המתיחות במערב אפריקה גברה הלילה (בין ראשון לשני) באופן משמעותי, לאחר שחלף המועד האחרון שהציבו ניגריה ובעלות בריתה לצבא ניז'ר לשחרר ולהחזיר לשלטון את הנשיא שהודח על ידיו בהפיכה בסוף החודש שעבר. גוש המדינות ECOWAS ("הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה"), שמובל על ידי המעצמה האזורית ניגריה, איים להשתמש בכוח צבאי אם החונטה בניז'ר תתעלם מהאולטימטום שהציב לפני שבוע, וכעת האפשרות למלחמה באזור נראית ממשית. צבאותיהם של מאלי ובורקינה פאסו השכנות, שתפסו גם הם את השלטון בהפיכות בשנים האחרונות, כבר הבטיחו כי יסייעו לניז'ר אם תותקף.
14 צפייה בגלריה
מנהיג החונטה בניז'ר, הגנרל טיאני, והמפגינים שתומכים בצבא עם דגלי רוסיה: "חיכינו להפיכה הזו זמן רב"
(צילום: TéLé SAHEL / AFP)
המועד האחרון שהוצב על ידי ECOWAS לצבא ניז'ר לוותר על השלטון חלף הלילה בחצות לפי השעון המקומי, אבל החונטה שם דחתה את הדרישה הזו מכל וכל ורגע לפני פקיעת האולטימטום סגרה את המרחב האווירי מעל ניז'ר עד להודעה חדשה. בהצהרה על המהלך שהוקראה בטלוויזיה הממלכתית הוסבר ש"האיום בהתערבות" הולך ונעשה מוחשי יותר. לפי נתוני אתר מעקב הטיסות Flightradar24, כעת אין אף מטוס בשמי ניז'ר.
"צבא ניז'ר וכל כוחות הביטחון שלנו, שנתמכים על ידי העם כולו, ערוכים להגן על שלמות ארצנו", אמר נציג החונטה בהודעה ששודרה בטלוויזיה. הוא טען כי שתי מדינות במרכז אפריקה כבר החלו להיערך לפלישה לניז'ר, אבל לא נקב בשמותיהן. ניגריה כאמור מובילה את הגוש הזה והודיעה כי האפשרות של פלישה צבאית נשקלת כ"מוצא אחרון", וגם חוף השנהב, סנגל ובנין הודיעו כי הן מוכנות לשלוח כוחות צבא לניז'ר אם זו תהיה דרך הפעולה שתיבחר.
ההפיכה שמטלטלת את האזור, נזכיר, התרחשה ב-27 ביולי כאשר אנשי המשמר הנשיאותי של הנשיא מוחמד בזום כלאו אותו במעונו הרשמי בבירה ניאמיי. הצבא טען שבזום – שהושבע לתפקיד לפני כשנתיים בחילופי השלטון הדמוקרטיים הראשונים אי-פעם במדינה מאז צאתה לעצמאות מצרפת ב-1960 – כשל במאבק בארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים ובטיפול בכלכלה. הפרשנים נוטים שלא לקבל את הטענה הזו, ומעריכים כי ייתכן מאוד שמאחורי ההפיכה עמדה כוונתו של בזום להדיח מתפקידו את ראש המשמר הנשיאותי והגנרל עבדורחמן טיאני, מי שמנהיג כעת את החונטה.
14 צפייה בגלריה
הנשיא המודח מוחמד בזום. הזהיר, ממעצר הבית שבו הוא נתון: האזור כולו ייפול לידי רוסיה
(צילום: Issouf SANOGO / AFP)
14 צפייה בגלריה
פוטין ותומכי ההפיכה בניז'ר שמניפים דגלי רוסיה. ניאמיי תצעד בדרכן של בורקינה פאסו ומאלי?
