כנס החורף במושב הכנסת נפתח הערב (יום ב') בדיון במליאה שבו נאמו הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד. המושב נפתח כשאחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את המערכת הפוליטית היא חוק הפטור מגיוס שהחרדים דורשים לקדם, תוך איום שלא יתמכו בתקציב המדינה. בנאומו התעלם נתניהו מהסוגיה לחלוטין, בעוד שר הביטחון יואב גלנט אמר בכניסתו למליאה כי מדובר בסוגיה ביטחונית ומוסרית, ולא פוליטית מבחינתו - בשל צורכי הצבא שהעמיקו לאורך המלחמה.
בנאומו הבטיח ראש הממשלה לפעול להחזרת החטופים, והתייחס במרומז לפסגה שהסתיימה היום בקטאר: "גם ברגעים אלה, בימים אלה, אנחנו מחפשים דרכים ומפעילים את האמצעים - אנחנו נחזיר את כולם הביתה בלי יוצא מן הכלל". הוא הבטיח גם כי במקביל ישראל תמשיך לפעול נגד חמאס ולמנוע מעזה להפוך שוב לאיום על ישראל - ואמר שקריאתו ל"ניצחון מוחלט" אינה סיסמה, אלא "תוכנית עבודה סדורה ועקבית שאנו מגשימים שלב אחר שלב".
בנוגע לתקיפה באיראן בסוף השבוע, שב נתניהו וטען כי מדובר בפגיעה משמעותית ביכולות של משטר האייתוללות לייצר טילים בליסטיים. "הוכחנו ולא בפעם הראשונה שידה הארוכה של ישראל תגיע לכל מקום ממנו תצא הקריאה להשמיד את ישראל. פגענו קשות במערכות ההגנה של איראן וביכולתה לייצר טילים שמכוונים כלפינו. אלה לא היו מחרטות שתקפנו, אלה לא מעבדות נפץ קטנות כפי שאתם מכירים מיו"ש או רצועת עזה, אלה מפעלי מוות תעשייתיים בהיקף תעשייתי ופגענו בהם פגיעה של ממש".
ראש הממשלה הבטיח גם לפעול נגד תוכנית הגרעין של איראן, וטען כי יש לו אסטרטגיה סדורה: "אחרי כל הישג שלנו, אני שומע מהלשעברים באולפנים, 'טוב הבנו את המטרות המיידיות של המלחמה, אבל מה האסטרטגיה?' - אז אם עד עכשיו זה לא ברור להם, אומר מה האסטרטגיה שלנו במילים פשוטות: האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו, שאני מקווה שתושג בזמן יותר קרוב, היא לפרק את ציר הרשע, לגדוע את זרועותיו בצפון ובדרום, לגבות מחיר כבד מאיראן וגרורותיה ולמנוע מאיראן נשק גרעיני. לא ויתרתי ולא נוותר על השגת יעד מרכזי זה. עצירת הגרעין האיראני היא בראש מעייננו ומטעמים מובנים אינני יכול לשתף אתכם בכל פעולותינו ותוכניותנו בנידון".
הוא התייחס גם לאובדן הרב במלחמה. "איננו שוכחים לרגע אחד שכל זה מושג בזכות הקרבתם וגבורתם של בנינו ובנותינו, חיילי וחיילות צה"ל, השוטרים והשוטרות, לוחמי השב"כ, כלל המשרתים. איזו רוח, איזה עוצמה, איזה דור, איזה עורף, איזה עם. קורי העכביש הוא אמר, אז אמר. הוא כבר לא אומר", הוסיף נתניהו - בהתייחסות למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה שחוסל בחודש שעבר.
נתניהו הוסיף כי היעד שלו הוא ש"ביום שאחרי" חמאס לא ישלוט יותר בעזה - וחיזבאללה לא יישב יותר בגבול הצפוני. "אנו עסוקים בימים אלה בגיבוש התוכניות לעיצוב שתי החזיתות האלה", אמר - והוסיף כי במקביל הוא שואף להמשיך בתהליך של הסכמי השלום עם מדינות ערב, "הסכמי אברהם", תוך שהוא מדגיש שהעיקרון לכך צריך להיות "שלום תמורת שלום".
הוא הבטיח שבסופו של דבר הציר האיראני יובס: "החזקים שורדים. עם החזקים כורתים בריתות, עם החזקים עושים שלום ואני מבקש לומר לכם, ישראל היא מדינה חזקה מאי פעם והיא תהיה חזקה עוד יותר. נשקיע בהתעצמות, נחזק את הלכידות הפנימית, זה תלוי בעיקר בנו ביושבים בבית הזה". ביציע האורחים התקוממו בני משפחות חטופים - שהניפו שם שלטי מחאה ותמונות של יקיריהם - וכמה מהם צעקו: "מה עם החטופים, מה איתם?".
