אחרי שביטלו את פיטוריו של קצין מצ"ח חרף המאבק של צה"ל בהובלת הרמטכ"ל אביב כוכבי, שופטי בג"ץ יכריעו בקרוב גם בסוגיה נפיצה אחרת בצבא: זכות הייצוג המשפטית לחיילים, על ידי עורכי דין – גם בדין משמעתי.
מחר (חמישי) צפוי להתקיים דיון משמעותי בעתירה שמתגלגלת בבג"ץ זה כשנתיים. מאחורי העתירה עומדים שלושה עותרים ממקרים שונים, שני נגדים וקצין, שהואשמו בדין משמעתי בהטרדות מיניות – אחד מהם גם בנגיעה פיזית בחיילת. השלושה כופרים באישומים נגדם אך טוענים כי ללא עורך דין בייצוג מלא, יתקשו להוכיח את חפותם.
בצה"ל, בניגוד לגופים אחרים במגזר הציבורי ובהם ביטחוניים כמשטרה, שב"כ ומוסד, לא מורשים החיילים להיות מיוצגים על ידי עו"ד בהליך משמעתי. מדובר במדיניות היסטורית וארוכת ימים. דין משמעתי יכול לחול על מגוון רחב של עבירות, ובהן אלימות ביחידה, אובדן אמצעי לחימה, שבירת שמירה, הופעה לא תקינה, התרשלות וכדומה.
בצבא טוענים כי יש למעלה מ-100 אלף הליכים משמעתיים מדי שנה בממוצע ביחידות הצבא. התערבות של עורכי דין עלולה לסרבל הליכים אלה, ולפגוע בסמכות המפקד לשפוט לפי שיקול דעתו, ובהתאם לסמכות שניתנה לו מתוקף דרגתו.
גורם בצה"ל ששוחח עם ynet הסביר כי הכנסת סנגור להליך משמעתי שכזה תצריך גם הבאת עדות של המתלוננות, והוסיף כי הפרקליטות הצבאית מפקחת על הליכי הדין המשמעתי, ומתוך כ-100 אלף הליכים בשנת 2020, נבחנו כ-1,000 מקרים, ומתוכם בוטלו כ-200 הרשעות: "המטרה היא לאזן בין סמכויות המפקד לזכויות החיילים".
העותרים טוענים מאידך גיסא, כי דרישתם לייצוג משפטי נוגעת למקרים חמורים שלוו בחקירה פלילית, כזו שהסתיימה בהמלצה של הפצ"ר להעמדה לדין משמעתי. לדבריהם, יש כמה עשרות בודדות של מקרים כאלה מדי שנה. יחד עם זאת, אם העתירה תתקבל, הסדק שייווצר עלול, כך חוששים בצבא, להתרחב לעתירות לכלל הליכי הדין המשמעתי.
בית המשפט העליון דחה לאורך הדיון בעתירה את דרישת הצבא למחוק את העתירה ורמז כי יתערב לטובת העותרים, אך נתן הזדמנות לפרקליטות הצבאית לקיים עבודת מטה שתבחן מחדש את הסוגיה. הצוות מהפרקליטות הצבאית הציע כחלופה שהנאשם בדין משמעתי יואשם בפלילים בבית הדין הצבאי. לחלופין הציעו כי ביחס למקרים שיכולים להוביל להפסקת שירות קבע, יוכלו להתייעץ עם עורך דין שיהיה "בקרבת מקום" בכתב או בעל פה.
עו"ד נחמני-ברצילום: אוראל כהןעורכי הדין של העותרים דחו על הסף את הצעת הפשרה, שעשויה עוד לגדול ולהתרחב, וטענו כי מדובר ב"חבר טלפוני" במקום ייצוג מלא בחדר הדיונים תוך כדי ההליך: "מדובר במוטציה משפטית שאין לה תקדים, שלא תסייע לעשיית צדק ורק תסרבל ההליך". מובילת העתירות, עורכת הדין אפרת נחמני-בר שמייצגת את אחד החיילים: "המקרים הבולטים בהם יש צורך בעו"ד הם כשהחייל או הקצין מכחישים את המיוחס להם. רק לעו"ד יש יכולת לשאול שאלות רלבנטיות את העד, לשים לב לסתירות בגרסתו ולסימני שקר ואמת וכיו"ב. בעבר משרדנו ייצג אנשי קבע בדין משמעתי לאחר שהורשעו ולאור העובדה שמצאנו פגמים בהליכי החקירה והשיפוט, הרשעתם בוטלה".
העתירה נדונה בפני השופטים נועם סולברג, דפנה ברק -ארז ויוסף אלרון. עורך הדין שלמה ציפורי, שמייצג קצין שעתר, טען בדיון האחרון: "החיילים מבחינה זו הם אוכלוסייה מוחלשת. לחייל מהשורה גם כך קשה מבחינת הזמן והעונש שצפוי לו. אנו בלשכת עורכי הדין אמונים על ההיבטים שמחייבים זכויות חוקתיות לאפשר ייצוג משפטי בהליכים מסוימים".
השופט סולברג אמר באותו דיון כי "יש לפחות הצדקה לבחון את הנושא, לא בכל הליכי המשמעת בצבא. עקב בצד אגודל. אני מציע שיהיה ייצוג. אולי יש מקום לתיקונים". חברתו, השופטת ברק-ארז, אמרה: "ראוי שזה ייבדק בפרקליטות הצבאית ובלבד שיימצא פיתרון. השינוי כבר קרה". נציג המדינה, שנבהל באותו דיון מרוח השופטים, ציין: "יש פה פוטנציאל לשיבוש עבודת הצבא. ייתכן שמחר עוד חייל ירצה להסתפק בנזיפה".
מדובר צה"ל נמסר: "הליכי הדין המשמעתי בצה"ל הם הליכים פיקודיים שמתנהלים על ידי מפקדים בהתאם לפקודות הצבא, ללא זכות לייצוג משפטי על ידי סנגור במהלך ההליך. בעקבות עתירות לבג"ץ, והערות בית המשפט העליון בעניין, נערכה עבודת מטה לבחינת השאלה, האם יש מקום למתן זכות ייצוג בהליכי דין משמעתי, ואם כן, באילו מקרים, ומה תהיה מתכונת הייצוג והיקפה".
