הטענות ל"לחצים פוליטיים" לקיום הילולת ל"ג בעומר ללא הגבלה על מספר המשתתפים מקבלות פנים ושמות. יום הדיונים ה-15 בוועדת החקירה הממלכתית בעניין אסון מירון נפתח הבוקר (יום ב') בעדותה של ראש לשכת מפקד המחוז הצפוני במשטרה, במהלכה סיפרה כי קיבלה פניות חוזרות מכיוונו של שר הפנים דאז, אריה דרעי, בהן אנשיו דחקו בה שוב ושוב לכנס בהקדם דיון פנימי במשטרה לגיבוש מתווה לקיום האירוע - כביכול בשם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים באותה עת אמיר אוחנה. ynet העביר את הוועדה בשידור הישיר.
העדה, רפ"ק לירז אמנו, טענה כי ישראל אוזן, עוזרו הבכיר של דרעי, התקשר אליה כשבועיים וחצי לפני ל"ג בעומר ל"שיחה בהולה" ולחץ עליה לזמן דיון בנושא בו ביום - "עד השעה שתיים". אמנו אמרה כי לא הייתה לה היכרות מוקדמת עם הפונה וכי הופתעה מאוד מהניסיונות של גורמים פוליטיים להתערב בעבודת המשטרה - דבר שאינו מקובל ואינו מוכר לה מאירועים אחרים.
רל"שית מפקד המחוז העידה בפני חברי ועדת החקירה כי ענתה לאוזן ש"זה לא עובד ככה", אך הוא, בתגובה, הדגיש בפניה - כולל בהודעות וואטסאפ חוזרות - כי פנייתו באה בהמשך לישיבה שהתקיימה במשרד לביטחון הפנים בהשתתפות נציגי הגופים השונים הקשורים להילולה, בה סוכם כי האירוע יתקיים כסדרו וללא הגבלה, וכל שנותר הוא לגבש מתווה מסודר לעניין. "הוא אמר לי ש'ראש הממשלה לחוץ על זה'", הוסיפה. "המסר היה שהשר לביטחון הפנים החליט שמירון יתקיים כסדרו".
אמנו, שהייתה חדשה יחסית בתפקיד, מצאה עצמה מבוהלת ולא בטוחה בעצמה, ולאור הטענה כי מדובר בהוראה של הדרג המדיני בחרה להעביר את המידע למפקדה, ניצב שמעון לביא. לדבריה, הוא ענה לה כי "אני לא עובד אצלם", והיא חשבה בלבה "איזה אומץ יש לו". כעבור זמן קצר הגיעה הוראה מסודרת ממפכ"ל המשטרה לקיים את הדיון המבוקש בקידום מתווה לאירוע, בטענה ש"אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי" - והישיבה אכן כונסה בהתראה קצרה ביותר.
האסון בהילולה במירון שהתרחש לפני כחמישה חודשים היה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות ישראל. עקב הדוחק הגדול והצפיפות נספו 45 גברים וילדים ונפצעו 102 בני אדם.