(צילום: AP, AFP)
14 צפייה בגלריה
נציגי הצבא מודיעים בטלוויזיה הממלכתית על ההפיכה, בשבוע שעבר. לדבריהם, הסיבה היא כישלון המאבק בג'יהאדיסטים
(צילום: ORTN - TéLé SAHEL / AFP)
ניז'ר, שבה משאבי נפט ואורניום גדולים, הפכה תחת הנהגתו של בזום לבעלת ברית חשובה של המערב באזור, כחלק מהמאמץ הבינלאומי להילחם בג'יהאדיסטים הפועלים שם – וחשיבותה רק גברה אחרי ההפיכות שאירעו מאז 2020 בבורקינה פאסו ובמאלי. בעקבות ההפיכות בהן שתי המדינות הללו הפכו לבעלות בריתה של רוסיה והכניסו לשטחיהן את שכירי החרב של "קבוצת וגנר" הרוסית (שממשיכה לפעול באפריקה גם אחרי המרד הכושל בהנהגת הצבא הרוסי שהוביל מנהיגה יבגני פריגוז'ין), וכעת החשש הוא שניז'ר תצעד בדרך דומה.
החשש הזה רק גבר בעקבות ההסתערות בשבוע שעבר של אלפים מתומכי ההפיכה על שגרירות צרפת – תוך שהם מניפים דגלי רוסיה וקוראים "יחי פוטין!". ההסתערות הביאה את פריז לפנות מאות מאזרחיה מהמדינה, וכעת עולות שאלות גם באשר להמשך הנוכחות הצבאית שלה שם: צרפת מחזיקה בניז'ר כ-1,500 לוחמים כחלק מהמאבק הבינלאומי בארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים, ובסוף השבוע הודיע צבא ניז'ר על ביטול ההסכמים הצבאיים שאפשרו להם לשהות במדינה, תוך שהוא מאשים שפריז עומדת מאחורי "מזימה" נגדו. החונטה ניתקה גם את היחסים הדיפלומטיים עם צרפת וארה"ב, שמחזיקה אף היא כוחות צבא במדינה. גם לאיטליה יש שם לוחמים, ואתמול הודיעה רומא על פינוי של כמה עשרות מהם – אם כי היא הסבירה את המהלך ברצון לפנות מקום לאזרחים איטלקים בבסיס שבו מוצבים הכוחות בניז'ר.
14 צפייה בגלריה
נשיא צרפת מקרון. ארצו פינתה אזרחים מניז'ר, מה תעשה עם החיילים?
( צילום: YVES HERMAN / POOL / AFP)
הנשיא המודח בזום הזהיר בעצמו בסוף השבוע מהאפשרות שרוסיה תרחיב את השפעתה באזור בעקבות ההפיכה: בטור דעה שפרסם בעיתון "וושינגטון פוסט", ובו קרא לקהילה הבינלאומית לפעול על מנת להחזיר את "הסדר החוקתי" לארצו, הוא כתב כי "אזור הסאהל כולו עלול ליפול להשפעה רוסית באמצעות קבוצת וגנר, שהטרור שלה הוצג לעיני כל באוקראינה".
לא ברור לפי שעה אם ניגריה ובעלות בריתה אכן יממשו את האיום הצבאי שלהן, ועם פקיעת האולטימטום הן שמרו הבוקר על שתיקה. האיום הזה חריג יחסית ולא נעשה אחרי ההפיכות הקודמות במאלי ובבורקינה פאסו, דבר המעיד על נחישותן של מדינות ECOWAS למנוע הפיכה נוספת באזור. ב-2017 הן כבר מימשו איום דומה כאשר נשיא גמביה דאז יחיא ג'אמה סירב לוותר על השלטון כשהפסיד בבחירות, אבל אז מדובר היה במדינה קטנטנה ביותר – וניז'ר לעומתה היא המדינה הגדולה ביותר מבחינת שטח במערב אפריקה, כך שפלישה אליה טומנת בחובה קשיים לוגיסטיים נרחבים.
מעבר לכך החשש הוא שפלישה כזו תצית עימות אזורי גדול שיחולל אסון הומניטרי עצום, ומאלי ובורקינה פאסו כבר התייצבו כאמור לצד ניז'ר והצהירו כי מתקפה עליה תיתפס בעיניהן כהכרזת מלחמה גם נגדן. גם בתוך ניגריה – מדינה שלה קשרים היסטוריים ואתניים הדוקים לניז'ר – נשמעה בימים האחרונים התנגדות רבה לפלישה. חשש נוסף הוא שמלחמה אזורית תפגע קשות במאמצים הבינלאומיים להדוף את ארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים שפועלים שם כבר יותר מעשור, וכבר חוללו משבר הומניטרי שבו נהרגו רבבות ומיליונים נעקרו מבתיהם.