ההפרעות לנאום לפיד, שתקף: "נתניהו, אתה לא חזק"
בעוד שבנאומו של נתניהו לא הייתה אף הפרעה מהח"כים, נאומו של ראש האופוזיציה לפיד שעלה לדבר אחריו נקטע כמה וכמה פעמים על ידי חברי הקואליציה - ובשלב מסוים סולקה מהדיון ח"כ טלי גוטליב. "במהלך הפגרה האחרונה סוף סוף היו לישראל הצלחות. נסראללה, סינוואר, הנייה ודף חוסלו. אני מברך על זה. 'כן יאבדו כל אויביך ישראל'. אין ישראלי שפוי שלא שמח לראות אותם מתים. אני רק מציע לממשלה, ובעיקר לראש הממשלה, להירגע עם ההיבריס, עם כל דיבורי היוהרה", אמר לפיד.
לפיד הוסיף: "אם אתם רוצים קרדיט על ההצלחות, קחו אחריות גם על הכישלונות. אתם רוצים קרדיט על מותו של נסראללה, קחו אחריות על מותה של כרמל גת. אתם רוצים קרדיט על מותו של סינוואר? קחו אחריות על נרצחי ניר עוז. אתם רוצים קרדיט על ההתנקשות בהנייה? קחו אחריות על הנובה. אתם רוצים קרדיט על זה שהרגתם את מוחמד דף? קחו אחריות על מזוודות הדולרים. על זה שחיזקתם את מוחמד דף. מי שהוביל אותנו לאסון הגדול בתולדותינו, לא יכול לטעון שהוא האיש המתאים להוציא אותנו מזה. אתה לא. עומד ראש ממשלה שמרוכז רק בעצמו, מול מדינה פצועה ומדממת, מסית ואז מתבכיין שמסיתים נגדו, מתקרבן שתוקפים אותו ואז מתפאר שהוא 'ראש ממשלה חזק מהימין'".
ראש האופוזיציה התייחס גם לכוונת הקואליציה להביא חוק פטור מגיוס ופנה לנתניהו: "אם היית באמת ראש ממשלה חזק באמת, אתה יודע מה היית עושה? היית מודיע לשותפים שלך שמדינת ישראל במלחמה, שחיילים נהרגים ונפצעים כל יום - אז לא יהיה חוק השתמטות. רק השבוע התייתמו 56 ילדים מהאבות שלהם שנהרגו במלחמה - אז לא יהיה חוק השתמטות. אם היה אכפת לך מהמדינה היית אומר לגולדקנופף ודרעי, 'אני לא אפלה בין דם לדם בזמן שמדינת ישראל נלחמת על קיומה. האיומים שלכם לא עובדים עליי, אין שום סתירה בין לימוד תורה להגנה על המולדת. זה נגמר, עכשיו'".
בדיון הערב נאמו ח"כים נוספים, בהם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ - שכשעלה לדבר המליאה כבר התרוקנה, והוא הביע על כך צער כשהחל את נאומו. לנתניהו, שעזב גם הוא את המליאה בשלב זה, אמר גנץ כי הוא שכח לבקש סליחה מעם ישראל. "אדוני ראש הממשלה, אתה דיברת ובצדק על כוח העמידה, על עוצמה, על גבורה, על ביחד, על אומץ, הכול נכון. אבל שכחת פסקה חשובה אחת ושכחת אותה גם היום, כאן, בנאום בכנסת. שכחת את פסקת הסליחה. את פסקת הסליחה הנפקדת".
בהמשך הערב צפויות להיערך הצבעות שונות, ובהן גם על הצעות אי-אמון שתגיש האופוזיציה. בדיון המליאה יועלו להצבעה גם כמה הצעות חוק, ולפי הלו"ז הקיים תיערך גם ההצבעה הסופית בקריאה שנייה ושלישית גם על שני החוקים הנפיצים נגד אונר"א - שארה"ב דרשה במכתב האיום לא לקדם - אך ייתכן כמובן שינוי של הרגע האחרון.
הרצוג קורא לחקירה ממלכתית
המושב נפתח בנאום שנשא יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ובהמשך דיבר גם הנשיא הרצוג - שקרא לנבחרי הציבור להימנע מאמירות מפלגות ומשסעות. "לא מעט מסמכי מודיעין מראים כי בלב המטרות של הציר האיראני בדרך להשמדת ישראל, יש מטרה לפורר את האמון בתוך ישראל. האמון מול הצבא, הברית עם ארצות הברית, הלכידות ואמון בינינו. יש סיבה שהם כיוונו לפירוק האמון הישראלי, האמון בינינו היה תמיד קו בלימה עבורנו. כאשר היסודות מתערערים האומה בסכנה", אמר הרצוג.
