בג"ץ קבע פה אחד כי על רשות האוכלוסין להנפיק לזוגות נשים תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות של ילדיהן המשותפים.
מדובר בעתירה של 9 זוגות נשים לסביות, שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתרומת זרע אנונימית. הזוגות דרשו משר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה להנפיק לילדיהן תעודות לידה מתוקנות שכוללות גם את שם האם היולדת - וגם את שם האם שמעמדה ההורי הוסדר בהליך משפטי. רשות האוכלוסין סירבה בטענה כי תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה, וככלל היא מסמך אשר "קופא בזמן".
ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן, קיבל את עמדת המשיבים שלפיה תעודת הלידה נועדה לתעד את זהותו של היילוד בנקודת הזמן הראשונית של חייו: עם אירוע הלידה.
לצד זאת, ממלא מקום הנשיא דחה את עמדת המשיבים שגרסה כי תעודת הלידה נועדה לשקף אך ורק הורות ביולוגית. צוין כי לעמדה זו אין אחיזה לשונית, וכי היא עלולה לפגוע בעיקרון טובת הילד. הוא הדגיש שככל שמצב הדברים המשפטי הוא שבעת הלידה היו ליילוד שני הורים, הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שכוננה משפטית.
צוין כי לאחר הסדרת המעמד ההורי, במישור הדין המהותי, הורותם של שני ההורים – ההורה הביולוגי וההורה הלא ביולוגי – היא הורות שווה, אשר כוללת את אותו סל זכויות וחובות הוריות. לפיכך, נקבע שאין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים. צוין כי לכך עלול להתלוות מסר פוגעני שלפיו מדובר בקשרים שונים בטיבם ובמהותם, וכי בעוד הורות ביולוגית היא הורות "אמיתית", הורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות "על-תנאי". ממלא מקום הנשיא קבע כי אין לקבל מסר מסוג זה.
בעת הלידה הייתה האם הלא ביולוגית אימו של היילוד
על רקע תשתית זו, נקבע כי כאשר הורותה של האם הלא ביולוגית כוננה באמצעות צו הורות פסיקתי בעל תחולה רטרואקטיבית ליום הלידה, יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות שכוללות את שמות שתי האימהות. תוצאה זו, הובהר, נובעת באופן ישיר מהקביעה השיפוטית שלפיה בעת הלידה הייתה האם הלא ביולוגית אימו של היילוד.
לעומת זאת, כאשר מדובר בצו הורות פסיקתי שתחולתו מכאן והלאה לא חלה חובה על המשיבים להוציא תעודת לידה מתוקנת. זאת מאחר שמשמעותו של צו הורות פסיקתי בעל תחולה מכאן והלאה היא כי ביום הלידה טרם הוסדר מעמדו ההורי של ההורה הלא ביולוגי. לפיכך, קיים שוני רלוונטי בין ההורה הביולוגי להורה הלא ביולוגי ביום הלידה.
צוין כי היקפם של המקרים בהם ניתן צו הורות פסיקתי מבלי שנקבעה לו תחולה רטרואקטיבית מיום הלידה הוא מצומצם ביותר. לצד האמור, ממלא מקום הנשיא הדגיש כי אין בכך לטעת מסמרות לגבי נסיבות חריגות, ככל שיתעוררו, אשר יצדיקו היעתרות לבקשה לתיקון תעודת לידה גם במקרה של צו הורות פסיקתי שתחולתו מכאן והלאה.
כאשר הורותה של האם הלא ביולוגית כוננה באמצעות צו אימוץ יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות
בנוסף לאמור, נקבע כי כאשר הורותה של האם הלא ביולוגית כוננה באמצעות צו אימוץ יש להנפיק תעודות לידה מתוקנות. זאת, בשים לב ללשונו הרחבה של סעיף 20 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, אשר קובע כי: "אומץ ילד, יירשמו במרשם ובכל תעודה לפי חוק זה מאמציו כהוריו והמאומץ כילדם של מאמציו, ובשם שנקבע לו בצו האימוץ". עוד צוין כי מדובר בקבוצה סגורה של מקרים, אשר ככלל תהיה רלוונטית להורות שכוננה עד שנת 2014 – אז הפך השימוש בצו הורות פסיקתי לדרך המקובלת לכינון הורותה של האם הלא ביולוגית. ממלא מקום הנשיא קבע כי יש מקום להשוות בין הזוגות שעשו שימוש בצו אימוץ לכינון הורותם לבין הורים שהורותם כוננה בשלב מאוחר יותר (בצו הורות פסיקתי), אז ניתנה להם אפשרות מעשית לקבוע מועד תחולה רטרואקטיבית להורותם.
השופטת ר' רונן הצטרפה לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא. השופט א' שטיין הצטרף לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא. השופט שטיין הוסיף כי תקנות מרשם האוכלוסין (פרטי רישום נוספים בהודעת לידה או פטירה), התשכ"ט-1968 ותקנות מרשם האוכלוסין (צורתן של תעודות לידה ופטירה), התשל"ג-1972, מתייחסות להורי היילוד בזמן לידתו – קרי: להורים הביולוגיים. לצד האמור, צוין כי סעיף 20 לחוק המרשם מבכר את ההורות החוקית על ההורות הביולוגית. השופט שטיין קבע כי צו הורות פסיקתי מביא לתוצאה זהה של אימוץ מבחינת הזכויות והחובות ההוריות; ולפיכך, מאחר שהצו מגשים את דברה של חקיקה ראשית – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 – יש להתאים את התקנות והנהלים לאמור בצו ההורות הפסיקתי שקיבל תוקף רטרואקטיבי מיום לידתו של היילוד. השופט שטיין ציין כי לטעמו, הרישום צריך להיעשות במתכונת של "הורה/הורה" "אב/אב" או "אם/אם" – לפי בקשת ההורים החוקיים של היילוד. צוין כי הדבר מתחייב מהעיקרון לפיו המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה.
"יום היסטורי"
יו"ר האגודה למען הלהט״ב הילה פאר: "יום היסטורי שבו המשפחות שלנו שוות. כבר שנים שמשרד הפנים מסרב לרשום אימהות גאות בתעודות הלידה וכעת בזכות בג"ץ אנחנו עושות צעד משמעותי בדרך לשוויון. אני קוראת לזוגות נשים לפנות למשרד הפנים, לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה לכל משפחה ולהירשם כזוג אימהות בתעודת הלידה של ילדיהן. המשפחות שלנו שוות, האהבה שלנו שווה ואנחנו נמשיך לצעוד עד שנגיע לשוויון מלא לכל חלקי הקהילה הגאה".
עו"ד דניאלה יעקובי, חגי קלעי ואחינועם אורבך שייצגו את העותרות מסרו: תעודת לידה היא אחת התעודות החשובות ביותר שיש לאדם. היא מקנה סל של זכויות ומשמשת גם לצורך הסדרת אזרחות במדינות זרות. למרות זאת, משך כל השנים, המדינה התעקשה למנוע מילדים לשתי אימהות תעודת לידה שמשקפת את מציאות חייהם, תוך פגיעה בטובתם. פסק הדין של בג"ץ שם סוף לאפליה מכוערת ומיותרת, שאין ומעולם לא הייתה לה תכלית. זה ניצחון גדול. אבל, אף אדם לא צריך או רוצה לנצח את המדינה שלו. הגיעה העת שהמדינה מיוזמתה תאפשר שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, גם להט"בים.
