על מנת להתמצא ולהבין טוב יותר את המו"מ הסבוך, גיבשנו תמונת מצב בהירה, עד כמה שניתן במגבלות הצנזורה, של מה שכבר סוכם - ומה שעוד נתון למו"מ ושנוי במחלוקת, ועלול חלילה להביא לפיצוץ ולדחיית העסקה.
ראשית, מבלי להיכנס למי הסכים למה ומי שינה את עמדתו ומדוע (להודעה של נתניהו מהערב, שגורם ביטחוני תקף בתגובה, נתייחס בהמשך המאמר), אפשר לומר שמה שמוסכם כעת על הצדדים הוא המסגרת לעסקת שחרור חטופים, או מה שמכונה "מתווה ביידן". זה לא המתווה המקורי שהציעה ישראל ושנשיא ארה"ב ג'ו ביידן אימץ אותו והצהיר עליו, אבל בקווים כלליים זו המסגרת שבתוכה יתנהל המו"מ.
(צילום: ירון ברנר)
שלבי העסקה
מדובר בעסקה בשלושה שלבים, שבה כל שלב ייארך 42 יום; בסך הכל 132 ימים שבהם מסכימים הצדדים שתהיה הפסקת אש בתוקף.
בשלב הראשון, המכונה "הפעימה ההומניטרית", ישוחררו הנשים, החיילות, הפצועים, הילדים והקשישים - תמורת כ-600 מחבלים שחמאס יקבע את זהותם, ולישראל תהיה זכות וטו על חלקם. ביום ה-16 של שלב זה, יתחיל המו"מ על סיום הלחימה, שיימשך גם לתוך השלב השני. כמו כן, בשלב הראשון צה"ל ייסוג מאזורים מיושבים ברצועה ומצירי תנועה באופן שיאפשר לעזתים שברחו מחלקה הצפוני לחזור לבתיהם. בשלב זה שחרור החטופים הישראלים ייעשה בטפטוף ובקבוצות קטנות, בהפרש של ימים בין קבוצה לקבוצה, וכך חמאס משאיר לעצמו מנוף לחץ על ישראל אם לא תעמוד בהתחייבויותיה - למשל בפינוי צה"ל מהאזורים המיושבים. למעשה, כל המתווה בנוי כך שלשני הצדדים יש מנופי לחץ האחד על השני במקרה שאחד מהם יחשוב שהשני לא ממלא את התחייבויותיו.
בשלב השני ישוחררו הגברים ("הזכרים" בלשון הצעת חמאס), כלומר החיילים והצעירים שנחטפו ממסיבת ה"נובה" והם בגיל צעיר יחסית, ונחשבים בעיני חמאס ללוחמים בפועל או בפוטנציה. תמורת הגברים, שמספרם פחות מ-20, ישוחררו עצירים פלסטיניים על פי מפתחות שעדיין לא נקבעו. בשלב זה יימשך המשא ומתן על הפסקת האש הקבועה, כלומר על סיום המלחמה.
קרובי חטופים בריאיון לאולפן ynet
( צילום: ירון ברנר)
בשלב השלישי יוחזרו גופות החללים הישראליים שבידי חמאס, תמורת מספר לא ידוע של עצירים פלסטיניים ואולי גם גופות. בסיום שלב זה (אחרי 132 יום) תגיע הפסקת האש הזמנית לסיומה, ולפי חמאס אמורה להתחיל הפסקת האש הקבועה - כלומר סיום המלחמה. ארה"ב, המתווכות, ואולי גם גורמים בינלאומיים אחרים ייתנו לחמאס ערבויות, כך הוא דורש, שישראל לא תפתח נגדו במלחמה או במבצעים צבאיים מאוחר יותר.
הצפי: מו"מ קשה ורצוף משברים - הנושאים במחלוקת
1. מועד סיום המשא ומתן על תנאי הפסקת הלחימה הקבועה. חמאס מעוניין למשוך את השלב הזה למשך הרבה זמן, כיוון שעד שלא יסוכמו מועד הפסקת המלחמה ותנאיה, ארגון הטרור יוכל עדיין להחזיק ברשותו לפחות חלק מהחטופים, כנראה את הגברים והחיילים.
2. מה תכלול הפסקת האש שתשרור 132 ימים? האם צה"ל יפסיק טיסות לאיסוף מודיעין מעל שטח הרצועה בזמן הזה, כפי שקרה בעסקת החטופים הראשונה? מה ייחשב להפרה של הפסקת האש וכיצד צה"ל יגיב על הפרות כאלה? והאם תוכל ישראל בשלב זה להשמיד מערכי מנהרות תת-קרקעיים שכבר חשפה? צריך לזכור שהפסקת האש כוללת יציאה של צה"ל מאזורים מיושבים ברצועה, אבל לא נסיגה כוללת. על כן, צה"ל יהיה נוכח בשטח, כולל במסדרון נצרים ובציר פילדלפי. השאלה היא אם חמאס ידרוש שצה"ל ייסוג משני המוקדים הללו, כתנאי לביצוע השלב הראשון או השני, ואם הוא יסתפק בנסיגה חלקית של צה"ל, למשל ממסדרון נצרים באופן שיאפשר לעקורים מצפון הרצועה לחזור לבתיהם דרך ציר סלאח א-דין (ציר טנצ'ר שעובר מצפון לדרום במרכז הרצועה ובציר אל-רשיד, ציר אפיון שעובר לאורך קו החוף).