"האסטרטגיה של אויבנו התבססה על תפיסה פשוטה - אובדן אמון משמעו השפעה דרסטית לרעה על כל תחומי החיים ולכן - זו הזעקה להנהגת ישראל ולחברה הישראלית כולה בשעתו הקשה, זו גם קריאת השכמה לכם נבחרי הציבור. חייבים להפסיק את קלות הדעת שבהן נזרקות אמירות פוגעניות, מתסיסות, חסרות אחריות, גסות רוח ורוויות שנאה". בשלב הזה הזכיר הנשיא את שמה של השרה מירי רגב, כדי שתשים לב לדבריו.
לאחר מכן התייחס הנשיא לסוגיית החטופים - ושב על דבריו ולפיהם חיסול סינוואר מהווה הזדמנות משמעותית לעסקה שתחזירם מהשבי: "אין מחלוקת בעם על החובה להשיבם הביתה. מובן וברור שיש חששות גדולים בנוגע למחירים והשלכות על המערכה והעתיד, אבל כמי שמכיר היטב את כלל השיקולים, עמדתי היא חד משמעית - כעת יצרנו חלון הזדמנויות נדיר ואנחנו חייבים להתקדם בכל דרך שתחזיר את כולם הבייתה עכשיו".
הרצוג גם קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "על מדינת ישראל להתניע בהקדם תהליך של חקירה לעומק ולרוחב של המחדל והאסון הנורא של שבעה באוקטובר, באופן מהימן, בלתי מתפשר ובלתי תלוי, שיביא להפקת לקחים, ללקיחת אחריות, להסקת מסקנות, ולבניית אמון בין האזרחים למדינתם. אני חוזר על קריאתי לקיומה של חקירה כזאת באמצעות ועדת חקירה ממלכתית, בהרכב מקצועי ומגוון שיזכה לאמון ציבורי רחב ככל האפשר".
האולטימטום החרדי, והחוק שאולי יספק פתרון זמני
המושב נפתח כאמור כשברקע שתי סוגיות מרכזיות שמעסיקות את הקואליציה: התקציב שהיא מקווה לקדם בהקדם וחייבת לאשר סופית עד סוף מרץ אחרת יוכרזו בחירות; ובמקביל הדרישה של הסיעות החרדיות לקדם את חוק הפטור מגיוס - אל מול התנגדות רבה, גם מתוך הקואליציה, לחוק שלא יוריד ממעמסת הנטל על המילואימניקים בעיצומה של המלחמה.
שר הביטחון יואב גלנט, שדורש הסכמה רחבה גם מהאופוזיציה לכל חוק שיעסוק בגיוס חרדים, הבהיר כשנכנס למליאה שהוא עומד על דרישתו לגיוס משמעותי יותר בשל צורכי הצבא אחרי יותר משנה של מלחמה - עם מאות חללים ואלפי פצועים. "זה עניין ביטחוני ועניין מוסרי. מאז שהתנגדתי בקריאה הראשונה, המצב החריף. יש לנו יותר חזיתות פתוחות, יותר פצועים ויותר חללים. אנחנו צריכים עוד חיילים ואנחנו צריכים עוד לוחמים", אמר גלנט - שהקשיים שהציב על קידום החוק החריפו את יחסיו מול נתניהו, שבעבר כבר ביקש לפטרו ללא הצלחה - וכעת מגיע מחוזק פוליטית עם הצטרפותו של גדעון סער לממשלה.
יו"ר יהדות התורה והשר יצחק גולדקנופף הציב אולטימטום שלפיו תמיכה בתקציב תיעשה אך ורק אם יקודם חוק פטור מגיוס, והיום כפי שנחשף לראשונה ב-ynet הוא התנגד לחוק אחר שמבקשים בליכוד לקדם בדיון בוועדת השרים לחקיקה, ודרש לדחות את הצבעה המתוכננת על התקציב ביום חמישי הקרוב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתמציתיות לדרישה הזו ואמר כי זה "לא יקרה", וגם ראש הממשלה נתניהו גיבה אותו ומסר כי התקציב חייב לעבור במועדו. "ראש הממשלה ושר האוצר אמרו לשרים כי הם מצפים להבין את גודל השעה ולהירתם לעניין", מסרה לשכת נתניהו בהתייחסות לישיבת הממשלה שנערכה הבוקר.
כך או כך, לפי שעה לא ברור כיצד ייראה אותו חוק פטור גיוס שהחרדים דורשים. יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין - שהוועדה שלו היא זו שאחראית על ניסוח החוק - הצהיר כי לא יסכים לנוסח שלא יאפשר גיוס משמעותי. "או שייצא חוק גיוס, או שלא ייצא כלום", הבטיח בריאיון ל-ynet.
