מדי שעה רכבת נוספת מפולין מגיעה אל תחנת הרכבת המרכזית בברלין, מלאה עד אפס מקום במאות פליטים מאוקראינה, רובם אמהות וילדים אשר מחפשים מקלט בטוח מהמלחמה שמשתוללת בארצם. כשהם נשפכים אל מחוץ לקרונות, מערכת הכריזה משמיעה להם קריאת ברכה: "פליטים יקרים מאוקראינה, ברוכים הבאים לגרמניה. בבקשה פעלו לפי ההנחיות של המתנדבים עם הווסטים הצהובים והכתומים".
18 צפייה בגלריה
"עיר הפליטים" במרתפי תחנת הרכבת המרכזית של ברלין. הנוסעים המקומיים כמעט לא מרגישים שינוי
(צילום: AP)
לאורך הרציפים בתחנה מופיע עם צאת הפליטים מהקרונות "צבא" קטן של מתנדבים שלבושים באותם וסטים בהירים – צהוב עבור מי שמדבר בגרמנית, אנגלית ושפות אחרות, וכתום עבור דוברי אוקראינית ורוסית. המתנדבים ערוכים לסייע להמוני הפליטים המותשים לנווט את דרכם בתחנת הרכבת הגדולה והסבוכה אל עבר המרתף שלה, שם מחכים להם בגדים, מזון וציוד חיוני נוסף לקראת השהות בגרמניה.
המבצע מתנהל בצורה חלקה כל-כך, עד שנראה שרבבות הנוסעים הגרמנים שממשיכים לעשות בתחנת הרכבת הזו שימוש יום-יומי כלל לא מבחינים בזרם הפליטים שמנווט את דרכו דרך חמש הקומות של המתחם הענק. רוב הנוסעים המקומיים כלל לא יודעים שמתחת לרגליהם, במרתף, צמחה לה "עיר פליטים" של ממש.
המתנדבים לא חיכו לרשויות
ואדים, נער בן 17 שברח מחרקוב שבמזרח אוקראינה, השלים מסע של שלושה ימים ולילות כאשר הגיע ביום שלישי אחר הצהריים אל תחנת הרכבת "ברלין האופטבנהוף". "בלי שינה", הוא אומר בקצרה, עייף, עם מבט מבוהל על פניו. כאשר נשאל היכן הוריו, הנער שהסכים לתת רק את שמו הפרטי משך בכפתיו, אחז בתיק המרופט שלו, והמשיך בעצלתיים בדרכו.
כמו ואדים, רוב הפליטים מוכי הלם ומותשים מדי מכדי לדבר. מבטיהם המופחדים, כך נראה, משקפים את אימת המלחמה. הם יושבים מקובצים על ספסלי עץ ושולחנות, אוחזים בחוזקה בשקיות פלסטיק, בילקוטי בתי ספר ובצ'ימידנים, שבהם טמנו את כל הרכוש שהספיקו לקחת עמם לפני שברחו מהאזעקות, מההפגזות ומההפצות בארצם.
יותר מ-3 מיליון פליטים כבר ברחו מאוקראינה מאז שרוסיה פלשה למדינה לפני שלושה שבועות. רובם משתכנים בפולין, במולדובה וברומניה השכנות. אלא שככל שהמלחמה הולכת ונגררת, יותר ויותר מהם ממשיכים מערבה. לפי הנתונים הרשמיים של הממשלה בגרמניה, כ-160,000 פליטים אוקראינים הגיעו אליה עד כה, אך ההערכה היא שמספרם האמיתי גבוה בהרבה, שכן הפליטים יכולים להיכנס למדינה גם בלי ויזה, ומעט מאוד בדיקות נערכות בגבול הגרמני-פולני.
ברלין היא כצפוי היעד הראשי של רבבות הפליטים בגרמניה, ו-7,500 מהם מגיעים לתחנת הרכבת המרכזית שלה מדי יום. הרשויות בברלין הגיבו לאט מדי לזרם הפליטים הזה, ולפיכך אלפי מתנדבים החליטו להקים בעצמם מרכז שבו יספקו להם כל צורכיהם.
18 צפייה בגלריה
צבא מתנדבים קטן מחכה לפליטים בכל שעה שבה הרכבת מפולין עוצרת. בתחנה בברלין
(צילום: AP)
הפליטים נלקחים כאמור למרתף של התחנה: שם מחלקים להם אוכל ושתייה חמה, ובדוכנים השונים הם יכולים לאסוף בחינם שמפו, חיתולים, טמפונים, מטליות סנטיריות, ומוצרי היגיינה נוספים. במרתפי התחנה ניתן למצוא גם אוהל עבור אמהות שרוצות להיניק את תינוקיהן, ומתחם צעצועים ובגדים יד-שנייה לילדים. המתנדבים אף מחלקים מזון עבור הכלבים והחתולים הרבים שהפליטים מביאים עמם.