14 צפייה בגלריה
נשיא ניגריה בולה טינובו. רוצה להגן על הדמוקרטיה באזור, אבל גם מבית יש התנגדות להתערבות צבאית
(צילום: Kola SULAIMON / AFP)
ביום שישי האחרון נועדו ראשי הצבא של מדינות ECOWAS וסיכמו על תוכנית להתערבות צבאית. נציב הארגון עבד אל-פתאח מוסא הביע בתום אותו מפגש תקווה שהמאמצים להביא לפתרון דיפלומטי יצליחו, והוסיף כי הארגון יעניק לצבא ניז'ר "כל הזדמנות" לחזור בו מההפיכה שלו, אבל גם הדגיש כי האופציה הצבאית הינה ממשית: "כל האלמנטים של התערבות סוכמו", אמר, וציין כי בתוכנית נכללים גם מספרי הכוחות שיישלחו והאופן שבו הדבר ייעשה.
צרפת הודיעה כי תתמוך "בנחישות" בכל דרך פעולה שבה ECOWAS יבחר לפעול, אולם באיטליה קראו הבוקר להאריך את האולטימטום וכך להעניק זמן רב יותר למאמצים הדיפלומטיים: "הדרך היחידה היא הדרך הדיפלומטית", מסר שר החוץ האיטלקי אנטוניו טג'אני. אלג'יריה, שכנתה של ניז'ר מצפון, הביעה גם היא התנגדות להתערבות צבאית ונשיאה עבד אל-מג'יד תבון הזהיר בסוף השבוע כי מתקפה נגד ניז'ר תהווה "איום ישיר" על ארצו. גם רוסיה – מי שבמערב חוששים כאמור כי ניז'ר תהפוך כעת לבעלת בריתה – קראה להימנע מעימות צבאי ולהמשיך במאמצים הדיפלומטיים.
14 צפייה בגלריה
מפגן הכוח של הצבא: ארגן לעצמו אתמול הפגנת ענק של רבבות באצטדיון בניאמיי
(צילום: רויטרס/Mahamadou Hamidou/STRINGER)
אתמול, במפגן כוח שנועד להציג את התמיכה בו לכאורה בקרב האזרחים, ארגן צבא ניז'ר הפגנת ענק באיצטדיון בן 30,000 מושבים בניאמיי, ולצד דגלי ניז'ר הונפו שם גם דגלי רוסיה. לא ברור עד כמה גדולה באמת התמיכה בצבא, אבל ניכר שרבים בניז'ר אכן מתנגדים להתערבות זרה: "אנחנו הולכים להילחם עבור המהפכה הזו", אמר תושב הבירה אדמה עומארו. "לא ניסוג אל מול האויב, אנחנו נחושים. חיכינו להפיכה הזו זמן רב". תושב אחר, אמאדו אדאמו, השמיע את הזעם שרבים שם חשים כלפי השליטה הקולוניאליסטית לשעבר צרפת: "העם בניז'ר הבין שהאימפריאליסטים רוצים להביא למפלה שלנו. בעזרת האל, הם אלו שיסבלו".
ניז'ר היא מדינה ששני שלישים ממנה מכוסים מדבר, והיא מדורגת דרך קבע בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, המודד את מידת שגשוגן של מדינות. אוכלוסייתה מונה 22.4 מיליון בני אדם, והיא הולכת וגדלה בשל שיעור ילודה אדיר. המשבר כבר השפיע קשות על כלכלתה: צרפת והאיחוד האירופי קטעו את הסיוע ההומניטרי הנחוץ כל כך לתושביה העניים, וגם ארה"ב הודיעה על צמצומו. בנוסף, מדינות ECOWAS הטילו על ניז'ר סנקציות חריפות הכוללות סגירת את מעברי הגבול, וכיוון שאין לה גישה לים המשמעות היא צמצום משמעותי בכמות הסחורות הנכנסות אליה. ניגריה גם ניתקה את אספקת החשמל שלה לניז'ר.