פתרון אפשרי אחד הוא קידום של חוק אחר שהחרדים דורשים: הצעת חוק של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, שלפיה מספיק שאחד מבני זוג הורים יעבוד כדי שמימון המעונות לילדיהם לא ייפסק. הצעת החוק, שב-ynet פורסם כי תגיע בשבוע הבא לוועדת השרים לחקיקה, תוכל לפתור את סוגיית אי-מימון המעונות לחרדים שלא מתגייסים - שהפכה לבעיה המרכזית שמתסיסה את הרחוב החרדי סביב הגיוס לצה"ל. בציבור החרדי יש הסבורים שאם מימון המעונות ייפתר - ניתן יהיה להתעכב עם חקיקת חוק הפטור מגיוס.
ההפגנות בכנסת, והמחאה בקפלן שחוזרת
במקביל נמשכת כל העת מחאת משפחות החטופים, שמבקשות ממנהיגי המדינה לעשות הכול כדי לקדם עסקה שתציל את יקיריהן שנמקים כבר 388 ימים בשבי בעזה. לאורך היום נרשמו כמה מחאות של בני המשפחות ותומכיהן, וכמה מהם צעדו עם בגדים מוכתמים באדום - בדומה לבגדים המוכתמים מדם שבהם תועדה נחטפת התצפיתנית נעמה לוי בטבח 7 באוקטובר.
הערב צפויה הפגנה גדולה מול הכנסת בכיכר אגרנט, בדרישה לעסקת חטופים ונגד חוק הפטור מגיוס. את ההפגנה מול משכן הכנסת מארגנים מטה המאבק "חופשי בארצנו" וארגוני מחאה נוספים. בהפגנה, שתחל ב-18:00, ינאמו בין היתר הרמטכ"ל לשעבר דני חלוץ, נציגי משפחות חטופים ובהם שי מוזס - אחיינו של גדי מוזס שמוחזק בעזה - וכן מילואימניקים פעילים כמו סרן במיל' תום פנחסי ששירת מעל 140 ימי מילואים בצפון ובעזה.
כחלק מיום המחאה הרחב, הקימו הבוקר פעילי מטה המאבק את "שדרת ההפקרה" מול משכן הכנסת, בה הונצחו על המדרכה שמותיהם של חברי הממשלה והקואליציה האחראים לדבריהם ל"מחדל 7 באוקטובר ולהפקרה המתמשכת". ב-17:00 התקיימה עצרת של "מחאת האקדמיה" בשער הכניסה לקמפוס גבעת רם, שהמשיכה בצעדה לכיכר אגרנט, ולאחר ההפגנה המרכזית תצא צעדת מחאה לעבר מעון ראש הממשלה ברחוב עזה.
"הערב נתייצב בהמונינו מול הכנסת להזכיר להם שהם משרתי ציבור ולא אדוניו", אמר ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק "חופשי בארצנו". "בזמן שהממשלה ממשיכה להפקיר את החטופים, מקדמת את חוק ההשתמטות וחוזרת להפיכה המשטרית, אנחנו נדרוש בקול ברור - עסקה להשבת החטופים, ביטול חוק ההשתמטות, עצירת ההפיכה המשטרית והקמת ועדת חקירה ממלכתית. זו לא רק זכותנו אלא חובתנו המוסרית כאזרחים להתייצב ולהיאבק על עתיד המדינה".
במקביל, ל-ynet נודע כי לאחר חודש של איחוד ההפגנות בתל אביב במוצאי השבת עם הפגנת משפחות החטופים, החל מסוף השבוע הקרוב - ובעקבות תחילתו של מושב החורף בכנסת - תחזור הפגנת קבוצות המחאה לצומת קפלן, בכפוף לאישור פיקוד העורף.
כזכור, ב-1 בספטמבר הודיעו ארגוני המחאה ובראשם "מטה המאבק" על איחוד ההפגנות עם מטה החטופים ברחוב בגין מול הקריה בתל אביב, לנוכח הסחבת במו"מ לשחרור החטופים. כעת, עם פתיחת המושב ועלייתו מחדש של חוק הפטור מגיוס - הוחלט במטה להפריד בין המחאות כפי שהיה בעבר.
גורם בכיר במטה אמר ל-ynet: "ההפגנות נגד הממשלה חיו ובעטו גם בחודש וחצי האחרונים כאשר ניצבנו יחד עם משפחות החטופים בשעה קריטית. כמו בעבר, בכל הפגנה במוצאי השבת הקרובים נמשיך לתת דגש למאבק להחזרת החטופות והחטופים ונפעל בשיתוף פעולה מלא עם מאבק משפחות החטופים".
פורסם לראשונה: 16:12, 28.10.24