במאמר שפרסמתי כאן מיד אחרי הבחירות טענתי שהמנדטים של הליכוד, יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו מהווים רוב מובהק לממשלת מרכז-ימין, ושהימין המתון ומנהיגי המרכז צריכים לחבור לבנימין נתניהו ולהציל את המדינה מקואליציית "ימין על מלא", שהעם כלל לא בחר בה.
החלפתי על כך דברים עם שניים ממנהיגי מפלגות המרכז. האחד השיב לי בפירוט שזו תהייה הפרה של התחייבותו לבוחריו, שאם יפנה לנתניהו זה רק ישמש להורדת המחיר שדורשות ממנו מפלגות הימין; השני הזמין אותי למפגש שבו אמר שנתניהו ירצה קודם כל לחוקק חוקים שיביאו לביטול משפטו, והוא לא מוכן לתת לכך יד.
הצרה המתרגשת עלינו כתוצאה מהקמתה של ממשלת ימין-חרדים במישורים הביטחוני, החינוכי, הכלכלי, המדיני, המשפטי והדתי, מתבררת והולכת מיום ליום. יש מי שחושש גם שארה"ב תפסיק את מסורת הטלת הווטו שלה במועצת הביטחון, שהאיחוד האירופי יפסיק את תמיכתו בקרנות המחקר המשותפות, שדירוג האשראי של ישראל יירד ושהאמריקנים יעכבו מטוסי תדלוק וחלקי חילוף למטוסים.
"האם כל אלה - בצד העברת שליטה על תכנים חינוכיים לאבי מעוז ולאורית סטרוק, יצירת אנדרלמוסיה בהפעלת הכוח ביהודה ושומרון, סיפוח דה-פקטו שיהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד מוקצה בעולם ויעורר התקוממות רבתי בשטחים - שקול נגד החבירה לנתניהו?", שאלתי את בני שיחי, ולא קיבלתי תשובות שהניחו את דעתי.
ד"ר מישקה בן-דודאריק סולטןנתניהו, שיכולותיו כמדינאי ברורות, הוא ככל הנראה נהנתן באופן מקומם. אך סיגרים, שמפניות וניסיון להמעיט בסיקור השלילי שלו אינם פשעים ששקולים כנגד הרעות הללו. כל אחד ממנהיגי המרכז נושא צלקת כלשהי מיחסיו עם נתניהו. אבל עליהם להבין את הנזק העצום ששנאתם האישית לנתניהו מסבה למדינה, ויש לצפות שיתגברו עליה.
הצרות הללו לא יונחו רק לפתחה של ממשלת ה"ימין על מלא", לכשתקום. למנהיגי המרכז הייתה אפשרות למנוע זאת - אך הם העדיפו לרחוץ בניקיון כפיהם: הם לא יישבו עם נאשם במרמה ובהפרת אמונים. אך ידיהם של מנהיגי המרכז אינן נקיות: הם, מי בהתחסדות, מי בעלבון ילדותי, מי בנטירת איבה, אך כולם באי-נטילת אחריות, שותפים למחדל. אם תקוותם היא להיבנות מנפילת נתניהו וממשלתו - אנחנו, המדינה ואזרחיה, אלה שנופלים.
- ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר, לשעבר בכיר במוסד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
