תקציב המדינה המלא שאושר הבוקר (יום שני) בממשלה יפורסם לציבור בתוך ימים, אך בינתיים מכריזים במשרדי התחבורה והאוצר שמדובר בתקציב הגדול ביותר לתחבורה הציבורית בישראל אי פעם. אם התקציב יעבור קריאה שנייה ושלישית בכנסת בנובמבר, משרד התחבורה יצטרך להראות שהוא מסוגל לבצע פרויקטים רבים כל כך בזמן קצר. מאגרות גודש, דרך מטרו בגוש דן ועד למהפכת הרכבים החשמליים - אלה סעיפי התחבורה המרכזיים מתקציב המדינה לשנים 2022-2021.
אגרות גודש ושיפור התחבורה הציבורית
הרפורמה שעוררה ויכוח ער בין משרדי האוצר והתחבורה הייתה החלת אגרות הגודש. ימים לאחר הכנסת הרפורמה לטיוטות חוק ההסדרים והתנגדותה של שרת התחבורה מרב מיכאלי, הודיע שר האוצר בתדרוך לכתבים שהרפורמה לא תעבור ללא הסכמת משרד התחבורה. "אני לא אימפריאליסט", אמר ליברמן.
ואולם, משרד התחבורה דרש תוכנית חומש לקידום התחבורה הציבורית - שחלק ניכר מתקציבה יגיע מתוך אגרות הגודש, עובדה שהובילה בסופו של דבר להסכמות בין המשרדים ולהחלתה של אגרת הגודש רק משנת 2024 ולא מ-2023 כפי שתכננו באוצר. רק בהחלטת שני השרים יחד הרפורמה תידחה ל-2025, בהתאם להתקדמות הפרויקטים התחבורתיים הרבים שמתוכננים.
לפי הטיוטות שפורסמו לציבור, מחיר הנסיעה מחוץ לגוש דן אל מרכז תל אביב יעלה 25 שקלים בשעות השיא - אך ייתכן שהתעריפים עוד ישונו עד לנוסח הסופי שיפורסם. לפי משרד האוצר, מטרת התוכנית היא "להציב בפני הבוחרים לנסוע ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר נכון יותר של הנסיעה, תוך הפנמה של העלויות החיצוניות - כולל אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים".
גורמים במשרד האוצר הסבירו שהתרככותה של מיכאלי הייתה כחלק מ"דינמיקה של משא ומתן", ואילו בסביבת מיכאלי מסבירים כי מול אגרות הגודש ניצבים תקציבי ענק לשיפור התחבורה הציבורית ובאופן מהיר שיספקו פתרון קצר טווח למשבר התחבורה. מיכאלי תהיה מעורבת גם במודל שייקבע להחלת אגרות הגודש.
סכום הסובסידיה שימומן בין היתר באמצעות הכנסות אגרות הגודש יעלה באופן משמעותי בחומש הקרוב. בשנה הבאה יתווספו לתקציב השירות עוד 500 מיליון שקל, בשנת 2023 יתווספו מיליארד, בשנת 2024 מיליארד וחצי, ב-2025 שני מיליארד ובשנת 2026 יתווספו עוד 2.5 מיליארד שקל לתקציב שעומד היום על 10 מיליארד. כלומר, בשנת היעד, תקציב שירות התחבורה הציבורית יגדל ב-25% - וסך הכל מדובר בתוספת תקציבית של 7.5 מיליארד שקל לשירות התחבורה הציבורית.
עמדות טעינה לרכב בבניין - ללא אישור הוועד
כחלק מהכוונה לקדם את המעבר של ישראל לאנרגיה ירוקה, הממשלה מתכוונת לקדם גם את השימוש ברכבים חשמליים. במסגרת התקציב מתוכנן שכל דייר בבניין משותף יוכל להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים. כמו כן, כל בניין חדש יחויב בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי. גם משרדי הממשלה יעברו לתחבורה חשמלית.
המטרו מגיע לגוש דן
במסגרת התקציב אישרה הממשלה באופן עקרוני לקדם את פרויקט המטרו הענק. לפי הודעת האוצר, החוק יכלול הסדרים שיאפשרו את קידום הפרויקט בלוחות הזמנים שכוללים תעדוף של הפרויקט והיערכות לאומית, הסרת חסמים והפקעת סמכויות מגופים שונים. מצידה של מיכאלי נמסר כי תקציב הפרויקט יעמוד על 150 מיליארד שקל. הפרויקט, נזכיר, יכלול רשת של שלושה קווי רכבת תחתית בגוש דן, נוסף על קווי הרכבת הקלה המבוצעים היום.
פתרון לקוי לקטל בדרכים
210 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בתאונות דרכים, ובישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתופעה מאז שנת 2005. בשנה שעברה הממשלה הקודמת גיבשה תוכנית שכללה שינויים רבים בערים כדי להגן על הולכי רגל ורוכבי אופניים, אך התוכנית - שמוערכת במיליארדי שקלים - נותרה מחוץ לתקציב. מיכאלי הבטיחה להקצות מיליארדים לבטיחות בדרכים, כש"לראשונה ידורגו הכבישים הנדרשים לפי מידת המסוכנות שלהם". התקציב יכלול גם טיפול במוקדי סיכון, סלי בטיחות ופיתוח כבישים ברמת סיכון גבוהה.
ייקור נסיעות התחבורה הציבורית
גם הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית נותרה בתקציב המדינה, כך שתבוטל ההנחה בסך 25% לנוסעים שמטעינים כסף ברב-קו. תעריפי הרב-קו יותאמו לתעריפים שבאפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, ובמשרד האוצר מצפים להשיג משינויים אלו עוד 250 מיליון שקלים. הקיצוץ בסבסוד הממשלתי עורר ביקורת שכן הוא עלול לפגוע בשכבות המוחלשות. למעשה, מי שייקחו חלק במימון תכנית החומש הם משתמשי התחבורה הציבורית עצמם, שנפגעים מההזנחה רבת השנים.
תקציב משרד התחבורה, על פי ההודעות, מוסיף לא מעט כסף לשיפור התחבורה הציבורית בישראל ואם התקציב אכן יעבור - מבחנו של משרד התחבורה יהיה בהוצאתם לפועל של הפרויקטים הרבים ותקציבי העתק. בהודעות המשרדים לא נכתבה אף מילה על שדרוג ומתיחת כבישים ואוטוסטרדות כפי שהיה נהוג בעבר, למעט טיפול בכבישים מסוכנים - סמנטיקה שאולי מעידה על המשך שינוי המגמה במשרדי הממשלה במעבר מהשקעה בתשתיות לרכב פרטי להשקעה בתחבורה הציבורית.
במסגרת דיוני התקציב שני המשרדים רשמו הישגים נאים: משרד האוצר הצליח להעביר את כל הרפורמות שתכנן, חרף התנגדויות רבות במשרד התחבורה, למעט הרפורמה להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות. הישגו העיקרי של משרד האוצר הוא בהחלת אגרות הגודש - תכנית שאופסנה במגירות בזמן כהונתם של שרי האוצר הקודמים, משה כחלון וישראל כץ. צעד משמעותי נוסף הוא קידום תוכנית המטרו. במשרד התחבורה, מנגד, הצליחו להעביר תוכנית שאפתנית לקידום התחבורה הציבורית בתוך חמש שנים, חרף המדיניות התקציבית השמרנית שקיבלה הממשלה.