ייתכן מצב שבו הצבא ימשיך לשלוט במסדרון נצרים שמבתר את הרצועה ממזרח למערב וחוצץ בין צפון הרצועה למרכזה, אבל שצה"ל יאפשר תנועה של פלסטינים עקורים חזרה לצפון, ופה תעלה שאלה נוספת: האם צה"ל יקיים פיקוח על החוזרים ואיך יקיים את הפיקוח כדי להבטיח שאנשי חמאס שמצאו מקלט במחסות הפליטים לא מסתננים צפונה? ציר פילדלפי הוא נקודה שצפויה להיות שנויה במחלוקת עזה, כיוון שחמאס רומז שהוא יעמוד על דרישתו שישראל תפנה לפחות את מעבר רפיח, אם לא את הציר כולו, כתנאי מקדים לעסקה. כזכור, במתווה שעליו הוסכם פחות או יותר, צה"ל ייסוג משטח הרצועה כבר לקראת סוף השלב השני. השאלה מה יקרה עד אז.
נציין כי בהודעה שפרסמה אתמול לשכת נתניהו, נכתב כי ראש הממשלה לא יסכים להתפשר על כך שלא ישובו חמושים לצפון הרצועה - עיקרון שמשמעותו, הלכה למעשה, שישראל לא תוותר על השליטה במסדרון נצרים. בהודעתו נתניהו חזר על קווים אדומים נוספים, כמו סוגיית מניעת ההברחות בציר פילדלפי, במה שמהווה הקשחת עמדות מכוונת כלפי חמאס - שנועדה לפייס את שותפיו לממשלה. זו אמנם עלולה להיות חבלה במו"מ, אבל מצד שני - לגרסת נתניהו - זו יכולה להיות התחלה קשוחה של המו"מ על הפרטים, כדי להגיע לסיכומים טובים יותר בהמשך.
3. ה"מפתחות" - שאלה נוספת היא ה"מפתחות" שעל פיהם ישוחררו האסירים הפלסטינים וגופות החללים הישראלים בשלבים השני והשלישי. עניין זה עדיין לא סוכם - וחמאס עשוי לדרוש שחרור של מאות אסירים וגופות מצד ישראל.
4. לאן ישוחררו האסירים הפלסטינים? חלק מהעצירים הפלסטיניים נחשבים מסוכנים מדי מבחינת ישראל. לרוב אלה פלסטינים שמוצאם מיהודה ושומרון, וישראל תרצה שהם יועברו לעזה או לחו"ל. גם בעניין זה צפוי משא ומתן מאוד קשה.
5. מי ישלוט אזרחית ברצועה? סוגיית השליטה היא נקודה קריטית. בשלב הראשון של העסקה השאלה היא מי יחלק את הסיוע ההומניטרי ומי ימנע את הביזה שלו; בשלב השני השאלה תהיה מי ישלוט ברצועה במקום חמאס; ושאלה כבדה נוספת היא איך, על ידי מי ובאיזה מימון ינוהל שיקום הרצועה - שאמור להתחיל כבר במהלך השלב השלישי של העסקה. שאלות אלו הן קריטיות עבור חמאס ועבור ישראל, מפני שירושלים וגם וושינגטון אינן מוכנות שחמאס ימשיך לשלוט אזרחית ברצועה, ואילו חמאס דווקא רוצה לשרוד, ואם לא לשלוט באופן מלא, לשלוט לפחות במנגנוני הביטחון ואכיפת החוק שיהיו ברצועה ב"יום שאחרי".
6. תנאי הפסקת האש הקבועה, או תנאי סיום המלחמה. גם זה נושא כבד, והצדדים יצטרכו להסכים על תנאיו. ישראל תדרוש להגיב על כל הפרה של תנאי הפסקת האש הקבועה על ידי חמאס. ארגון הטרור צפוי להתנגד לתנאי זה. חמאס דורש ערבויות בכתב של ארה"ב, המתווכות וגורמים נוספים, אולי מצד האו"ם, בעיקר לסוגיית הפסקת האש הקבועה. השאלה אם ישראל תסכים לכך, ויוסכם אם הערבויות יינתנו בעל פה, בחשאי, או שיינתנו בכתב.
נושא נוסף שנוגע להפסקת האש הקבועה הוא האפשרות של עזתים להיכנס ל"פרימטר", כלומר לאזור החיץ שישראל יצרה בעומק של קילומטר לתוך הרצועה, במטרה ברורה למנוע אפשרות של הסתערות פתע וירי מרגמות קצרות-טווח לעבר יישובי העוטף. האם ה"פרימטר" הזה יהיה ריק לחלוטין מאדם? האם יורשה לפלסטינים לעבד את אדמותיהם וכיוצא בזה? אלו שאלות נוספות הנוגעות למה שיקרה בעזה ב"יום שאחרי".
אמש (ראשון), כאמור, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה המתייחסת באופן ישיר לחלק מהנקודות שיעלו במסגרת המשא ומתן. זו לשון ההודעה: "עמידתו האיתנה של ראש הממשלה נגד הניסיון לעצור את פעולת צה"ל ברפיח היא זו שהביאה את חמאס להיכנס למשא ומתן. ראש הממשלה מוסיף לעמוד בתוקף על העקרונות שכבר הוסכמו על ידי ישראל: 1. כל עסקה תאפשר לישראל לחזור ולהילחם עד להשגת כל מטרות המלחמה; 2. לא יתאפשרו הברחות נשק לחמאס ממצרים לגבול עזה; 3. לא תתאפשר חזרת אלפי מחבלים חמושים לצפון הרצועה; 4. ישראל תמקסם את מספר החטופים החיים שיוחזרו משבי חמאס. המתווה שהוסכם על ישראל וזכה לברכת הנשיא ביידן יאפשר לישראל להשיב חטופים מבלי לפגוע ביתר מטרות המלחמה".
פורסם לראשונה: 19:22, 07.07.24