יש שם גם דוכן שהקימה חברת הרכבות הלאומית "דויטשה באן", ובו מוצעים בחינם כרטיסים עבור הפליטים שמעוניינים להמשיך ליעדים אחרים בגרמניה. יותר מ-100,000 כרטיסים כבר חולקו. ב"עיר הפליטים" הזו פועלות גם שתי קבוצות מתנדבים שמסייעות לצורכיהם הספציפיים של להט"בים ושחורים. את השולחנות שלהן הן הקימו ליד עמדת בדיקות קורונה. מתנדבים אחרים מחלקים מטענים לטלפונים ניידים וכרטיסי SIM גרמניים, על מנת שהפליטים יוכלו לשמור על קשר עם בני משפחותיהם באוקראינה – רבים מהם בני זוג, אבות ובנים שנותרו מאחור על מנת להגן על ארצם מהפלישה הרוסית.
אפילו התינוקות לא בוכים
היוזמה אולי החלה תחילה על ידי מתנדבים באופן עצמאי, אך כעת הרשויות תופסות את הפיקוד על המבצע. "כאשר אלפי הפליטים הראשונים הגיעו לכאן, נהיה ברור במהרה שלמעלה, ברציפים, היכן שהרכבות מגיעות מפולין, אין מספיק מקום. זו הסיבה שהנהלת התחנה החליטה מהר מאוד לשחרר מקום במרתף של המתחם", אמרה אנג'ה ברוקר, דוברת מטעם "דויטשה באן". "שם, יחד עם המון מתנדבים שהתארגנו גם הם במהירות גדולה מאוד, יצרנו מנגנון סיוע שמתייעל בכל יום שחולף".
18 צפייה בגלריה
אב ובתו, פליטים שברחו ממריופול הנצורה, בתחנה בברלין. הם מותשים, מבוהלים, ולא רוצים לדבר
(צילום: EPA)
המבצע, כך נראה, אכן מתנהל ביעילות רבה: המתנדבים יודעים את מקומם ואת משימתם, והם ידידותיים וסבלניים. אולם האווירה שם שקטה מדי, ומאופקת. קשה מאוד לשמוע שם קולות צחוק או פטפוטים, איש לא צועק, ונראה שאפילו התינוקות לא בוכים. רק רעשי המעליות וחריקות הבלמים של הרכבות הנכנסות לתחנה נשמעים.
כשליש מהפליטים שמגיעים לתחנה מתכננים להישאר בברלין, אבל לרובם אין חברים או בני משפחה שיכולים לארח אותם ולספק להם מקום לינה. עבור הפליטים הללו המתנדבים הקימו אוהל לבן וגדול מחוץ לכניסה האחורית של התחנה, סמוך לנהר השפרה וכשבאופק ניתן לראות את מעונו הרשמי של קנצלר גרמניה. מהאוהל הזה צי של אוטובוסים אוסף את הפליטים אל טרמינל 5 בנמל התעופה החדש ברלין ברנדנבורג, לנמל התעופה הישן טגל או למרכז כנסים בשולי העיר. המקומות הללו הפכו בימים האחרונים למקלטים מאולתרים עם שורות על גבי שורות של מאות מיטות מתקפלות.
האוהל המסודר עם צי האוטובסים שחונה לידו הוקם לאחר שבימים הראשונים לפלישה הרוסית ולמשבר הפליטים ההמוני, מתנדבים חיכו בתחנה עם שלטים והציעו לפליטים לארח אותם בבתיהם. אולם הרשויות הזהירו בהמשך את הפליטים מלקבל הצעות פרטניות שכאלו, בעקבות דיווחים על גברים שמטרתם לנצל נשים אוקראיניות, לעתים אף עבור סחר מיני. בשבוע שעבר הודיעו הרשויות בדיסלדורף שבמערב גרמניה כי בתחילת החודש נאנסה פליטה אוקראינית בת 18 על ידי שני גברים.
18 צפייה בגלריה
אליס, המתנדבת האמריקנית, מציגה את פריטי המזון שחילקה עם חברתה. "נמשיך לסייע ככל שנוכל"
(צילום: AP)
18 צפייה בגלריה
האוהל שהוקם מחוץ לתחנה המרכזית, ומשם מוסעים הפליטים למקלטים מאולתרים אחרים
(צילום: gettyimages)
מיה גרוסמן, בת 28 ואופה במקצועה שעברה לברלין מסן פרנסיסקו לפני שלוש שנים, מגיעה כעת לתחנה מדי יום כדי לסייע לפליטים, יחד עם חברתה אליס קון-פוורס, בת 30 מאינדיאנה. הם מביאות עמן לפליטים ציוד ואספקה שקנו בתרומות שקיבלו מארה"ב. תחילה נהגו להביא שאריות מזון מהמאפייה של גרוסמן בברלין, אך כעת הרשויות לא מאפשרות יותר הבאתה עצמאית של תרומות מזון או מוצרי היגיינה, ובמקום זאת הן מביאות לילדי הפליטים מחברות צביעה, עפרונות, מחדדים ובקבוקי בועות סבון.
"אנחנו הולכות להמשיך לעבוד ככל שנוכל עם הכסף שיש לנו, ולעשות פשוט כמה שיותר טוב שנוכל", אמרה גרוסמן. "זה מרתון, זה לא ספרינט, וכל מה שקורה פה הולך לקרות במשך זמן רב. אנשים יידרשו להמון דברים".
פורסם לראשונה: 23:22, 16.03.22
