תת-אלוף במיל' אביגדור קהלני, שנבחר להדליק משואה בטקס שיפתח את חגיגות יום העצמאות בשבוע הבא, מתח הבוקר (יום ב') ביקורת על המתווה שמגבשת הממשלה לפטור מגיוס לחרדים, בתמורה לתגמול רב יותר של החיילים, ואמר לאולפן ynet כי אף ש"מזמן ויתרנו" על רעיון "צבא העם" – יש לקדם שירות אזרחי הן באוכלוסייה החרדית והן באוכלוסייה הערבית. מוקדם יותר הבוקר התראיין ל-ynet radio וכשנשאל על המתווה המוצע השיב: "זה כואב לי מאוד, מרתיח לי את הדם. גם הערבים וגם החרדים צריכים לעשות שירות לאומי. כל מי שנהנה מזיו (פניה) של מדינת ישראל חייב גם לתרום לקיומה".
קהלני בן ה-78 הוא תת-אלוף במילואים שקיבל עיטורי גבורה על שירותו הצבאי: בין היתר קיבל את עיטור המופת על חלקו במלחמת ששת הימים שבה נפצע קשה וסבל מכוויות רבות בקרבות בסיני, וכן את עיטור הגבורה על חלקו בקרבות בעמק הבכא ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, מלחמה שבה שכל את אחיו. לאחר שחרורו הצטרף בשנות ה-90 לפוליטיקה ושירת בין היתר כחבר כנסת מטעם העבודה ובהמשך מטעם סיעה נפרדת – אז גם כיהן גם כשר לביטחון פנים תחת ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו. הוא הוצב בעבר גם ברשימת הליכוד, אך לא נכנס מטעמה לכנסת.
קהלני קרא להימנע מפגיעה בטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות על רקע הקרע החברתי החריף שנגלע בעקבות המהפכה המשפטית והמחאה נגדה, וביקש באולפן ynet "להתאפק" ולהניח את המחלוקות בצד כדי "לעבור את הימים האלה". הוא הוסיף: "אנחנו נמצאים בפני ימים מקודשים לעם ישראל. יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות הם אבני יסוד של קיומה של מדינת ישראל, וטוב עשו הפוליטיקאים והמתמודדים למיניהם ששמו את זה בצד, שנותנים לנו את החודש הזה להיות עם עצמנו".
לדברי קהלני, "את כל המחלוקות צריך לשים בצד, מי שרוצה לעסוק במחלוקות האלה שיעסוק, אבל אני כשאני נמצא בבית הקברות ליד הקבר של אח שלי עמנואל, אני חושב עליו ולא על שום דבר אחר. אשתי דליה שיושבת בבית הקברות בהר הרצל עם שני האחים שלה שנהרגו במלחמות ישראל – היא חושבת רק עליהם, היא לא עוסקת בפוליטיקה ולא במחלוקות ואנחנו מתייחדים עם המתים שלנו".
בריאיונות שהעניק מתח כאמור ביקורת על מתווה הגיוס שמקדמת כעת הממשלה, שבמסגרתו יוקדם גיל הפטור לחרדים מ-26 ל-23 כיום כך שכבר מגיל זה לא יידרשו עוד ללמוד בישיבות כדי לקבל פטור מוחלט משירות – במקביל לתגמול רב יותר לחיילים. הוא נשאל באולפן ynet אם המשמעות היא שהגיע הזמן לוותר על הרעיון של "צבא העם", והשיב: "כבר ויתרנו על זה ממזמן, אני לא חושב שיש מישהו היום במדינה שמסוגל לקחת את החרדים ולגייס אותם אלא אם כן הם ירצו".
יחד עם זאת קהלני הדגיש שיש לשלב את החרדים, וגם את הערבים, בשירות הלאומי – ואמר אף שלדעתו יש לכפות זאת: "אני חושב שצריך להיות מתווה אחר, מתווה שכל ערבי במדינה יעשה שירות לאומי וכל חרדי יעשה שירות. מי שזוכה לקרני האור במדינת ישראל ומזיו פניה – חייב לתת ולשרת את המדינה הזו. אז יש מושג שנקרא שירות לאומי וצריך לאמץ אותו – ואני חושב (שצריך) לכפות אותו".
"השאלה היא איך עושים את הדבר הזה. הייתי בפוליטיקה, הייתי בממשלה – הדבר הזה מאוד מאוד מורכב ומאוד רגיש וכל ממשלה שתרצה להגיע להחלטה צריכה לקבל קונצנזוס מגופים אחרים. אז אם גופים אחרים ייכנסו לתוך הממשלה והחרדים לא יהיו חלק ממנה, אז כנראה שכן אפשר לקבוע חוק כזה, אז צריך לקרוא גם להם ולהגיד להם 'תיכנסו לתוך הממשלה ותהיו חלק מנשיאת הנטל'".
בריאיון ל-ynet radio ציין קהלני שהתקופה הנוכחית של משבר בעם קשה מאוד עבורו וכי הוא "מתעורר מוקדם בבוקר עם נדודי שינה" בעקבות המצב במדינה שעליה נלחם. הוא הביע תמיכה במאמציו של הנשיא יצחק הרצוג למציאת פשרה סביב המהפכה המשפטית. בהקשר זה נשאל אם יסכים להתמודד בעתיד על תפקיד הנשיא, ורמז שייתכן כי ישקול זאת אם יפנו אליו – תוך שהוא מדגיש כי הוא בטוח שלא יפנו אליו.
קהלני ציין כי הוא סבור שהרצוג פעל נכון כשלקח לעצמו את תפקיד המתווך בשיחות, למרות הביקורת המוטחת בו: "מנהיגות לא מקבלים, מנהיגות לוקחים. אם נשאל את היועצים המשפטיים של הנשיא הם יגידו מה פתאום? וזה וזה, אתה לא יכול. אז הוא צריך לקום ולעשות מעשה, יש לו הצדקה ערכית, שמו אותו בראש המדינה, הוא זה שמגיש את המהלכים, הוא יכול לעשות המון המון דברים. יגידו היועצים המשפטיים זה לא מה שכתוב בהקמת המדינה וצריך לשים את זה בצד. צריך לקום ולעשות מעשה כנציג מטעם ישראל. הייתי בפוליטיקה הרבה מאוד שנים, אני לא רואה דמות אחרת שיכולה להכניס את האנשים לתוך חדר ולסגור את דלת הפלדה ולשים ארובה עד שייצא עשן לבן".